רבים הם המכירים את מסלול התביעה כנגד הביטוח הלאומי במקרה של תאונת עבודה, אך פחות אנשים מודעים לכך שלעובד לעיתים ישנה גם אפשרות תביעה ממשית כנגד המעסיק. אז מהי תביעת תאונת עבודה נגד המעסיק? באילו תנאים היא אפשרית? על כל זאת ועוד במאמר שלפניכם.
מהי תביעת תאונת עבודה נגד המעסיק?
על מנת להגדיר באופן מדויק מהי תביעת תאונת עבודה כנגד המעסיק ומתי היא אפשרית יש לפרק את יסודותיה של התביעה לגורמים.
כאשר אנו מדברים על תביעת המעסיק בגין תאונת עבודה מדובר בדרך כלל בתביעה נזיקית בגין עוולת הרשלנות או עוולת הפרת חובה חקוקה.
על מנת שתתקיים חבות בנזיקין בכל אחת מהעוולות הללו, ובכל עוולה נזיקית בכלל, צריכים להתקיים יסודותיה של העוולה עצמה, צריך שיתקיים נזק וצריך שבין הנזק לעוולה יהיה קשר סיבתי.
נעמוד להלן על יסודותיהם של העוולות שהצגנו, ונדגים כיצד הן יכולות להתקיים במקרה של תאונת עבודה:
עוולת הרשלנות
עוולת הרשלנות משמעותה היא מצב שבו לאדם המזיק הייתה חובת זהירות כלפי האדם הניזוק, הן חובה כללית והן חובה ספציפית לגבי סוג הפגיעה שנגרמה, ושהוא לא עמד בחובה זו.
חובת הזהירות הכללית שבה חב המעסיק כלפי עובדיו נידונה בהרחבה בפסיקה, שם אכן ניתן לה מקום של כבוד. החובה הזו כוללת את אחריותו של המעסיק לספק לעובדיו סביבת עבודה בטוחה ומוגנת, תוך השקעת אמצעי בטיחות סבירים על מנת למנוע פגיעה בעובדים.
בנוסף לכך מחויב המעסיק להדריך את עובדיו כיצד להשתמש במתקנים במקום העבודה, להחדיר נהלי בטיחות שונים, ולוודא שהעובדים אכן עומדים בהם.
כאשר המעסיק לא עמד בחובת זהירות כזו יש מקום להניח כי אכן התקיימה עוולת הרשלנות, ושיש לעובד עילה לתביעה.
עוולת הפרת חובה חקוקה
עוולה נוספת שיכולה לשמש כעילת תביעה של עובד כלפי מעסיקו בגין תאונת עבודה היא עוולת הפרת חובה חקוקה. מדובר בעוולה קלה יותר להוכחה מעוולת הרשלנות, שכן כל יסודותיה כוללים אך ורק אי עמידה בתנאי החוק או פעולה בניגוד לחוק.
ישנם חוקים שונים המסדירים את יחסי העבודה ואת הנורמות שעל המעסיק לנקוט על מנת להבטיח את בטיחותם של העובדים, כמו למשל פקודת הבטיחות בעבודה. אם המעסיק עבר על אחד מחוקים אלו יהיה די בדבר זה כדי לשמש עילת תביעה כנגדו, ללא צורך בהוכחתה של חובת זהירות ספציפית ואי עמידה בה.
אשם תורם
בהקשר זה חשוב להזכיר גם את דוקטרינת "האשם התורם". דוקטרינה נזיקית זו מטילה לעיתים חלק מן האחריות שנגרם על הניזוק, למשל במקרים בהם העובד עצמו התרשל ונהג בחוסר זהירות, באופן שלא מצופה ממנו.
במקרה כזה הפיצוי שיגיע לעובד עשוי להיות מופחת, ובמקרי קיצון אף להתקזז קליל. אך אלו כאמור מקרי קיצון, ולרוב יהיה זכאי העובד לפיצוי מסוים גם אם להתנהגותו היה חלק בנזק שנגרם.
הנזק בתביעת תאונת עבודה
כאמור לעיל, בתביעות נזק אין די בכך שיתקיימו יסודותיה של העוולה הנזיקית, ויש צורך גם בהתקיימותו של נזק. במקרה של תביעת תאונת עבודה מדובר כמובן בנזק שנגרם כתוצאה מפגיעה בעבודה.
פגיעה בעבודה מוגדרת כמצב בו תאונה שנגרמה בעבודה, או בדרך אליה וממנה, הותירה בעובד נזק שפגע בכושר העבודה שלו באופן זמני או לצמיתות. פגיעה בעבודה כוללת גם מצב של "מחלת מקצוע", בה הנזק נגרם לא כתוצאה מאירוע חד פעמי אלא כתוצאה מחשיפה ארוכה וממושכת לתנאי עבודה בעייתים.
