פיטורים בתקופת אי-כושר עקב תאונה: האם זה חוקי?

היעדרות של עובד ממקום העבודה בעקבות תאונה, בין שהיא תאונת עבודה ובין שאינה, עשויה להצמיח לו זכויות שונות. האם אחת מהזכויות הללו כוללת גם הגנה מפיטורים בתקופת אי כושר עקב תאונה? על כל זאת במאמר שלפניכם.

פיטורים בתקופת אי כושר עקב תאונה שאינה תאונת עבודה

ניתן לחלק את ההגדרה תאונה לשתי הגדרות שונות, להן התייחסות שונה מבחינת אפשרות הפיטורים. הגדרה ראשונה היא תאונה שאינה תאונת עבודה, למשל תאונת דרכים שקרתה מחוץ למסגרת העבודה, והגדרה שנייה היא תאונה שנחשבת לתאונת עבודה.

סעיף 4א לחוק

בהקשר של פיטורים בתקופת אי כושר עקב תאונה שאינה תאונת עבודה המקור החוקי הרלוונטי הוא חוק דמי מחלה תשל"ו-1976 (להלן: חוק דמי מחלה). סעיף 4א לחוק זה קובע כי לא ניתן לפטר עובד שנעדר מהעבודה עקב מחלה/ תאונה תוך כדי תקופת המחלה המגיעה לו כחוק.

כדאי להכיר

חשוב להדגיש שכלל זה חל דווקא כאשר מדובר על היעדרות עקב תאונה של העובד, ועל אף שמותר לקחת ימי מחלה לצורך טיפול בבן משפחה קרוב שעבר תאונה, בימים אלו העובד אינו מוגן מפני פיטורים.

בנוסף לכך, האיסור קובע שאין לפטר עובד בתקופת ימי מחלתו, אך כן ניתן להודיע לו על הכוונה לפטרו, וזאת בתנאי שהשימוע עצמו, וכמובן גם ימי ההודעה המוקדמת, יתקיימו לאחר שיחזור העובד לעבודה.

חריגים לכלל

כפי שהזכרנו, הכלל הוא שלא ניתן לפטר עובד בעת תקופת מחלה, כל עוד נותרו לו ימי מחלה, אך כמו לכללים רבים, גם לכלל זה יש חריגים.

החריג הראשון קובע כי ניתן לפטר עובד בעת ימי המחלה אם ההודעה על הפיטורים ניתנה לעובד לפני שנעדר ממקום העבודה עקב מחלתו.

החריג השני קובע שניתן לפטר עובד גם בעת ניצול ימי המחלה שלו אם מקום העבודה הפסיק לעבוד, כאשר הכוונה היא להפסקת עבודה קבועה ולא ליציאה לפגרה זמנית, או שהמעסיק פשט רגל.

פיטורים לאחר סיומם של ימי המחלה

עקרונית, על פי לשון החוק, ניתן לפטר עובד מיד בתום ניצולם של ימי המחלה שנצברו לו, גם אם אותו עובד עדיין נעדר מעבודתו בעקבות אותה מחלה.

למעשה, מעסיק שינצל זאת ויפטר את העובד הנעדר מיד עם סיומה של תקופת המחלה עשוי להיחשב למי שמנצל את זכותו שלא בתום לב, ושלא פועל משיקולים עניינים.

פיטורים בתקופת אי כושר עקב תאונת עבודה

מה זה תאונת עבודה?

ראשית נגדיר מהי תאונת עבודה. תאונת עבודה היא כל תאונה שאירעה לעובד תוך כדי העבודה ובעקבות העבודה. תאונה שכזאת עשויה לגרום לעובד לאבד את כושר עבודתו, באופן זמני או לצמיתות, מה שמכונה "תקופת אי כושר".

על עובד כזה לא חל ההסדר שבחוק ימי מחלה, והוא עשוי להיות זכאי לדמי פגיעה מהביטוח לאומי עבור אובדן כושר העבודה בתקופת אי הכושר, וזאת עד לתקרה של 90 יום. אם לאחר 90 יום אותו עובד אינו מסוגל לחזור לעבודה תשולם לו קצבת נכות מעבודה מהביטוח הלאומי, שגובהה ייקבע על פי אחוזי הנכות שגרמה לו הפגיעה.

