יחד עם מגפת הקורונה ניתנה משמעות חדשה למושגים שונים, שהפכו להיות שגורים על לשונם של כל אזרחי המדינה. אחד מהמושגים הללו הוא "קבוצת הסיכון", כאשר הכוונה היא לקבוצת האנשים שסיכוייהם לחלות במחלת הקורונה בצורה קשה היא גבוהה יותר מזו של הציבור הכללי. אז מהן זכויותיהם של עובדים בקבוצת סיכון שכזו? על כל זאת במאמר שלפניכם.
מי הם עובדים בקבוצת סיכון?
לפני שנסקור את זכויותיהם של עובדים בקבוצת סיכון יש להגדיר מי בכלל נכנס בהגדרה הזאת, מי הם העובדים בקבוצת סיכון.
קבוצת הסיכון למחלה קשה, ואפילו למוות חלילה, בעניין מגפת הקורונה נקבעת כמובן על ידי גורמים רפואיים, ולא משפטיים. על פי גורמים אלו בקבוצה זו נכללים: עובדים מעל גיל 60, עובדים חולי סכרת, עובדים שסובלים מאי ספיקת כליות, עובדים עם מערכת חיסון מוחלשת, ועוד.
חובתו של מעסיק לספק לעובדיו סביבת עבודה בטוחה
בבסיס זכויותיהם של עובדים העונים להגדרה עובדים בקבוצת סיכון של קורונה, עומדת חובתו של המעסיק לספק לעובדיו תנאי עבודה פיזיים נאותים וסביבת עבודה בטוחה.
חובה זו נגזרת בראש ובראשונה מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שמחייב לשמור על כבודו של העובד, על חייו ועל בריאותו. מעבר לכך, ישנם חוקים שונים המסדירים חובות קונקרטיות הקשורות בבטיחותו ובנוחיותו של העובד במקום העבודה.
זכויותיהם של עובדים בקבוצת סיכון להיעדר מהעבודה בשל חשש להידבק
לאחר שדיברנו על חובתו של המעסיק, נעבור לפן אחר של הדיון – זכויותיהם של עובדים בקבוצת סיכון להיעדר מהעבודה בשל חשש להידבק. את התשובה בעניין קיומה של הזכות ועד היכן היא מתפרסת יש לחלק ל-2: עובדים המשתייכים לקבוצת סיכון, ועובדים שאינם משתייכים לקבוצת סיכון.
קבוצה ראשונה – עובדים שאינם משתייכים לקבוצת סיכון
הקבוצה הראשונה בה נדון היא קבוצת העובדים שאינה משתייכת לקבוצת סיכון, אך בכל זאת מבקשת שלא להתייצב במקום העבודה מחשש להידבקות במחלת הקורונה.
בשלב זה חשוב להדגיש שהנושא טרם הגיע לדיון בבית הדין הארצי לעבודה, ולפיכך אין בעניין, נכון לעכשיו, הלכה מחייבת. מכיוון שכך, חוות הדעת הנוכחיות נשענות על הדין הידוע הקיים.
על פי הדין הקיים, עובדים שאין להם יסוד לחשש סביר ומבוסס להידבקות במקום העבודה אינם יכולים להיעדר ממקום העבודה ללא רשותו של המעסיק, כאשר המעסיק מספק להם סביבה בטוחה ככל האפשר.
מכיוון שכך, עובד כזה שייעדר בעקבות החשש להידבק עשוי להיות חשוף לצעדים משמעתיים, ובסופו של דבר גם עלול למצוא את עצמו מפוטר ממקום עבודתו.
קבוצה שנייה – עובדים המשתייכים לקבוצת סיכון
הקבוצה השנייה שנדון בה היא קבוצת העובדים שמשתייכים לקבוצת סיכון, על פי ההגדרות הרפואיות שנקבעו לכך.
באשר לקבוצה זו ניתן לקבוע די בוודאות שקיימת להם הזכות שלא להתייצב במקום העבודה מחשש להידבקות, וזאת נובעת כמובן מחובתו של המעסיק לספק לעובדיו סביבה בטוחה.