הליך תביעת תאונת עבודה
על מנת להביא תביעת תאונת עבודה כנגד המעסיק לסיומה המוצלח מבחינת העובד, כלומר למצב בו העובד משופה בגין הנזקים שנגרמו לו, יש לעקוב באופן מדויק אחרי שלבי ההליך השונים, תוך היכרות עם פרטיהם המשפטיים.
נביא להלן את השלבים העיקריים שבהגשת תביעה שכזאת:
שלב ראשון: תיעוד הפגיעה
בשלב הראשון יש לדאוג לתיעוד מלא ומקיף שלב הפגיעה. שלב זה צריך להיעשות מיד לאחר תאונת העבודה, שכן ככל שיעבור הזמן יהיה יותר קשה לאסוף את הראיות המתאימות.
את תיעוד הפגיעה הראשוני יש לעשות באמצעות פנייה לקבלת טיפול רפואי רשמי, כאשר יש לשים לב שהרופא מציין ברישומיו שמדובר בתאונת עבודה, ומדייק בנסיבות המקרה.
הדיוק בנסיבות חשוב מכיוון שסתירה בין הרישום הרפואי לטענותיו של העובד עשויה להיתפס כשינוי גרסה ולפגוע בסיכויי ההצלחה של התביעה.
בנוסף לפנייה לקבלת טיפול רפואי יש לרשום ולתעד כל פרט חשוב בנוגע לתאונה. כך למשל יש לציין את תאריך התאונה, את הנסיבות המדויקות שלה, ואם אפשר – לצלם את הגורם הפוגע. חשוב גם לערוך תיעוד מדויק של כל ההוצאות שנגרמו בעקבות התאונה, וזאת על מנת לקבל החזר בעבורן במסגרת הפיצויים.
שלב שני: מסירת הודעה למעסיק
בשלב השני יש למסור הודעה למעסיק על התאונה, ולמלא את הטופס המתאים שבמקרה הזה נקרא "טופס הודעה על תאונה".
ההודעה למעסיק נצרכת, אך אין שום חובה מעבר לכך, ויש להיזהר שלא לחתום על שום טופס מעבר לטופס ההודעה על תאונה ללא ייעוץ משפטי, שכן תמיד ישנו חשש שהמעסיק ינסה למנוע מהעובד לתובעו בגין הנזקים שנגרמו לו.
שלב שלישי: פנייה לייעוץ משפטי
בשלב השלישי יש לפנות לייעוץ משפטי אצל עורך דין מומחה לדיני עבודה, רצוי כזה שיש לו ניסיון בהגשת תביעות תאונת עבודה כנגד מעסיק. עורך הדין ילווה את העובד הפגוע בכל שלביו של ההליך, תוך הדרכתו לעבר הצעדים הנכונים לו יותר מבחינה משפטית.
חשוב להבין כי אמנם ההתיישנות על תביעות נזיקיות היא בת 7 שנים, אך בכל זאת כדאי לפנות לייעוץ משפטי סמוך ככל האפשר למועד התאונה ולא להתמהמה. הדבר חשוב קודם כל מסיבות ראייתיות, אך גם מסיבות אחרות כמו הוכחת תום ליבו של העובד בנוגע לתביעה.
שלב רביעי: הגשת תביעה
בהתאם לייעוץ המשפטי שיתקבל על ידי עורך הדין יגיע השלב הרביעי – שלב הגשת התביעה. לעיתים שלב זה יהיה כחלק מנקיטתם של צעדים נוספים, כמו הגשת תביעה לדמי פגיעה מהביטוח הלאומי או מביטוח תאונות אישיות שחל על העובד, ולעיתים הוא יינקט כצעד יחיד.
חשוב רק לדעת כי מועד ההתיישנות של התביעות כנגד הביטוח הלאומי והביטוח הוא קצר יותר, ועומד על 12 חודשים מיום הפגיעה במקרה הראשון, ו-3 שנים מיום הפגיעה במקרה השני.
בנוסף לכך חשוב לשים לב כי קבלתו של פיצוי מביטוח לאומי בדמות דמי פגיעה סותרת את הפיצוי האפשרי בתביעת הנזיקין, כך שכל סכום שיתקבל במסגרת תביעה לדמי פגיעה יקוזז מסכום הפיצויים שיפסוק בית המשפט בתביעה הנזיקית הרגילה.
סיכום
בפני עובד הנפגע בתאונת עבודה אפשרויות תביעה רבות ושונות, כולן נועדו על מנת לשפותו על הנזק שנגרם לו ולהשיב, ככל האפשר, את מצבו לקדמותו.
על מנת למלא תכלית זו, של פיצוי אמיתי לעובד, יש לפעול בחוכמה ובזהירות, תוך ניצול נכון של מסגרות החוק השונות. פעולה כזו היא בתחום מומחיותו של עורך דין לדיני עבודה, ועל כן תמיד כדאי להיוועץ באחד כזה ברגע בו מתברר שהעובד היה קורבן לתאונת עבודה כזו או אחרת.
לפרטים נוספים: עו"ד ליאת פייגל, עורכת דין מומחית לדיני עבודה.
