איזה אחוז מבין מהעובדים בשוק העבודה מכיר באמת את שיעור ההפרשות החודשי מתוך המשכורת שלהם? כמה מהם מבינים לאן הכסף הזה הולך? אנחנו כאן כדי לעשות לכם סדר בבלגן בנוגע לשתי הפרשות חשובות – סעיף 14 לחוק הפיצויים והפרשה לפנסיה ומה זה אומר חתימה על סעיף 14?
חתימה על סעיף 14 לחוק הפיצויים – מה זה?
אם נכנסתם לשוק העבודה לפני שנת 2008 ייתכן שעמדה בפניכם הבחירה האם לחתום על הסדר שמחיל את סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים על יחסי העבודה שלכם או לא. לעומת זאת, אם נכנסתם לשוק העבודה לאחר שנה זו ההסדר הזה חל עליכם באופן אוטומטי.
ההסדר שבסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים
ההסדר שבסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי הפרשה קבועה של שיעור מסוים ממשכורתו של העובד מידי חודש, יכולה להחליף את הפיצויים בהם חייב המעסיק לעובד במקרה של פיטורים או התפטרות מזכה.
בעבר הסדר זה היה שמור רק למקומות עבודה בהם היה הסכם קיבוצי שהחיל אותו או למקומות שקיבלו אישור מיוחד לכך משר העבודה. החל מ-2008, במסגרת החלתו של ביטוח פנסיוני חובה במשק, המעסיק חייב להשתמש בהסדר של סעיף 14 לחוק הפיצויים, או לפחות בחלקו.
שיעור ההפרשה מכוח סעיף 14 לחוק הפיצויים
כפי שנאמר לעיל, המעסיק אינו חייב להשתמש בהסדר של סעיף 14 במלואו. ההסדר במלואו דורש הפרשה קבועה בשיעור של 8.33% ממשכורתו של העובד, בעוד צו ההרחבה לביטוח הפנסיוני דורש מהמעסיק הפרשה בשיעור של 6% בלבד.
כלומר, במצב בו נסיבות סיום העסקתו של עובד יצדיקו תשלום פיצויי פיטורים יצטרך המעסיק להשלים את ההפרשות לסכום הפיצויים המלא. במצב בו נסיבות סיום העסקתו של העובד לא יצדיקו תשלום פיצויי פיטורים יזכה העובד אך ורק בסכום שהופרש לקופת הגמל או לקרן הפנסיה.
הפרשה לפנסיה
חובה נוספת של המעסיק כלפי עובדיו היא הפרשה קבועה לפנסיה. חובת ביטוח הפנסיה הוטלה גם היא על המעסיקים החל משנת 2008, במסגרת צו ההרחבה לביטוח הפנסיוני.
מי זכאי?
כל עובד מגיל 21, וכל עובדת מגיל 20 זכאי להפרשה קבועה לביטוח פנסיוני מידי חודש. מועד תחילתה של הזכאות תלויה בשאלה האם העובד היה מבוטח בביטוח פנסיוני פעיל לפני תחילת עבודתו במקום העבודה החדש.
אם העובד אכן מבוטח בביטוח פנסיוני פעיל, כלומר עבד בעבודה אחרת קודם שהפרישה בעבורו כסף לביטוח הפנסיוני, הוא יהיה זכאי להפרשות לפנסיה החל מיום העבודה הראשון, אך יקבל זאת רטרואקטיבית רק לאחר השלמתם של שלושה חודשי עבודה באותו מקום.
כאשר העובד לא היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני שהגיע למקום העבודה יחויב המעסיק בהפרשות לביטוח הפנסיוני רק לאחר שישלים העובד שישה חודשי עבודה. עבור תקופה זו לא יופרשו סכומים לפנסיה כלל.