פיטורים בתקופת אי כושר

להבדיל מהכלל המונע פיטורים של עובד בעת ימי המחלה שלה, בכל הנוגע לעובד שנעדר מעבודתו עקב אי כושר שנגרם כתוצאה מתאונת עבודה אין כלל חוקי שאוסר את פיטוריו.

כלומר, על פי החוק היבש ניתן לפטרו בכל שלב של תקופת אי הכושר, וזאת על אף שהתשלום שמקבל העובד בתקופה זו משולם מביטוח לאומי ואינו נופל על כתפי המעסיק.

התייחסות בפסיקה

למרות שאין לכך התייחסות בחוק, ניתן בכל זאת למצוא התייחסויות בפסיקה. כך למשל נקבע בבית הדין לעבודה כי פיטורי עובד חודשיים לאחר הפגיעה בתאונת עבודה, בעת שהוא עדיין זכאי לדמי פגיעה מהביטוח הלאומי, ובעת שעדיין אי אפשר לדעת האם יחזור לכושר עבדותו, הם פיטורים בחוסר תום לב.

פסיקה זו אינה מנחה בבירור מתי פיטורים כאלה כבר לא ייחשבו לחוסר תום לב, אך ניתן להניח שהכוונה שאין לפטר עובד שנעדר עקב תאונת עבודה כל זמן שהוא זכאי לדמי פגיעה מהביטוח הלאומי, כלומר – לתקופה של שלושה חודשים.

חפיפה בין ימי ההודעה המוקדמת לתקופת אי הכושר

על אף שכאמור, ניתן לפטר עובד גם בתקופת אי כושר בעקבות תאונת עבודה, על פי הפסיקה בעניין לא ניתן ליצור חפיפה בין תקופה זו לתקופת ההודעה המוקדמת.

תקופת ההודעה המוקדמת

תקופת ההודעה המוקדמת היא תקופה שבין ההודעה על הפיטורים ועד לפיטורים עצמם, כאשר בתקופה זו יחסי העבודה ממשיכים כהרגלם. אורכה של התקופה תלוי בוותק של העובד במקום העבודה.

כאשר מעסיק אינו רוצה לחכות עד לסיומה של תקופת אי הכושר ואז לסיומה של תקופת ההודעה המוקדמת הוא יכול, כבכל הליך פיטורים, לשלם לעובד תשלום חלף הודעה מוקדמת, כלומר תשלום שכר מלא עבור ימי ההודעה המוקדמת להם זכאי העובד.

פיטורים בחוסר תום לב

כאמור לעיל, במקרים מסוימים פיטורים של עובד בתקופת אי כושר עקב תאונה, בין תאונת עבודה ובין תאונה שאינה נחשבת לתאונת עבודה, עשויים להיחשב לפיטורים בחוסר תום לב.

לסיכום

ועתה יש לשאול מה מרוויח העובד מהגדרתם של פיטורים כפיטורים שלא נעשו בתום לב? התשובה לכך היא שהכרזה כזאת על ידי בית דין לעבודה עשויה להצמיח לעובד זכות לפיצויים מהמעסיק.

על כן אם נקלעתם למצב דומה, בו פוטרתם בעת תקופת אי כושר בעקבות תאונה, תאונת עבודה או מחלה, כדאי לפנות לייעוץ מקצועי של עורך דין לדיני עבודה.

עורך דין כזה יישמע את נסיבות המקרה ויעריך את סיכויי התביעה שלכם כנגד המעסיק. אם תבחרו ללכת באפיק פעולה זה אותו עורך דין גם ייצג אתכם בפני בית הדין לעבודה, ויביא למיצוי זכויותיכם באופן המלא ביותר האפשרי.

לייעוץ נוסף פנו לעו"ד ליאת פייגל, עורכת דין מומחית לדיני עבודה.