ClickCease
חיפוש

החוק להגברת האכיפה על דיני העבודה

מטרת חקיקת החוק הינה להגביר ולייעל את האכיפה של חוקי העבודה, באמצעות הליך מינהלי והטלת עיצום כספי על מעסיקים ועל "מזמיני שירות" כהגדרתם בחוק וכן על ידי קביעת אחריות אזרחית ופלילית על מזמיני שירות, תוך התערבות בחוזה ההתקשרות בין מזמין השירות לבין המעסיק. 

החידוש העיקרי והדרמטי בחוק להגברת אכיפה הנו הטלת אחריות ישירה על מזמין השירות בגין הפרת הוראות חוק ופגיעה בזכויות עובדי חברות כוח אדם שהועסקו אצלו.

 

מיהו מזמין שירות עפ"י החוק הנו

"מי שמקבל אצלו שירות מקבלן, במסגרת עסקו, משלח ידו או פעילותו הציבורית".

מכאן, עסק המקבל שירותים ממי שעיסוקו במתן שירות באמצעות עובדיו יסווג כמזמין שירות. החוק להגברת אכיפה צמצם את סוגי השירותים לשלושה ענפי שירות : שמירה ואבטחה ; ניקיון; הסעדה.

​ענפים אלו נבחרו כיוון שהעובדים המועסקים בענפים אלו נמנים עם קבוצות העובדים החלשים במשק ותחלופתם גבוהה במיוחד. מזמיני שירות כוללים את כל המגזרים : פרטי, ציבורי, ממשלתי, רשויות מקומיות ותאגידים סטטוטוריים.

​​

שלוש דרכי אכיפה

  • עיצום כספי.
  • תביעה במסגרת אחריות אזרחית של מזמין השירות.
  • אחריות פלילית – אותה ניתן להטיל על מנכ"ל או מנהל ברשות ציבורית.

 

ההפרות מתחלקות לשלוש קטגוריות שונות בהתאם לחומרתן

מדרג ראשון

הפרות טכניות, כגון אי תליית תקנון בעניין הטרדה מינית.

 

מדרג שני

מתייחס להפרות של תנאים שעוגנו בחוקים, כגון העסקה במנוחה שבועית.

 

מדרג שלישי

מתייחס להפרות בעניין איסור העסקה ללא היתר, הפרת הוראות בדבר תשלום שכר מינימום, אי העברת כספים לקופות גמל עפ"י חוק הגנת השכר, אי תשלום שכר במועד לעובד, איסור פיטורים במצבים אסורים, איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסתם של עובדים.

 

הפרת הוראות חוק המדרג השלישי הן החמורות ביותר וכך גם הסנקציות בגינן.

 

עיצום כספי

​בנוסף במקרה של הפרה נמשכת ישנה תוספת של 2% בגין כל יום בגינו נמשכת ההפרה.

במקרה של הפרה חוזרת בתוך שנתיים מההפרה הקודמת של אותה הוראה יעמוד העיצום הכספי על סך כפול מגובה העיצום הראשון.

החוק מטיל אחריות לא רק על המעסיק בפועל של אותו עובד אלא גם על המנכ"ל שתפקידו לפקח ולנקוט בכל האמצעים כדי למנוע הפרות.

הגשת תלונה ליחידת האכיפה של משרד העבודה

האפשרות הראשונה שעומדת בפני העובד שקיבל תלושי שכר שאינם תקינים היא להגיש תלונה ליחידת האכיפה של משרד העבודה, לה הסמכות לנקוט כנגד המעסיק בצעדים מנהליים ופלילים, ואף לקונסו.

 

הגשת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה

האפשרות השנייה שעומדת בפני העובד היא הגשת תביעה כנגד המעסיק לבית הדין האזורי לעבודה. אם בית הדין ישתכנע, על בסיס הראיות, כי המעסיק הפר את חובתו להנפקת תלוש שכר לעובד בכוונה תחילה, הוא עשוי לפסוק לעובד פיצוי, גם אם לא הוכח כל נזק.

אפשרות הפיצוי ללא הוכחת נזק מדגישה את החומרה הרבה בה רואה החוק התנהגות כזאת של מעסיק, ומתוך כך – גם את חשיבותו של תלוש השכר.

