כל עצמאי במדינת ישראל, בין שהוא עוסק פטור ובין שהוא עוסק מורשה, יודע עד כמה מדובר בעסק מורכב, כאשר בין שלל העניינים שצריכים לדאוג להם, נמצא גם העניין הביטוחי, שהוא חלק בלתי נפרד מהסוגייה של הסרת אחריות מקצועית לעוסק פטור. אז מהי בכלל אחריות מקצועית? כיצד ניתן להסיר אותה? על כל זאת ועוד במאמר שלפניכם.
מי נחשב לעוסק פטור?
לפני שנרד לליבו של מאמר זה, העוסק בהסרת אחריות מקצועית לעוסק פטור, יש להסביר מי בכלל נחשב לעוסק פטור, ומהם ההבדלים המרכזיים בין עוסק פטור לעוסק מורשה.
עוסק פטור הוא מי שמחזור עסקיו כעצמאי אינו עולה על סכום של 99,893 ₪ בשנה, ועל כן הוא איננו מחויב בתשלום מע"מ. יש לשים לב שמדובר בפטור אך ורק ממס ערך מוסף, ואת שאר המיסים יצטרך העוסק הפטור לשלם ככל עצמאי או שכיר אחר.
על אף האמור לעיל, ישנם בעלי מקצוע שאינם יכולים להיחשב לעוסקים פטורים גם אם מחזור העסקים שלהם אינו עולה על 99,893 ₪ בשנה וביניהם: בעלי מקצועות חופשיים כמו: עורך דין, שמאי, טוען רבני, טכנאי ועוד, רופא, פסיכולוג, מתורגמן, סוכן ביטוח, מרצה, מורה, בעל בית ספר לנהיגה ועוד.
הכרה בהוצאות לעוסק פטור
מכיוון שעוסק פטור איננו מחויב במע"מ הוא גם אינו זכאי להכרה בהוצאות השוטפות במסגרת המע"מ על מנת להפחית את תשלום המס.
עם זאת, אין משמעות הדבר שעוסק פטור לא יכול להביא להכרה בהוצאותיו על מנת לצמצם את הרווח הנקי ממנו מחושב המס, שכן הוא יכול לעשות זאת במסגרת הגשת הדו"ח השנתי למס הכנה.
במסגרת הוצאות אלו יכול לכלול העוסק הפטור את כל ההוצאות שנחשבות להוצאה מוכרת לצורך הפקת ההכנסה מהעסק, כגון: הוצאות החזקת משרד או חדר עבודה בבית, הוצאות בגין רכישת ציוד, הוצאות בגין שכירת עובדים והוצאות בגין קניית ביטוחים שונים לעצמו ולעסק.
מהי אחריות מקצועית?
עוולת הרשלנות מצויה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין וזוהי לשונה:
"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה."
כפי שניתן לראות, מדובר בעוולה נזיקית שחלה על כל אדם בוגר וכשיר משפטית באשר הוא, אך בכל זאת יש בה התייחסות מיוחדת דווקא לבעלי המקצוע (מודגשת לעיל).
אם כן, על פי החוק, בעל מקצוע שלא השתמש במיומנותו או לא נקט מידת זהירות שאדם סביר באותו מקצוע היה פועל בה באותן נסיבות נחשב למבצע עוולה, וכתוצאה מכך עלול להיות חשוף לתביעה אזרחית לפיצויים בגין הנזק שנגרם לצד ג' כתוצאה מפעולה זו.
אם נסכם, אלו הם יסודותיה העיקריים של עוולת הרשלנות המקצועית:
יסוד ראשון: בעל מקצוע
אמנם מדובר בחלק בלתי נפרד מעוולת הרשלנות הכללית, אך בכל זאת ההתייחסות הספציפית היא דווקא לבעלי מקצוע, שכן בתחום התמקצועתם מצופה מהם להבין יותר, ולנהוג יותר בזהירות, מאשר האדם הסביר הכללי.
