מהי תקופת אכשרה לדמי אבטלה ומהם התנאים לקבלה? ביטוח אבטלה הוא אחד הביטוחים החשובים ביותר שמציע הביטוח הלאומי לכל עובד שכיר. הכיסוי שהוא מעניק, בצורת דמי אבטלה, עשויים להיות קרש קפיצה משמעותי עבור המפוטר בחזרה לעולם העבודה. בדומה לביטוחים אחרים, גם בביטוח אבטלה יש צורך בתקופת אכשרה, אז לפני שאתם עושים צעד פזיז – בואו ללמוד על תקופת אכשרה לדמי אבטלה.
תנאי הזכאות לקבלת דמי אבטלה
לפני שנתמקד ונעסוק באופן בלעדי בתקופת האכשרה לדמי אבטלה יש להקדים הסבר קצר בדבר התנאים הנוספים לקבלתם של דמי אבטלה. אחרי הכול, תקופת אכשרה איננה מספיקה לבדה לצורך הזכאות.
ואלו הם התנאים הנוספים:
תנאי ראשון – ביטוח דמי אבטלה
על מנת להיות זכאי לדמי אבטלה על הדורש להיות כמובן מבוטח בביטוח אבטלה. באופן פשוט, כל עובד שכיר בישראל, שמשולם עבורו ביטוח לאומי כדין, והוא מעל גיל 18 אמור להיות מבוטח בביטוח כזה.
תנאי שני – גיל
הזכאות לדמי אבטלה תלויה גם בגילו של המבוטח, כך שרק מבוטחים בני 20-67 זכאים לו. עם זאת, במקרים מסוימים גם מבוטחים בני 18-20 עשויים להיות זכאים לדמי אבטלה, למשל במקרה בו הם עובדים כי קיבלו פטור מגיוס לצבא.
תנאי שלישי – הפסקת עבודה
מטבעם, דמי אבטלה מיועדים עבור עובדים שהפסיקו לעבוד מסיבה מסוימת, כלומר פוטרו או התפטרו.
עם זאת, במקרים מסוימים קיימת הזכאות לדמי אבטלה גם ללא הפסקת עבודה לצמיתות, כך למשל במקרים הבאים: חופשה כפויה ללא תשלום העולה על 30 יום, עובד עצמאי במקרים מסוימים, מענק השלמת שכר לעובד ששכרו נמוך מדמי האבטלה המגיעים לו, ועוד.
תנאי רביעי – התייצבות בלשכת התעסוקה
מטרתו של התנאי הרביעי, התייצבות קבועה בלשכת התעסוקה, הוא להבטיח, ככל האפשר, שהעובד לא יישאר מובטל לאורך זמן. מצידו של הזכאי ההתייצבות הזו בלשכה מוכיחה כי הוא אכן עושה מאמצים למצוא עבודה חדשה, ולא נח על זרי הדפנה.
תנאי חמישי – תקופת אכשרה לדמי אבטלה
ועתה נעבור לתנאי שהוא נושאו העיקרי של מאמר זה – השלמתה של תקופת אכשרה.
מהי תקופת אכשרה?
בדומה לביטוחים פרטיים רבים, גם בעבור חלק מהשירותים שמציע הביטוח הלאומי יש צורך בהשלמתה של תקופת אכשרה, וזאת כדי למנוע ניצול לרעה של הביטוח.
תקופת אכשרה לדמי אבטלה היא תקופה שקדמה לאבטלתו של אדם, בה היה עובד שכיר ומבוטח בביטוח אבטלה, כלומר – שולמו בעבורו דמי ביטוח לאומי כחוק.
משכה של תקופת האכשרה
לאחר שהבנו מהי תקופת אכשרה ניתן לצלול לפרטי החוק והתקנות, המפרטים את משכה של תקופת האכשרה הנדרשת במקרים שונים:
תקופת אכשרה לעובד רגיל
בזמנים רגילים, תקופת האכשרה לדמי אבטלה עומדת על 12 חודשי עבודה, בהם היה מבוטח בביטוח אבטלה כמובן, מתוך 18 החודשים לקדמו לאבטלתו של המבוטח.
התקופה מחושבת לכאורה עד ליום הפיטורים או ההתפטרות, אך זאת רק אם המבקש נרשם לראשונה בלשכת התעסוקה בתוך 3 חודשים מיום זה.
עבור מבוטח שפנה ללשכת התעסוקה לראשונה לאחר שעברו 3 חודשים מיום הפסקת העבודה ייספרו גם חודשי ההמתנה הללו, דבר שעשוי להביא לאי עמידה בתנאי הזכאות לדמי אבטלה, וזאת הסיבה שלא כדי להתמהמה ברישום ללשכה.
תקופת אכשרה לחיילים משוחררים
תקופת האכשרה לחיילים משוחררים ולבוגרי שירות לאומי או אזרחי זהה לזאת של עובדים רגילים, מלבד העובדה שניתן לכלול בתקופת האכשרה שלהם גם 6 חודשים מזמן השירות אם בוצעו ב-18 החודשים האחרונים.
כך שלמעשה, חייל משוחרר בשנתו הראשונה עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה גם אם עבד רק 6 חודשים לפני יום הפיטורים או ההתפטרות.
