מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים הוא כלי הנמצא בשימוש בכל תחומי המשפט האזרחי. על אף זאת, צורתו, תוכנו, מועד שליחתו וכדאיות שליחתו של מכתב כזה עשויים בהחלט להיות תלויים בתחום המשפטי הספציפי בגדרו מתקיים הסכסוך. על כן במאמר זה נתמקד בעיקר במכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים – דיני עבודה.
מה זה מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים – דיני עבודה?
ראשית יש לפתוח בהסבר בדבר מהותו של מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים בכלל, ומכתב כזה בתחום דיני העבודה בפרט.
מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים הוא כלי משפטי שעומד לרשותו של המתעד להיות תובע. כלי זה נמצא בשימוש נרחב יחסית בתחומים השונים של המשפט האזרחי, וביניהם גם בדיני העבודה.
מכתב זה נועד להזהיר את המתעד להיות נתבע על כוונתו של המתעד להיות תובע לנקוט כנגדו בהליכים משפטיים.
מטרותיה של אזהרה זו עשויות להיות שונות ממקרה למקרה ונעמוד עליהן בהרחבה בהמשך המאמר.
חובה חוקית או רשות?
חשוב להדגיש כי אין חובה חוקית לשלוח מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, ובהחלט ניתן לפתוח באופן מיידי בהליך של תביעה, אך הדבר נהוג בשל היתרונות הרבים הטמונים בכך.
למרות האמור לעיל, על פי החלטת בית הדין הארצי לעבודה, ישנו סוג תביעות אחד בדיני עבודה בו ישנה חובה לשלוח מכתב התראה לפני הגשתה של תביעה, וזאת כאשר מדובר בתביעה ייצוגית בדיני עבודה.
הטלתה של חובה זו נובעת מחובות תום הלב וההגינות המוגברות החלות על תביעה ייצוגית בכלל, ועל כזאת שעניינה בדיני עבודה בפרט.
תוכנו של מכתב התראה
מכתב התראה כוללת בתוכו בדרך כלל מספר עניינים קבועים. ראשית יופיעו בו כמובן העובדות שבמחלוקת בין שני הצדדים, התובע העתידי והנתבע העתידי.
נוסף על כך יופיעו דרישותיו של שולח המכתב, וכוונותיו המשפטיות העתידיות אם אותן דרישות לא יענו.
לעיתים אף יופיע תאריך דדליין להתקיימותן של הדרישות או לחילופין, במקרה של חוסר היענות מצד הנמען, לפנייה לערכאה שיפוטית.
ניסוחו של מכתב התראה
על אף שברוב המוחלט של המקרים שליחתו של מכתב התראה איננה חובה משפטית, בכל זאת מדובר במסמך משפטי לכל דבר ועניין ועל כן יש לנסח אותו באופן המתאים.
ניסוח כזה דורש כמובן את עזרתו של איש מקצוע, או במקרה שלנו – עורך דין לדיני עבודה, זאת על אף שעקרונית אין חובה בסיוע של עורך דין לצורך זה.
לליווי משפטי בעריכתו של מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים יתרונות רבים נוספים מלבד צורת הניסוח, על חלקם נעמוד בהמשכם של הדברים.
מטרותיה של שליחת מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים
כפי שכבר הזכרנו לעיל, למכתב התראה עשויות להיות מטרות רבות ושונות, כאשר הדבר משתנה כמובן ממקרה למקרה.
נפרט להלן את המטרות העיקריות שבכוחו של כלי זה להגשים בכלל ובדיני עבודה בפרט:
מטרה ראשונה – סיומו של הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט
המטרה הראשונה קשורה באפשרות שמכתב ההתראה עשוי לעבוד, כלומר הוא באמת עשוי להביא לסיומו של הסכסוך על ידי היענותו של הצד השני לדרישות המופיעות בו, או לכל הפחות – על ידי פתיחתו של משא ומתן רציני יותר בין הצדדים.
בכוחו של מכתב התראה לחולל שינוי אמיתי בנושא הזה, גם אם דרישותיו של הצד שכנגד היו ידועות כבר קודם לכן, שכן שליחתו של מכתב כזה מעידה על רצינות כוונותיו של השולח, וממילא מהווה תמריץ בעבור הצד שכנגד להגיע להסדר.
לסיומו המוצלח של הסכסוך מחוץ לכותלי יתרונות רבים בעבור שני הצדדים לסכסוך, וביניהם חיסכון של כסף וזמן שיפוטי יקר.
כאשר מדובר בדיני עבודה ניתן לדבר על יתרון נוסף – שימור של יחסי העבודה התקינים, דבר שבדרך כלל קשה לקיים בהליך שיפוטי.