אך כאמור לעיל, העניין טרם נידון בבית הדין לעבודה או נחקק בחקיקה מסודרת על ידי המחוקק, ולכן ייתכן שעוד תתקבל פרשנות אחרת בנוגע למצב החוקי הקיים.
האפשרויות העומדות בפני עובד בקבוצת סיכון
אם כן, הבנו שלעובד המשתייך בקבוצת סיכון עומדת הזכות שלא להיחשף להדבקה במקום העבודה, ושלא להתייצב במקום עבודה שלא מסוגל לספק לו סביבת עבודה בטוחה. אבל מהן האפשרויות האחרות העומדות לפניו? נסקור את העיקריות שבהן:
אפשרות ראשונה – עבודה מהבית
האפשרות הראשונה העומדת בפני עובד בקבוצת סיכון שחושש להגיע למקום העבודה מסיבות בריאותיות היא אפשרות העבודה מהבית. אפשרות זו כמובן אינה רלוונטית בכל סוג של עבודה, אך מגפת הקורונה לימדה אותנו שעם קצת רצון טוב אפשר למצוא פתרונות יצירתיים.
אפשרות זו דורשת כמובן את הסכמתו של המעסיק, שלעיתים יידרש אף לביצוע התאמות מסוימות כדי לאפשר זאת.
אפשרות שנייה – יציאה לחל"ת
האפשרות השנייה העומדת בפניו של עובד בקבוצת סיכון היא לצאת לחופשה ללא תשלום. גם אפשרות זו דורשת כמובן את הסכמתו של המעסיק, שכן לא ניתן לצאת לחל"ת ללא הסכמה כזו.
במקרים של עבודות שקשה לעבוד בהן מהבית ייתכן בהחלט שזו תהיה האפשרות המועדפת, הן על העובד והן על המעסיק. בתקופה זו של חופשה ללא תשלום ייתכן שהעובד יהיה זכאי לדמי אבטלה, וכך לא תקטע לחלוטין פרנסתו. חשוב לציין שבמידה ויש התנגדות לחל"ת יש צורך לטיפול מעמיק.
חשוב לציין בשלב זה שכאשר מעסיק אינו מסוגל לספק לעובדיו סביבת עבודה בטוחה, כמו למשל במצב של עובד בקבוצת סיכון במהלך מגפת הקורונה, הוא צריך על פי הדין להציע לעובד את אחת מהאפשרויות שהצגנו עד כה.
אפשרות שלישית – פנייה לרופא תעסוקתי
על אף האמור לעיל, לא כל המעסיקים נשמעים תמיד לחוק, לא כולם מודעים לו, ולא כולם מאמינים לעובדים כאשר הם טוענים להתקיימותם של נסיבות מסוימות הדורשות מהם התאמות, כמו עבודה מהבית או הוצאת עובד לחל"ת.
במקרים כאלה, בהם המעסיק מסרב להציע לעובד אפשרות עבודה חלופית שתתאים למצבו הבריאותי, יכול העובד לפנות לעזרתו של רופא תעסוקתי.
רופא כזה ייבחן את מצבו הרפואי של העובד, את מידת הסיכון שלו בחשיפה לנגיף הקורונה, ואת אפשרויות התעסוקה העומדות בפניו, ולפי כל זאת הוא ייתן הוראות תעסוקה חדשות למעסיק. הוראות אלו מחייבות את המעסיק, והוא לא יכול לחרוג מהן.
כך יכול העובד המשתייך לקבוצת סיכון לעמוד על זכויותיו ולקבל את המגיע לו על מנת לשמור על בריאותו ועל חייו.
אחריותו של המעסיק לבריאותם של העובדים
לסיום רק נדגיש שהחובה של המעסיק לספק לעובדיו סביבת עבודה בטוחה משיתה עליו באופן ישיר גם אחריו לבריאותם במקום העבודה. כך שמעסיק שמסרב לספק לעובדיו שבקבוצת סיכון סביבת עבודה בטוחה מפני נגיף הקורונה, עשוי למצוא את עצמו חשוף להליכים משפטיים אם חלילה אחד העובדים יידבק ויחלה במחלה קשה.
לייעוץ משפטי נוסף: עו"ד ליאת פייגל, עורכת דין מומחית לדיני עבודה.
