ClickCease

פיצויי פיטורים למתפטר? כן, יש דבר כזה!

מעצם שמם של פיצויי הפיטורים ניתן להסיק מסקנה די מתבקשת – מדובר בפיצויים המיועדים לעובד שפוטר מעבודתו. אך האמת היא שמסקנה זו כלל אינה מדויקת ובהחלט ישנם מצבים בהם הזכות לפיצויי פיטורים תעמוד גם למתפטר. באילו מצבים? כיצד ניתן לממש את הזכות? פיצויי פיטורים למתפטר – על כל זאת במאמר שלפניכם.

 

פיצויי פיטורים למתפטר – מתי?

חוק פיצוי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: חוק פיצויי פיטורים) קובע רשימה סגורה של מצבים בהם גם עובד שהתפטר מעבודתו יהיה זכאי לפיצויי פיטורים.

בין המצבים הללו ניתן למצוא את המקרים הבאים:

  1. עובד שהתפטר לאחר הגיעו לגיל פרישה.
  2. עובד שהתפטר עקב מצב רפואי לקוי שלו או של בן משפחתו.
  3. עובדת שהתפטרה בתוף 9 חודשים מהלידה לצורך טיפול בילד.
  4. עובד שהתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה, וזאת בתנאי שהתריע על כוונתו להתפטר למעסיק ונתן לו הזדמנות לתקן את המצב.
  5. בנסיבות מסוימות, התפטרות עקב מעבר דירה למקום מרוחק.
  6. עובדת שהתפטרה עקב שהייה במעון לנשים מוכות.
  7. עובד שהתפטר בשל גיוס לצה"ל, למשטרה או התנדבות לשירות לאומי-אזרחי.

בנוסף להתקיימותן של אחת מן הנסיבות המתוארות בחוק, שחלקן הובאו לעיל, על העובד לעמוד גם בתנאי הסף לקבלת פיצויי פיטורים מכל סוג שהוא, והוא תנאי הוותק של 12 חודשים לפחות במקום העבודה.

 

פיצויי פיטורים למתפטר שחל עליו הסדר סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים

עובד יכול להיות זכאי לפיצויי פיטורים, או לפחות לחלקם, גם כאשר לא התקיימה אחת מהנסיבות המפורטות בחוק, וזאת כאשר חל עליו ההסדר המצוי בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים קובע הסדר לפיו מפריש המעסיק לביטוח הפנסיוני כל חודש אחוז מסוים משכרו של העובד בעבור פיצויי פיטורים. כאשר הסכום הזה עומד על שיעור של 8.33% משכר העובד, במקרה של פיטורים הסכום שיצטבר בקופה יחליף את פיצויי הפיטורים.

 

תשלום על ההפרש במקרה של פיטורים

כאשר שיעור ההפרשה נמוך מזה שצוין לעיל, יהיה על המעסיק לשלם את ההפרש במקרה של פיטורים או של התפטרות המזכה בפיצויי פיטורים.

בכל מקרה, הסכום שמצטבר בקופת הביטוח הפנסיוני שייך לעובד, והוא זכאי לקבלו גם במקרה של התפטרות שאינה מזכה על פי חוק בפיצויי פיטורים, זאת למעט מקרים חריגים כמו פיטורים עקב מעילה, שאז יכול המעסיק לשלול את הפיצויים הללו מהעובד.

 

כדאי להכיר

חשוב לדעת כי אמנם העובד יכול למשוך את כספי הפיצויים הללו מקופת הביטוח הפנסיוני בכל עת, אך יש לשקול זאת בכובד ראש, שכן משיכה כזאת עשויה להקטין משמעותית את קצבת הפנסיה החודשית בעתיד, והעובד אף עשוי להיות מחויב במס הכנסה בגינה.

 

כיצד ניתן לממש את הזכות?

הליך מימושה של זכות פיצויי הפיטורים למתפטר מורכב ממספר שלבים:

 

שלב ראשון: הודעה למעסיק על ההתפטרות

ראשית יש להודיע למעסיק על כוונתו של העובד להתפטר. בדומה למצב של פיטורים, גם במצב של התפטרות ההודעה צריכה להינתן זמן מה לפני ההתפטרות, מה שנקרא "הודעה מוקדמת".