מטרה שנייה – העדה על תום ליבו של התובע
מטרה חשובה נוספת לשליחתו של מכתב התראה היא העדה על תום ליבו של התובע. תום לב הוא עיקרון משפטי רחב הדורש מהצדדים לסכסוך משפטי לנהוג בצד השני בהגינות וביושר.
מי מן הצדדים שלא נוהג על פי עיקרון זה עשוי למצוא את עצמו בנחיתות בהחלטות הכרוכות ההליך המשפטי.
נהוג לראות את חובת תום הלב ככוללת גם את הניסיון להימנע מהבאתו של הסכסוך לבית המשפט על ידי מתן הזדמנות לנתבע לתקן את הנזק ללא פנייה מיידית לערכאות.
על כן, תובע שללא סיבה מוצדקת לא שלח לנתבע מכתב התראה לפני שנקט כנגדו בהליכים משפטיים עשוי להיתפס כמי שהתנהג בחוסר תום לב.
שליחתו של מכתב ההתראה יכולה גם לסייע בכיוון ההפוך – כדי להוכיח את חוסר תום הלב של הצד השני, וזאת כאשר נמענו של המכתב כלל לא טורח לענות עליו במכתב תגובה או בכל צעד אחר לסיום הסכסוך.
חשוב להדגיש שחובת תום הלב חשובה במיוחד בדיני העבודה, שכן בהם נהוג לראות אותה כחובת תום לב מוגברת, כלומר חזקה יותר מזו של שאר תחומי המשפט האזרחי, ולכן מטרה זו אף משמעותית יותר בדיני העבודה.
חסרונותיו הפוטנציאליים של מכתב התראה
על אף האמור לעיל, חשוב לזכור שלמכתב התראה לא רק מטרות ויתרונות, אלא גם חסרונות פוטנציאלים. ככל כלי משפטי, גם בכלי זה יש לדעת כיצד לנהוג על מנת להנות מיתרונותיו ולצמצם ככל האפשר את האפשרות להיפגע מחסרונותיו.
נעמוד להלן על החסרונות הפוטנציאליים העיקריים שבשימוש במכתב התראה:
חיסרון ראשון – נטרול אפקט ההפתעה
החיסרון הראשון הוא נטרולו של אפקט ההפתעה וחשיפת יסודות התביעה. במשפטים אזרחיים רבים ישנה חשיבות גדולה לגורם ההפתעה, לעיתים בעצם הכוונה להגיש תביעה, ולעיתים רק ביסודותיה של התביעה.
כאשר נשלח מכתב התראה לפני נקיטה בהליכים משפטיים גורם חשוב זה עשוי להתבטל, שכן הצד השני יודע על כוונותיו המשפטיות של התובע, וכן מתוודע ליסודותיה של התביעה המפורטים בדרך כלל במכתב ההתראה.
מסיבה זו חשוב להיוועץ באיש מקצוע שילמד לעומק את נסיבות המקרה ויכריע עד כמה חשוב אפקט ההפתעה בתביעה הספציפית, והאם הוא מספיק חשוב בכדי שיהיה צורך לוותר על מכתב ההתראה.
גם אם יוחלט שיתרונות שליחתו של מכתב ההתראה עולים על החסרונות שבכך, עורך דין מומחה ידע לנסח את המכתב כך שיפעל את פעולתו, אך יחשוף מעט ככל האפשר מיסודות התביעה של שולחו.
חיסרון שני – הסלמת הסכסוך
החיסרון השני נעוץ בתזמון השליחה של מכתב ההתראה. לעיתים שליחתו של מכתב התראה בשלב מסוים של הסכסוך עשויה שלא להביא לפתרון אלא להפך – להביא להסלמת הסכסוך.
הדבר נכון בעיקר לסכסוכים אישיים ומשפחתיים, כאשר גם סכסוכים במקום העבודה בהחלט יכולים להיות כאלו, אשר הדרך הטובה ביותר לפתור אותם לעיתים היא ללא כל התערבות חיצונית.
במקרים כאלה שליחתו של מכתב התראה עשויה למנוע את פתרונו של הסכסוך בדרכי שלום ולהביא כל צד להתבצרות עיקשת בעמדתו.
חיסרון זה מלמד אותנו על חשיבות תיזמון השליחה, כאשר מצד אחד מוצו הניסיונות להגיע לפתרון ללא עירובו של גורם חיצוני, אך מצד שני אין זה מאוחר מידי כדי לקוות שעוד ניתן לפתור את הסכסוך בדרכי שלום.
לפרטים נוספים פנו לעו"ד ליאת פייגל, עורכת דין מומחית לדיני עבודה.