הפיצוי המקסימלי בתביעה כזו, ללא הוכחת נזק, הוא 5,000 ₪ בעבור כל תלוש לא תקין. ניתן לראות כי לא מדובר בעניין של מה בכך, וכאשר התנהגות המעסיק היא עניין שחוזר על עצמו הפיצוי עשוי להיות לא מבוטל כלל.

 

תלוש שכר ועורך דין לדיני עבודה

כפי שניתן לראות, גם בתלוש השכר, שרובנו לא מייחסים לו כלל חשיבות, יש לעורך הדין לדיני עבודה תפקיד משמעותי.

תפקיד זה מתחיל בהסברה לעובד בדבר זכויותיו, מעבר על תלוש השכר שלו, והדרכה לעובד כיצד להבין אותו בעצמו, ונגמר במקרה הצורך בהגשת תביעה כנגד המעסיק בגין תלושי שכר לא תקינים וכמו כן גם פיצויי פיטורים.

 

שאלות ותשובות בנושא החוק להגברת האכיפה על דיני העבודה

מדינת ישראל אוכפת את החוק להגברת האכיפה על דיני עבודה בשלושה דרכים. ראשית, מוטלים עיצומים כספיים שונים לפי קטגוריית החומרה של ההפרה שמתבצעת במקום העבודה, על פי מדרג הקבוע בחוק. שנית, ניתן להגיש תביעה במסגרת אחריות אזרחית של מזמין השירות. בנוסף, ישנה אחריות פלילית שיכולה להיות מוטלת על המעסיק בפועל, על המנכ"ל שאמור לוודא שלא מתבצעות הפרות או על מנהל ברשות ציבורית.

מהם שלושת המדרגים אליהם מתייחס החוק?

אפשרות הפיצוי ללא הוכחת נזק מדגישה את החומרה הרבה בה רואה החוק התנהגות כזאת של מעסיק, ומתוך כך – גם את חשיבותו של תלוש השכר.

הפיצוי המקסימלי בתביעה כזו, ללא הוכחת נזק, הוא 5,000 ₪ בעבור כל תלוש לא תקין. ניתן לראות כי לא מדובר בעניין של מה בכך, וכאשר התנהגות המעסיק היא עניין שחוזר על עצמו הפיצוי עשוי להיות לא מבוטל כלל.

אחריות אזרחית על מזמין השירות מאפשרת הגשת תביעת פיצויים. היא תחול על מזמין השירות אם הוא לא ממלא את דיני העבודה כלפי העובדים, אם הוא לא נוקט באמצעים כדי למנוע את הפרת דיני העבודה או אם לא צוינו מרכיבים מסוימים בחוזה העסקה.

אחריות פלילית על מזמין השירות יכולה להיות מוטלת על מנכ"ל בתאגיד או על מנהל ברשות ציבורית. היא תחול אם מרכיבי החוזה הם פחות משכר המינימום הקבוע בחוק, אם רכיבי השכר עצמם לא פורטו בחוזה או אם המנהל לא מילא את חובת הפיקוח שלו, כפי שמצוין בחוק עבודת הנוער, חוק חופשה שנתית וחוק שעות עבודה ומנוחה למשל.   

 

החוק להגברת האכיפה על דיני העבודה
החוק להגברת האכיפה על דיני העבודה
תמונה של עו"ד ליאת פייגל
עו"ד ליאת פייגל
עורכת דין ליאת פייגל מתמקצעת בתחום דיני העבודה והמשפחה ובכל המעטפת המשפטית התומכת בתחומים אלו על כל רבדיה. בעלת יכולת ומוטיבציה לחבר תחומי משפט שונים לצורך השגת מקסימום האפשרויות ומיצוי הזכויות עבור הלקוח. מרצה בתחום דיני תאגידים, חברות ודיני חוזים בהכנה לבחינות לשכת עורכי הדין. מלמדת באופן פרטני כתיבה משפטית ומשפט מנהלי. מסייעת בכתיבת סמינריונים לסטודנטים בשנה השלישית והרביעית ללימודי משפטים. לעורכת דין ליאת פייגל 20 שנות ניסיון בתחום הביקורת החקירתית בגופים ציבוריים גדולים, ניסיון בתחום הייבוא ייצוא והסחר הבינלאומי.
Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 13 ביקורות
×
js_loader
יצירת קשר:
משרדינו ברשתות החברתיות:
Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 13 ביקורות
js_loader
a4
משרד עורכי דין ליאת פייגל ושות'
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ עם נציג המשרד >>