שיעור ההפרשה לפנסיה
החל מינואר 2017 שיעור ההפרשה לפנסיה אותו המעסיק חייב להפריש בעבור עובדיו עומד על שיעור של 18.5% מהשכר, מתוכם 6% על חשבונו של העובד, ו-12.5% אחוז על חשבונו של המעסיק, כאשר 6% מתוכם שייכים לרכיב הפיצויים שהזכרנו קודם לכן.
הליך מימושה של הזכות
ככלל, זכות ההפרשה לפנסיה ניתנת אוטומטית על ידי המעסיק. עם זאת, על העובד להודיע למעסיק באיזה סוג של ביטוח פנסיוני הוא בוחר, קופת גמל, קרן פנסיה או ביטוח מנהלים, ובאיזה גוף מוסדי הוא בוחר לחסוך. לאחר מכן יצטרך העובד למלא את טפסי ההצטרפות של אותו גוף ולהחתים עליהם את המעסיק.
החל מנובמבר 2017 נקבע כי אם העובד אינו מקיים את חובותיו, ואינו מודיע למעסיק את סוג הביטוח הפנסיוני ואת הגוף המוסדי שבהם בחר, על המעסיק לבטח את העובד באחת מקרנות הפנסיה שקבע משרד האוצר כברירות מחדל, או בקופת גמל שנבחרה במכרז על ידי ארגון העובדים.
כך נוצר מצב שחוסר החלטה על הביטוח הפנסיוני של העובד בעצמו תוביל כברירת מחדל לביטוח פנסיוני בבחירתם של אחרים.
הפרשות לפנסיה בזמנים מיוחדים
ישנם מצבים בהם גם בזמן היעדרות מעבודה יהיה חייב המעסיק בתשלום הפרשות לביטוח הפנסיוני של העובד. כך למשל הדבר בזמן החופשה השנתית של עובד, או בזמן שהוא בימי מחלה, בזמן שהוא בשירות מילואים, או בעבור הזמן בו עובדת נמצאת בחופשת לידה.
עם זאת, כאשר מדובר בחופשה ללא תשלום, בהיעדרות ממושכת בעקבות מחלה שכבר אינה חוסה תחת ההגנה של ימי מחלה, או בהארכה של חופשת לידה עבורה העובדת אינה זכאית לדמי לידה, אין המעסיק חייב בהפרשות לביטוח הפנסיוני.
מה ניתן לעשות כשהמעסיק מפר את חובתו?
עד כאן פירטנו את חובותיו של המעסיק כלפי עובדיו, אך מה ניתן לעשות כאשר המעסיק אינו עומד בחובותיו? ניתן לחלק את התשובה לשתיים: מצב בו המעסיק כלל לא מפריש את ההפרשות שהוא חייב בהן על פי חוק, ומצב בו המעסיק מפריש אך אינו מעביר לגוף המבטח.
המעסיק אינו מפריש כלל
כאשר המעסיק אינו מפריש כלל את רכיבי הפיצויים והפנסיה בעבור עובדיו ניתן להגיש כנגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה במשרד העבודה.
בנוסף לכך ניתן גם להגיש תביעה כנגד המעסיק לבית דין לעבודה, במסגרתה יידרש המעסיק לשלם הן את סכומי ההפרשות רטרואקטיבית, והן את כל הנזקים שנגרמו לעובד בשל העובדה שלא עמד בחובותיו.
המעסיק מפריש אך לא מעביר לביטוח הפנסיוני
כאשר מעסיק מפריש את חלקו של העובד, אך לא מעביר הפרשות אלו והפרשות נוספות שהוא חייב בהן לגוף הפנסיוני במשך זמן מה, הוא עשוי להיחשב כמי שמלין את שכרו של עובדיו.
הלנת שכר היא עבירה פלילית, שעשויה לגרור בעקבותיה קנס ואף מאסר לעיתים. כמו כן, ניתן לדרוש בעבורה פיצויים.
מבולבלים מתלוש השכר שלכם? לא בטוחים שאתם מקבלים כל מה שמגיע לכם? פנו לייעוץ לעו"ד ליאת פייגל, עו"ד מומחית לדיני עבודה.