יסוד שני: התנהגות רשלנית
היסוד השני הוא עצם קיומה של התנהגות רשלנית, אשר על פי החוק יכולה לקרות בשני אופנים: חוסר שימוש במיומנות המיוחדת שרכש כבעל מקצוע, או חוסר זהירות בהשוואה לבעל מקצוע סביר באותו תחום.
יסוד שלישי: נזק
אחת מעקרונותיהם העיקריים של דיני הנזיקין הוא שהם אינם מופעלים כאשר לא נגרם נזק, שכן אז אחת מהמטרות החשובות ביותר שלהם, השבת המצב לקדמותו, איננה מתקיימת.
הנזק יכול שיהיה ממוני, אך יכול שיהיה גם נפשי.
יסוד רביעי: קשר סיבתי
היסוד הרביעי הוא היסוד שבדרך כלל מורכב יותר להוכחה במשפט והוא יסוד הקשר הסיבתי. משמעותו של יסוד זה הוא שעל מנת שתתקיים עילת תביעה כנגד אדם מסוים, ובמקרה שלנו – כנגד בעל מקצוע, צריך להוכיח ברמה של מאזן הסתברויות כי הנזק נגרם כתוצאה מהתנהגותו הרשלנית.
לעיתים ניתן להוכיח שלרשלנות הייתה חלק בנזק, אך גם גורמים אחרים סייעו לגרימתו, או בעגה המקצועית – שישנו "אשם תורם". חשוב לדעת שמקרה כזה איננו שולל לחלוטין אפשרות לפיצויים מבעל המקצוע, אך הוא כן עשוי להפחית את גובהם.
הסרת אחריות מקצועית לעוסק פטור – כיצד?
כאמור, פקודת הנזיקין, על סעיף 35 שבה, חלה על כל אדם באשר הוא, וגם על בעלי מקצוע. אז האם ישנה בכל זאת דרך שזה ניתן להסיר את האחריות המקצועית מעל כתפיו של עוסק פטור?
אז האמת היא שישנן שתי דרכים שניתן לצמצם, ואף להסיר במקרים מסוימים, את האחריות המקצועית מעל כתפיו של עוסק פטור, אך חשוב לבחור בהן ולעצבן בחכמה, תוך היעזרות בעורך דין מוסמך לנושא. נציג פה את הפתרונות בקצרה:
פתרון ראשון: תניה בחוזה
הפתרון הראשון הוא יצירת תניה בחוזה אל מול הלקוח שפוטרת את בעל המקצוע מאחריות מקצועית בגין ליקויים מסוימים. חשוב לדעת כי לא מדובר בתניה פשוטה, שכן היא עשויה להיתקל בבעיות שונות מתחום דיני החוזים, כמו תניה הנוגדת את תקנת הציבור או תניה מקפחת בחוזה אחיד.
אם כך, כדי שתהיה לתניה כזו איזושהי אפקטיביות חשוב להיעזר בעורך דין מומחה לדיני חוזים ולדיני עבודה שיעצבה עבורכם, ויסביר לכם מה בגדר האפשרי מבחינת החוק ומה לא.
פתרון שני: ביטוח אחריות מקצועית
הפתרון השני הוא כנראה גם הפתרון המוצלח יותר, והוא רכישת פוליסה של ביטוח אחריות מקצועית מחברת הביטוח. פוליסה כזו תעניק לעוסק הפטור הגנה מפני תביעות נזיקיות בגין עבודתו תמורת תשלום פרמיה חודשית קבועה ולא גבוהה.
עם זאת, חשוב לבדוק לעומק את תנאי הפוליסה לפני הרכישה, שכן פעמים רבות מידי בעלי מקצוע גילו בסופו של דבר שהפוליסה אינה מכסה את מה שחשבו שהיא מכסה.
לייעוץ נוסף פנו לעו"ד ליאת פייגל, עורכת דין מומחית לדיני עבודה.
