עובדים באתר בנייה? בית חולים? אולי דווקא במשרד? בין אם מקום העבודה שלכם כולל עבודת שטח או עבודה משרדית, בין אם מדובר במאמץ אינטנסיבי או שגרה קלילה, המדינה מחייבת עבודה לפי תקנות הבטיחות בעבודה, שנקבעות בהתאם לכל מקום עבודה. האם גם במקום העבודה שלכם עובדים לפי התקנות האלו? במאמר הבא נסקור את התקנות השונות, שאולי רלוונטיות גם אליכם.
רקע מקדים
עבודות שונות מצריכות מהעובדים פעולות שונות. עובד בגובה למשל, ימצא את עצמו מבלה בצורה שונה את השגרה היומיומית שלו מעובדת בבית החולים. בנוסף לתעסוקה השונה של שניהם, הסכנות הבטיחותיות עימן שניהם ייאלצו להתמודד יהיו שונות, כתוצאה מאופי העבודה השונה. עקב זאת, נוצרו תקנות הבטיחות בעבודה. לפי תקנות אלו, מקומות עבודה צריכים לקיים סביבה בטיחותית, בהתאם לכתוב בתקנות.
התקנות לא מתייחסות רק למקומות ספציפיים, כמו עבודות בגובה, אתרי בנייה או בתי חולים. חלק מהתקנות מתייחסות גם לסוגים מסוימים של אוכלוסייה, כמו גיל העובד או מינו, בעוד שחלק אחר מהתקנות מתייחסות באופן כללי לציוד מסוים שאמור להיות במקום העבודה.
המטרה של התקנות היא לקבוע רגולציה שתספק הגנה בטיחותית לעבוד מהסכנות השונות שעלולות להסב לו נזק במקום עבודתו. התקנות מחייבות הן את המעסיקים והן את העובדים, מתוך מחשבה שגורמים שונים עלולים לגרום לאחד מאלו להפר את התקנות המדוברות.
דוגמאות לתקנות הבטיחות בעבודה
- ציוד מיגון באתרי בנייה
- עזרה ראשונה
- בטיחות העובדים ברעש
- הגבלת העסקת נשים במקום שמסכן את בריאותן
- הימצאות פיגומים תקניים בעבודה בגובה
- הגבלת חשיפה לקרינת קרני רנטגן
ציוד מיגון באתרי בנייה
בעבודות מסוימות, תקנות הבטיחות בעבודה מחייבות הימצאות של ציוד מיגון. ציוד המיגון כולל ציוד הניתן ללבישה, חבישה או ענידה. בתקנות הבטיחות מתייחסים לאילו פעולות מסוימות מצריכות שימוש בציוד מסוים. לדוגמא, אחד מציודי המיגון המוכרים ביותר היא הקסדה.
מטרת הקסדה היא לספק הגנה לראשו של העובד מפני מפגעים שיכולים להסב לו נזק. בתקנות קיימת התייחסות לחבישת קסדה על ידי מפעיל עגורן. במידה והמפעיל נמצא בתא ממוגן הוא אינו חייב לחבוש קסדה, אך אם הוא מפעיל את העגורן מלמטה הוא מחויב.
דוגמא זו יכולה להראות לנו כיצד לכל סוג ספציפי של עובד יש תקנות שבהן הוא צריך לעמוד. כחלק מעמידה בתקנות בטיחות אלו, גם על המעסיק לעשות ככל שביכולתו על מנת שיתקיימו תקנות אלו. עליו לוודא את עובדיו ובנוסף לכך, גם לספק להם את ציוד המיגון הדרוש. ישנם כמה סוגים שונים של ציוד מיגון, כאשר בחירת ציוד מיגון ספציפי, כמו הקסדה למשל, תתבצע לפי התקן המאושר.
ציוד מגן לדוגמא
- קסדה
- משקפי מגן
- אטמי אוזניים
- רתמת בטיחות
- כפפות עבודה
- אפוד זוהר
- חגורות ואמצעי תרימה
- נקודת תילוי
- נעלי בטיחות
עזרה ראשונה
בכל מקום עבודה יכול להתפתח אירוע רפואי כלשהו. בין אם מדובר על אירוע רפואי שנגרם כתוצאה מהעבודה, כמו פציעה של עובד באתר בנייה, ובין אם מדובר באירוע רפואי שאינו קשור למקום העבודה, כמו דום לב של אחד מהעובדים במשרד.
באירועים כאלו, המענה הרפואי שינתן עשוי להכריע במקרים רבים מה יהיה מצבו של הנפגע. טיפול נכון ומייצב בסמוך לפגיעה של העובד יכול להעלות באופן ממשי את סיכויי ההישרדות שלו. כתוצאה מכך, נקבעו בתקנות הבטיחות בעבודה כללי עזרה ראשונה מחייבים. עזרה ראשונה, כשמה, היא הטיפול הרפואי ההתחלתי והראשוני שמוענק לאדם כלשהו שזקוק לטיפול כזה.
