מטבע הדברים, לעובד יש גישה די נרחבת לרכושו של המעסיק. גישה זו יכולה להיות בציוד משרדי, במכשיר נייד כזה או אחר, או ברכוש יקר ערך בהרבה כמו מכוניות או מכונות משוכללות אחרות. גישה חופשית זו עלולה להביא למצבים בהם העובד פוגע ברכוש המעסיק, מה שמוביל לשאלת הפיטורים בגין פגיעה ברכוש בשוגג.
פגיעה ברכוש המעסיק – מי אחראי?
קודם לשאלת הפיטורים יש לשאול על מי מוטלת האחריות בגין נזקים שגרמה התנהגותו של העובד לרכושו של המעסיק. לשאלה זו אין תשובה בחקיקה, אך יש לה תשובה בפסיקה.
הפסיקה מחלקת את המצבים של פגיעה ברכוש לשניים, מצבים של פגיעה ברכוש בשוגג ומצבים של פגיעה ברכוש במכוון:
מצב ראשון – פגיעה ברכוש המעסיק בשוגג
מצב זה, הכולל פגיעה של עובד ברכוש המעסיק בשוגג, כולל בתוכו שני מצבים בעלי התייחסות שונה. המצב הראשון מדבר על מצב בו הנזק נגרם עקב התנהלות הגיונית ותקינה במקום העבודה, או תוך רשלנות סבירה.
במקרה כזה העובד נתפס כלא אחראי על הנזק הנגרם, ואין לדרוש ממנו לשלם זאת, גם לא בדרך של ניכוי ממשכורתו.
הסכמה באחריות הנזק
עם זאת, אם העובד נתן את הסכמתו לשאת באחריות הכלכלית בנזק ניתן לחייבו. הסכמה כזו יכולה להיעשות מלכתחילה, במסגרת חוזה העבודה, ויכולה להיעשות בדיעבד בהסכם בין המעסיק לעובד לאחר הפגיעה.
המצב השני הכלול במצב עניינים זה הוא מצב בו הנזק שנגרם על ידי העובד נגרם בהתרשלות רבתי, למשל במקרה בו הופרו באופן בוטה נהלי העבודה במקום. במצב כזה ניתן לחייב את העובד בנזקים הכלכליים, גם אם לא נתן את הסכמתו לכך.
מצב שני – פגיעה ברכוש המעסיק במכוון
כפי שניתן להסיק מהמצב החוקי של נשיאה בנזקים במקרה של רשלנות רבתי, גם עובד שיפגע ברכוש המעסיק שלו במכוון יהיה חייב בתשלום הנזקים.
ניכוי הנזקים ממשכורתו של העובד
על פי סעיף 25 לחוק הגנת שכר לא ניתן בכל מקרה לנכות את סכום הנזק ישירות ממשכורתו של העובד ללא שנתן העובד את הסכמתו לכך. זאת גם אם על פי דין העובד חייב בתשלום הנזק.
במקרה בו עובד אינו מסכים לניכוי ואינו משלם את הנזק בדרכים אחרות, כל שביכולתו של המעסיק לעשות הוא לתבוע את העובד על מנת לקבל את המגיע לו.
פיטורים בגין פגיעה ברכוש בשוגג
עד כה סקרנו את מצב העניינים המשפטי בנוגע לנשיאה באחריות הכלכלית לנזקים שנעשו על ידי העובד. אך שאלה זו אינה השאלה היחידה שעולה בהקשר של פגיעה ברכוש המעסיק.
שאלה מרכזית נוספת שעולה היא שאלת הפיטורים של עובד שפגע ברכוש של מעסיקו, האם זה חוקי לעשות זאת? באילו תנאים? האם בכל מקרה של פגיעה ברכוש בשוגג?
ככלל, נקודת המוצא היא שלמעסיק ישנה אוטונומיה בבחירה את מי לשכור לעבודה ואת מי לפטר, אך זאת בהתאם למגבלות החוק והפסיקה. אחת מן המגבלות הללו נוגעת לתום הלב של המעסיק.
חובת תום הלב בדיני עבודה
חובת תום הלב היא חובה המגיעה מדיני החוזים. חובה זו קובעת שיש להתנהג באופן הוגן כלפי הצד השני לחוזה. חובה זו הושאלה גם למסגרת יחסי העבודה בין מעסיק לעובד, כאשר במסגרת זו אף הונהגה חובת תום לב מוגברת של המעסיק כלפי העובד בשל פערי הכוחות המובנים בין הצדדים.
חובת תום הלב בפיטורים
בהתאם לחובת תום הלב המוגברת המוחלת על דיני העבודה, ישנה גם חובת תום לב בכל הליך פיטורים. מובן אחד של חובת תום הלב בפיטורים הוא המובן לפיו יש להפעיל את מנגנון הפיטורים בתום לב ומשיקולים עניינים בלבד.