אופן חישובה של תקופת האכשרה
ועתה נשאלת השאלה, מה נכלל בחישוב של 12 חודשי עבודה שזקוקים להם לצורך מילוי התנאי של תקופת אכשרה?
ברור מאליו שנכללים בכך ימי עבודה של ממש, אך לא רק. גם ימי חופשות וחגים ששולמו בעבורם שכר, ימי אבל, ימי מילואים, ימי מחלה ששולמו בעבורם דמי מחלה, ימי היעדרות בעקבות פגיעה בעבודה ששולמו עבורם דמי פגיעה בעבודה ושני חודשים ראשונים של חל"ת, נכללים בחישוב.
חישוב תקופת אכשרה ליולדת
עוד חשוב לדעת כי בעבור יולדת תקופת העבודה שמחייב החוק להשלים בתוך תקופת האכשרה כוללת גם את זמן חופשת הלידה, שבעבורה שולמו לה דמי לידה. כמו כן, נלקחים בחשבון גם ימי שמירת הריון, אם העובדת נזדקקה לכך, בתנאי שהעובדת קיבלה גמלת שמירת הריון.
כאשר מדובר בחופשת לידה שהוארכה, כלומר שלא התקבלו בגינה דמי לידה, היא אינה נחשבת לצורך ספירתם של 12 חודשי עבודה, אך היא מאריכה את תקופת האכשרה כולה העומדת באופן רגיל על 18 חודשים.
חישוב תקופת אכשרה לעובדים בחו"ל
באופן פשוט, מי שאינו תושב ישראל אינו מבוטח בביטוח לאומי, וממילא אינו מבוטח בדמי אבטלה, ולכן התקופה בה עבד בחו"ל אינה יכולה להיחשב לצורך ספירת חודשי העבודה שבתקופת האכשרה.
עם זאת, ישנם מקרים בהם גם עבודה בחו"ל של אזרח ישראלי תמנה במניין. המקרה הראשון הוא עבודה אצל מעסיק ישראלי על פי חוזה שנקשר בישראל, והמקרה השני הוא עבודה במספר מדינות מסוימות, איתן לישראל יש הסכם בעניין, ואלו הן המדינות: אוסטריה, הולנד ושבדיה.
זקוקים לייעוץ משפטי בנושא דמי אבטלה? פנו לעו"ד ליאת פייגל, עורכת דין מומחית לדיני עבודה.
שאלות ותשובות בנושא מהי תקופת אכשרה לדמי אבטלה?
תקופת האכשרה היא אחד מכמה תנאים לקבלת דמי אבטלה מהביטוח הלאומי, אך היא לא התנאי היחידי שבאמצעותו ניתן לקבל את דמי האבטלה. על האזרח שרוצה לקבל דמי ביטוח לאומי לשלם דמי ביטוח לאומי כדין, להיות בגיל המתאים (בין גיל 20-67, ובמקרים מסוימים בין גיל 18-67), להתייצב בלשכת התעסוקה ולהיות במצב של הפסקת עבודה מהסיבות שמותיר החוק.
בעוד שתקופת האכשרה לעובדים רגילים עומדת על 12 חודשים, אצל חיילים משוחררים תקופת האכשרה יכולה גם לעמוד על שישה חודשים. הדבר יתרחש כאשר ב-18 החודשים האחרונים לבקשת דמי האבטלה, החייל עבד לפחות שישה חודשים וגם שירת בצבא בפרק זמן זהה. כך מחצית מתקופת האכשרה למעשה, שהיא 12 חודשים, תהיה כזו שבוצעה בתפקידו הצבאי או בשירות הלאומי או האזרחי.
כאשר מדובר בחופשת לידה שהוארכה, כלומר שלא התקבלו בגינה דמי לידה, היא אינה נחשבת לצורך ספירתם של 12 חודשי עבודה, אך היא מאריכה את תקופת האכשרה כולה העומדת באופן רגיל על 18 חודשים.
כשמחשבים את תקופת האכשרה, בוחנים כמובן את 12 החודשים בהם עבד האזרח שמבקש לקבל את דמי האבטלה, אך לא רק. יבחנו גם ימי החופשה שניצל העובד, ימי המחלה שניצל, ימי אבל, הימים בהם ביצע שירות מילואים כחוק, היעדרויות מהעבודה עקב פגיעה בעבודה ששולמו עליהן דמי פגיעה וכן חודשיים ראשונים במקרה של חל"ת.
עם זאת, ישנם מקרים בהם גם עבודה בחו"ל של אזרח ישראלי תמנה במניין. המקרה הראשון הוא עבודה אצל מעסיק ישראלי על פי חוזה שנקשר בישראל, והמקרה השני הוא עבודה במספר מדינות מסוימות, איתן לישראל יש הסכם בעניין, ואלו הן המדינות: אוסטריה, הולנד ושבדיה.
למרות שעובד בחו"ל לא משלם דמי ביטוח לאומי ולא נחשב כמבוטח של הביטוח הלאומי, לישראל יש הסכמים עם אוסטריה, שוודיה והולנד, כך שתקופת האכשרה בישראל תחושב גם עבור ישראלים שעבדו במדינות האלו. תקופת אכשרה תחושב גם לעובד שעבד בחו"ל תחת מעסיק ישראלי, לפי חוזה שנחתם בישראל.