התקנות קובעות באופן שבכל מקום עבודה שיש בו עד 150 עובדים ימצא ארגז עזרה ראשונה אחד לפחות. במידה ובמקום העבודה יש יותר מכמות העובדים הזאת, יתווסף ארגז עזרה ראשונה נוסף לחלל העבודה. בארגז צריך להיות ציוד קבוע ורלוונטי בלבד. לארגז יש ממונה, שצריך לפי רוב המקרים שהתקנות כוללות להיות בעל ידע במתן עזרה ראשונה.
איזה ציוד יש בתוך ארגז עזרה ראשונה?
- פדים סטריליים
- תחבושות אישיות
- אגדים
- משולשים
- סיכות ביטחון בגדלים שונים
- משככי כאבים
- תמיסת סביעור
- חוסם עורקים
- מספריים
תקנות הבטיחות בעבודה – רעש
כאשר אנו חושבים על נזקים שיכולים להגרם לנו כתוצאה מהפעילות במקום העובדה, אנחנו נחשוב לרוב על תאונות כלשהן או פגיעות פיזיות בעיקר. אחת הפגיעות הנפוצות ביותר, עליה עובדים נוטים פחות לחשוב, היא פגיעה בחוש השמיעה כתוצאה מרעש.
עובדים החשופים באופן קבוע לרעש במידה מסוימת עשויים להפגע אם לא ישמרו על תקנות בטיחות מסוימות. ראשית, למעסיק עצמו יש חובה לעשות ככל שביכולתו על מנת לצמצמם את הרעש. בין הפעולות שהוא מחויב לבצע, ניתן למנות בדיקות רעש, הפחתת רעש באמצעות כלים טכנולוגיים, צמצום חשיפת העובדים לרעש, הצבט שילוט מזהיר, קיום הדרכות רלוונטיות, סיפוק ציוד מגן וביצוע בדיקות רפואיות.
ציוד המיגון שעל המעביד לספק לעובדיו הוא אטמי אוזניים תקניים. חשוב לוודא שאטמי האוזניים עומדים בתקן, שכן התקן לאטמים האלו נקבע לפי רמות רעש מסוימות, כך שאטמי אוזניים אחרים יכולים שלא להועיל לעובד.
מי שזכאי לביצוע הפעולות שהוזכרו מקודם על ידי המעסיק הוא מי שעובד ברמות רעש הגבוהות ממה שהתקנות מאפשרות במשך יותר מ-200 שעות חודשיות. עובדים כאלו יכולים להיות, בין היתר, עובדים באתרי בנייה, במפעלים, בנגריות, מפעילי מדחסים, עובדים במסגרות, פחחים ומפעילי מתקנים שונים.
הגבלת העסקת נשים במקום שמסכן את בריאותן
תקנות הבטיחות בעבודה מנסות להגן על עובדים במקומות עבודה מסוימים, אך גם על סוגי עובדים מסוימים. חלק מהתקנות מתייחסות למקומות עבודה שיכולים לסכן אישה שנמצאת בגיל הפוריות, הנקבע בחוק עד לגיל 45. התקנות הללו הן תקנות שחלות על המעסיקים, על מנת לשמור ככל הניתן על העובדות. אחת התקנות שקיימות למשל, היא איסור העסקת נשים במקום המייצר את החומר אטרטינט.
כמו כן, לנשים העובדות במוסדות חינוך, כמו בתי ספר, גני ילדים או מעונות יום, ובמוסדות רפואה, כמו מרפאות, קופות חולים או בתי חולים, מומלץ להתחסן כנגד אדמת. התקנות מתייחסות גם לנשים שנמצאות בהריון או בהנקה. התקנות כוללות את מקומות העבודה שבהן אסור לאישה שנמצאת בהריון לעבוד. כמו כן, התקנות כוללות את ההגבלות השונות שחלות על העסקת אישה שנמצאת בתקופת ההנקה.
תקנות הבטיחות בעבודה – תקנות נוספות
חשוב לזכור שהתקנות המדוברת הן רק חלק מכלל התקנות המלאות. שתי תקנות בטיחות נוספות הן הימצאות פיגומים תקניים בעבודה בגובה ותקנות בדבר חשיפה לקרינה במקום העבודה. תקנות הפיגומים רלוונטיות לאתרי הבנייה. התקנות מתייחסות בין היתר לאילו פיגומים יש להתקין ומתי, מי מוסמך לבדוק את הפיגומים ותקינותם, כמה אנשים יכולים להימצא על פיגום בכל זמן נתון והתייחסויות לפיגומים ניידים.
כאשר מדובר על תקנות שמטרתן הגבלת חשיפה לקרינת קרני רנטגן, מתייחסים בעיקר למניעת חשיפה של עובדים בבתי חולים או במוסדות רפואיים אחרים, כמו מרפאות שיניים.
ההגנה מתבצעת באמצעות ארבע דרכים: צמצום זמן החשיפה לקרני רנטגן, התרחקות מהמכשיר שפולט את הקרינה עד לכדי יציאה מחדר הבדיקה, לבישת אפוד עופרת ובידוד חומרים הפולטים קרינה במקומות מבודדים. התקנות קובעות גם כי יש לעבור בדיקה רפואית לפני תחילת העסקה בעבודה החשופה בפני קרינת רנטגן, שלאחריה יש לעבור בדיקות מעקב שנתיות.
