תאונות עבודה יכולות להסב נזקים רבים לעובד. החל מנזק בריאותי, דרך נזק כספי ועד נזק נפשי, אף עובד לא רוצה לעבור תאונה כזאת. במידה ועובד אכן נקלע לתאונה במקום עובדתו, כדי שהתאונה תוכר כתאונת עבודה, עליו להוכיח בין היתר קשר סיבתי בתאונת עבודה. ללא הוכחה של קשר זה העובד לא יוכל לממש זכויות מסוימות. במאמר הבא נסקור את כל מה שאתם צריכים לדעת על קשר זה.
תאונות עבודה
ניתן להיקלע לתאונה במהלך העבודה בכל רגע נתון. תאונות יכולות לקרות במקום העבודה עצמו, בדרך למקום העבודה או בדרך ממקום העבודה, לאחר קבלת הוראות מהמעסיק ואפילו בסעודה מחוץ למקום העבודה. החוק מתייחס למקרים רבים ולסוגיות שונות שעובד יכול לחוות, וקובע אילו תאונות יחשבו לתאונות במקום העובדה ואילו לא.
למשל, עובד שעבר תאונת דרכים בדרך לעובדתו, יהיה זכאי להיחשב כמי שעבר תאונת עבודה. במידה ואותו עובד החליט לסטות מדרכו לעבודה לקניית מצרכים בסופרמרקט לפני עבודתו ונקלע לתאונה, הוא לא יהיה זכאי. פרט למקרים הללו, שזוכים להתייחסויות שונות גם בחוק וגם בפסיקות של בית המשפט, ישנם כמה דברים שצריך להוכיח על מנת להיות מוכרים בנפגעי תאונות עבודה.
במקרים שציינו מוכח כי התאונה נגמרה במהלך העבודה ועקב העבודה, שכן גם אם היא קרתה בדרך חזרה מהעבודה, העובד לא יכול היה להימנע מפעולה זו כחלק מהעבודה שהוא עובד במקום שאינו הבית שלו. הדבר הנוסף שיש להוכיח הוא קשר סיבתי בתאונת העבודה. ללא הוכחת קשר זה, התאונה עשויה שלא להיחשב לתאונת עבודה.
דוגמאות לתאונות עבודה
- עובד שנפגע כתוצאה מחפץ כלשהו במקום העבודה
- עובד שנפגע כתוצאה מאדם אחר באמצעות חפץ
- תאונה רגלית בדרך אל העבודה או מהעבודה
- עובד שנקלע לתאונה לאחר שסעד במקום המקובל על ידי המעסיק
- נפילה במקום העבודה
- עובד שנפגע כתוצאה מרשלנות המעסיק
מהו קשר סיבתי בתאונת עבודה?
כאשר עובד נקלע לתאונת עבודה, הוא יחווה נזק כלשהו, שיכול לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים. קשר סיבתי בתאונות אלו, הוא קשר ישיר בין הנזק שהעובד סובל ממנו לבין התאונה שהתרחשה. למשל, עובד שהחליק על ידו במקום עבודתו כתוצאה מרצפה רטובה, מה שהוביל לשבר ביד, יוכל להוכיח די בקלות קשר כזה. העובד החליק, היד נפגעה והנזק הוא בדמות שבר.
בואו ניקח סיטואציה דומה. עובד החליק במקום עבודתו על היד, אך פרט לכאב רגעי כתוצאה מהנפילה, לא קרה כלום ליד שלו. אם לאחר כמה ימים יתלונן העובד על כאבי ברכיים ויתבע את מעמדו כנפגע עבודה, הוא לא יוכל להוכיח קשר סיבתי, מה שישלול את היכולת שלו לקבל את ההכרה בה הוא חפץ.
הדבר יכול להשתנות במידה ויש מסמכים רפואיים שיעידו על נזק אפשרי שנגרם לאיבר מסוים בגוף. ישנם נזקים שלא מורגשים תחילה, אך רק לאחר מספר דקות, שעות ואפילו ימים יכולים להופיע.
קשרים סיבתיים שונים
מי שנפגע כתוצאה מתאונת עבודה ומעוניין לקבל הכרה כנפגע עבודה, על מנת לממש את הזכויות השונות שלו, יצטרך להוכיח למעשה את קשר סיבתי בתאונת עבודה פעמיים. ראשית עליו יהיה להוכיח קשר סיבתי רפואי. קשר סיבתי רפואי יהיה מבוסס על הראיות הרפואיות השונות.
כאשר מדובר על נזקים כמו שברים, סדקים וחתכים, הדבר לא אמור להיות מסובך. למשל, מי שעובד אצל קבלן שיפוצים ושבר עצם באצבע במהלך תאונה בעבודה עם פטיש, יוכל להוכיח קשר זה בצורה פשוטה. הדבר מסתבך כאשר יש נזק פנימי לגוף.