במקרה של התפטרות של עובד בעל וותק של שנה או יותר תקופת ההודעה המוקדמת תעמוד על 30 יום, ובמקרה של התפטרות עובד בעל וותק של פחות משנה תעמוד תקופת ההודעה המוקדמת על יום אחד בעבור 6 החודשים הראשונים בעבודה, ועוד יומיים וחצי בעבור כל חודש נוסף.

כך למשל עובד שעבד באותו מקום עבודה שמונה חודשים יהיה צריך להודיע על כוונתו להתפטר 11 ימים קודם להתפטרות.

 

שלב שני: מילוי טפסים

כאשר מגיע מועד ההתפטרות ממש צריכים העובד והמעסיק למלא טפסים מתאימים. העובד יצטרך למלא טופס 161א (הודעת עובד עקב פרישה מעבודה), והמעסיק ימלא את טופס 161 (הודעת מעביד על פרישה מעבודה של עובד).

 

שלב שלישי: קבלת הפיצויים

השלב השלישי הוא שלב קבלת הפיצויים מאת המעסיק, כאשר אם הפיצויים הופרשו לקופת גמל או לקופת ביטוח פנסיוני לא המעסיק ימסרם לעובד אלא הגוף מנהל את הקופה. לצורך משיכת כספים אלו מהקופה יש להצטייד באישור המעסיק.

מועד תשלום הפיצויים על ידי המעסיק על פי חוק או המאוחר מבין המועדים הבאים: יום הפסקת יחסי העבודה, מועד שנקבע לתשלום פיצויי פיטורים בהסכם קיבוצי שחל על העובד, כאשר הזכות לפיצויים מותנית על פי חוק – יום מילויו של התנאי.

 

מה ניתן לעשות כאשר פיצויי הפיטורים אינם משולמים?

יש לחלק בין שני מצבים – מצב בו המעסיק כלל אינו מתכוון לשלם פיצויי פיטורים ומתחמק מחובתו זו, ומצב בו המעסיק מתעכב בתשלום הפיצויים אך מודה בקיומה של החובה:

 

אי תשלום פיצויי פיטורים

במקרה של אי תשלום פיצויים כלל ניתן לפעול כנגד המעסיק בשתי דרכים, שאינן סותרות זו את זו. הדרך הראשונה היא הגשת תלונה כנגד המעסיק ליחידת האכיפה של משרד העבודה. טיפול יעיל בתלונה עשוי לפתור את הבעיה ללא צורך בפנייה לסעד שיפוטי.

כאשר תלונה כזו אינה מספיקה ניתן לתבוע את המעסיק בבית דין לעבודה, כאשר ההתיישנות של מעשה כזה עומדת על תקופה של 7 שנים. כלומר, גם אם רק לאחר מספר שנים התגלה לעובד שהוא היה זכאי לפיצויי פיטורים בעקבות התפטרותו, עדיין ייתכן שיש לו עילה משפטית תקפה נגד המעסיק.

 

הלנת פיצויי פיטורים

עיכוב בתשלום פיצויי פיטורים ייחשב להלנה אם המעסיק לא עמד בחובתו תוך 15 יום מהמועד בו היה אמור לשלם את פיצויי הפיטורים.

במקרה כזה ניתן להגיש כנגד המעסיק תביעה לבית דין לעבודה. כאשר ההלנה נמשכת מעל 30 יום סכום הפיצויים על הלנה עשוי להגיע ל-20% מסכום הפיצוי הכולל, אך בית הדין רשאי להפחית את שיעור הפיצוי בהתקיימם של תנאים מסוימים.

 

למידע נוסף על פיצויי פיטורים למתפטר פנו לעו"ד ליאת פייגל, עורכת דין מומחית לדיני עבודה.

מה היה לנו עד עכשיו?
עורך דין ליאת פייגל
עורכת דין ליאת פייגל

השאירו פרטים ונחזור אליכם

מידע נוסף
מצאתם את מה שחיפשתם? שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
לוגו עורך דין ליאת פייגל

מחפשים משרד עורכי דין בנושא ?
לקבלת ייעוץ חינם השאירו פרטים