נראה בהחלט שיש מקום לטעון כי פיטוריו של עובד שפגע בשוגג ברכושו של מעסיקו, תוך התנהלות סבירה במקום העבודה, יהיו פיטורים שאינם תמי לב ואינם נובעים משיקולים עניינים.
אי עמידה בנהלי עבודה
עם זאת, בנוגע לפיטוריו של עובד שפגע ברכוש המעסיק בשוגג אך תוך התרשלות רבתי וללא עמידה בנהלי העבודה במקום העבודה, ניתן לטעון שחוסר תום הלב מרוכך מעט במקרה הזה.
חשוב להכיר
בכל מקרה, קשה לראות את המעסיק כממלא את חובת תום הלב שלו בפיטורים כאלה לאחר מעידה אחת ויחידה של העובד, וללא אזהרה מוקדמת. בנוסף לכך צריכים הפיטורים כמובן לעמוד בכל שאר דרישות החוק הנוגעות לפיטורים על מנת שיהיו חוקיים: שימוע, תקופת הודעה מוקדמת וכו'.
פיטורים בגין פגיעה ברכוש במזיד
מקרה של פיטורים בגין פגיעה ברכוש במזיד הוא קל יותר מבחינת המעסיק, וניתן לראותו כמתיישב עם חובת תום הלב. במקרים קיצוניים יוכל המעסיק אף לשלול את פיצויי הפיטורים של עובד שפוטר תחת נסיבות כאלו.
בכל מקרה, גם פיטורים מוצדקים כאלו צריכים לעמוד בכל דרישות החוק והפסיקה.
פיטורים בגין פגיעה ברכוש בשוגג – מה ניתן לעשות?
כאשר עובד פוטר בחוסר תום לב הוא יכול להגיש תביעה כנגד המעסיק בבית דין לעבודה. לתביעה כזו יש בדרך כלל שתי אפשרויות לסעדים, שאינם סותרים זה את זה:
אפשרות ראשונה – ביטול הפיטורים
הסעד הראשון אותו יכול העובד לדרוש הוא סעד של ביטול הפיטורים. עם זאת, בשל העובדה שפעמים רבות מדובר בכפייה של יחסי עבודה אישיים בית הדין אינו ממהר להעניק את הסעד הזה.
אפשרות שנייה – פיצויים
הסעד השני אותו יכול העובד לדרוש הוא סעד של פיצויים. הפיצויים יהיו בגין הנזקים שנגרמו לעובד כתוצאה מאותם פיטורים שנעשו שלא כדין.
מחפשים ייעוץ משפטי בדיני עבודה? פנו לעו"ד ליאת פייגל, עו"ד מומחית בדיני עבודה.
שאלות ותשובות בנושא פיטורים בגין פגיעה ברכוש בשוגג – מה אומר החוק?
כאשר עובד פוגע ברכוש העבודה בשוגג, הוא עשוי להיות אחראי על הפגיעה וגם עשוי שלא להיות אחראי עליה. במידה והפגיעה נעשתה תוך נקיטת פעולות הגיונית, או בעקבות רשלנות סבירה, העובד לא ייראה כמי שאחראי על הנזק שנגרם. מנגד, אם הפגיעה ברכוש התרחשה בעקבות רשלנות רבתי (הפרה של תנאי העבודה למשל באופן מובהק), הרי שאז העובד ייראה כמי שאחראי על הנזק.
מעסיק יכול לנכות מהעובד את סכום הנזק שנגרם לרכוש בשוגג, במידה והנזק נגרם כתוצאה מרשלנות רבתי. במידה והנזק לא אירע כתוצאה מרשלנות כזו, אלא מרשלנות סבירה או אפילו כתוצאה מפעולות הגיוניות, לא יוכל יהיה המעסיק לחייב את העובד בגין סכום הנזק שנגרם, אלא אם נתן העובד את הסמכתו לכך והחליט לשאת באחריות.
גם כאשר מדברים על פיטורים עובד בגין פגיעה ברכוש בשוגג, יש להפריד בין פגיעה בעקבות רשלנות רבתי לבין פגיעה בשוגג בעקבות רשלנית סבירה או פעולות הגיוניות שביצע העובד. עובד שפגע ברכוש כתוצאה מרשלנות רבתי, ניתן לפטר אותו בהליך מסודר כשהעילה לכך היא אי עמידה בתנאי העבודה.
מעסיק יכול לפטר עובד שפגע ברכוש בשוגג גם אם הוא עשה זאת תוך רשלנות סבירה או תוך כדי נקיטת פעולות הגיונית, אך אם הדבר בוצע שלא בתום לב, ניתן להגיש תביעה לבית הדין לעבודה. בית הדין יכול לפסוק על החזרת העובד למקום עבודתו, עקב פיטורים שלא כחוק, או לפסוק פיצויים לטובת העובד.
-
פיטורים בגין פגיעה ברכוש בשוגג – מה אומר החוק?