למשל, נהג מונית שחווה אירוע מוחי במהלך עבודתו, לאחר שכמעט נקלע לתאונת דרכים מסוכנת, יכול לטעון שהמתח הנפשי באותו הרגע הוא שגרם לאירוע המוחי, אך את הדבר יהיה קשה יותר להוכיח. הקשר השני שיצטרך העובד להוכיח הוא קשר סיבתי משפטי. הקשר הסיבתי הוא למעשה הקשר שיש להוכיח בבית המשפט. לפי החוק, על העובד יהיה להוכיח שיש סבירות של מעל ל-50% שקיים קשר בין הנזק ממנו סובל העובד לתאונה שהתרחשה.
ראיות רפואיות
על מנת לבסס קשר סיבתי רפואי, כאשר מעוניינים לבסס קשר סיבתי בתאונת עבודה, יש כאמור להשתמש בראיות רפואיות שונות. דוגמאות לראיות הרפואיות שניתן להשתמש בהן, הן בין היתר אבחון הנפגע לאחר התאונה, מדדים שנלקחו לנפגע בסמוך לתאונה, השוואה להיסטוריה רפואית ותוצאות בדיקות שונות.
כל אלו יכולים להוכיח קשר בין התאונה לבין הנזק שנגרם. למשל, מי ששבר את רגלו כתוצאה מתאונת עבודה, יכול להוכיח קשר סיבתי רפואי באמצעות צילום של שבר ומסמכים רפואיים הקובעים שהשבר נגרם כתוצאה מנפילה.
חוות דעת ממומחה
אדם שחווה למשל אירוע לבבי בעת עבודתו, וטוען כי הדבר נעשה עקב לחץ חריג בעבודתו, יצטרך מהצד השני להראות שההיסטוריה הרפואית שלו לא מעידה על העובדה שהוא נמנה בקרב קבוצת סיכון לקבלת אירוע לבבי. חוות דעת רפואית ממומחה יכולה לסייע רבות למי שמעוניין להוכיח קשר סיבתי רפואי.
חוות הדעת הרפואית תתקבל מרופא המומחה בתחומו, כל עוד התחום בו מומחה הרופא רלוונטי לזנק ולפגיעה של המטופל. למשל, אותו מטופל שטען מקודם על קשר סיבתי בין האירוע הלבבי לבין תאונת העבודה, יצטרך לקבל חוות דעת מקרדיולוג, בעוד שחוות דעת מגניקולוג למשל לא תוכל לסייע לו כלל.
שלבים בהגשת תביעה לביטוח הלאומי למי שהגודר כנפגע עבודה
- תביעת הביטוח הלאומי לקבלת דמי פגיעה
- הגשת תביעה לגמלת נכה עבודה
- ועדה רפואית
- קביעת אחוזי נכות
קבלת דמי פגיעה
מי שנפגע בעבודתו ומסוגל להוכיח קשר סיבתי בתאונת עבודה, יכול לתבוע את הביטוח הלאומי על מנת לקבל פיצויים כספיים. השלב הראשוני הוא הגשת תביעה לקבלת דמי פגיעה. דמי פגיעה הם תשלום המוענק על כל יום עבודה למי שנעדר מעבודתו עקב פגיעה במהלך העבודה והוכר בנפגע תאונת עבודה.
התשלום של דמי הפגיעה מחושב בצורה כזאת שהנפגע מקבל חלק יחסי מהשכר אותו היה אמור להרוויח בחישוב יומי. מחברים את שלושת המשכורות האחרונות של הנפגע, מחשבים מהן 75% ואת המספר שהתקבל מחלקים בתשעים.
קבלת גמלת עבודה
דמי הפגיעה ניתנים לזכאים במשך שלושה עשר שבועות. לאחר שהתקופה תמה, הביטוח הלאומי לא ישלם עוד את דמי הפגיעה לנפגע. נפגע שעדיין לא הצליח לחזור לעבודתו מפאת הנזק שנגרם לו, יכול להגיש תביעה על מנת לקבל גמלת נכות מעבודה.
הגמלה היא למעשה תשלום חודשי שישולם לתובע, לפי אחוזי נכות שעתידים להתקבל על ידי ועדה רפואית. ההליך כולל את הגשת התביעה, שתוגש עם כל המסמכים הרלוונטיים שמצביעים על קשר סיבתי בתאונת העבודה, לביטוח הלאומי. לאחר מכן, הביטוח הלאומי יזמן את הנפגע לוועדה רפואית, שתקבע את אחוזי הנכות שלו ובהתאם לכך גם את גובה הגמלה אותה יקבל.
היוועצות עם עורך דין
כל אדם זכאי מפאת חוק להתייעץ עם עורך דין במהלך פעולותיו השונות. כאשר מגישים תביעה לביטוח הלאומי, או לבתי המשפט השונים, כדי לקבל פיצויים עקב תאונות עבודה, סביר להניח שהאדם הממוצע לא יהיה בקיא מספיק משפטית על מנת לדעת לממש את הזכויות שלו בצורה הטובה ביותר. עורך דין דיני עבודה הוא עורך הדין שאמור להיות בעל הבקיאות המשפטית בתהליכים אלו, כך שניתן להיעזר גם בו.
