מערכת היחסים שבין העובד לבין המעסיק מעוגנת בחוק באמצעות זכויות ותקנות שונות. הערכאה השיפוטית המוסמכת לדון בדיני עבודה והביטחון הסוציאלי היא בית הדין לעבודה. מהו חוק בית הדין לעבודה? וכיצד ניתן להגיש תביעה לבית הדין לעבודה? בנושאים אלו ונוספים נעסוק בהרחבה במאמר שלפניכם
מהו בית הדין לעבודה?
מערכת היחסים המתקיימת בין העובד לבין המעסיק אינה שוויונית ביסודה, כך שמערכת המשפט בישראל תיקנה זכויות ותקנות שונות לעובד, על מנת להבטיח סביבת עבודה שוויונית והוגנת. ככל ואתם לא בטוחים מהן הזכויות המגיעות לכם וכיצד ניתן לממש אותן, אתם מוזמנים לפנות אל עו"ד ליאת פייגל המתמחה בתחום דיני עבודה.
כך, הערכאה השיפוטית המוסמכת לדון בתחומי דיני העבודה והביטחון הסוציאלי היא בית הדין לעבודה. על פי חוק בית הדין לעבודה, למערכת בתי הדין קיימות שתי ערכאות:
בית הדין האזורי לעבודה
בישראל קיימים חמישה בתי דין אזוריים לעבודה, כשלבתי דין אלו קיימת סמכות שיפוטית בדומה לזו הקיימת לבית המשפט המחוזי.
בית הדין הארצי לעבודה
בית הדין הארצי לעבודה הוא הערכאה העליונה, בו ניתן לערער על פסקי הדין שהתקבלו במסגרת בית הדין האזורי לעבודה. ככלל, לא ניתן לערער על פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, אלא במקרים מיוחדים, אז תוגש עתירה לבג"ץ.
באילו מקרים פונים לבית הדין לעבודה?
בין המקרים השכיחים ביותר בגינם ניתן להגיש תביעה אל בית הדין לעבודה נמצאים:
תשלום שכר עבודה
שכר העבודה הוא למעשה הגורם העיקרי המביא אותנו לעבוד ובזכותו אנחנו יכולים לשמור ולקיים שגרת חיים נורמטיבית. על פי חוק בית דין לעבודה, שכר העבודה צריך להתקבל עד ליום התשיעי החל מהמועד הקבוע בחוק לתשלום השכר וככל והשכר לא התקבל עד למועד זה, הרי שניתן יהיה להגיש תביעה לבית הדין לעבודה ולדרוש פיצויים בהתאם.
פיצויי פיטורים
במקרים של פיטורים / התפטרות בדין מפוטר, על המעסיק מוטלת החובה לשלם לעובד פיצויי פיטורים, המופרשים עבור מרבית העובדים השכירים כחלק מההפרשות הפנסיוניות. ככל והמעסיק לא הפריש את כספי הפיצויים ו/או הפריש פיצויי פיטורים בשיעורים הנמוכים מהקבוע בחוק, הרי שהעובד יכול להגיש תביעה אל בית הדין לעבודה.
זכויות סוציאליות
על פי חוק בית הדין לעבודה, לעובדים מגיעים מגוון זכויות סוציאליות המגיעות לכל עובד וביניהם – דמי חופשה, דמי הבראה, תשלום נסיעות, ימי מחלה, הליך פיטורין חוקי ועוד. ככל ואחת מהזכויות הללו נפגעה או לא מולאה כראוי, הרי שניתן להגיש תביעה כנגד המעסיק בבית הדין לעבודה.
האם ניתן להיות מיוצג בבית הדין לעבודה?
כעיקרון, הרעיון העומד מאחורי חוק בית הדין לעבודה הוא חברתי בעיקרו ולכן, ההתייחסות של חוק בית הדין לעבודה היא גמישה ומזמינה. בהתאם לכך, ניתן להיות מיוצג בבית הדין לעבודה באמצעות עו"ד דיני עבודה, נציג ארגון העובדים בו חבר העובד או כל נציג אחר מטעמכם.
תקנות מרכזיות במסגרת חוק בית הדין לעבודה
במסגרת בית הדין לעבודה נקבעו מספר תקנות שנועדו בעיקרן להסדיר את סדרי הדין (כללי הפרוצדורה) בבית הדין לעבודה. הכרת התקנות וסדרי הדין מהווה אם כן אבן דרך להגשמת הזכויות המגיעות לעובדים והנה לפניכם כמה מהתקנות המרכזיות:
דיון לפי הסמכות המקומית
את התביעה יש להגיש בבית הדין לעבודה הנמצא במקום השיפוט הסמוך לכתובת מגוריו וכתובת העסק של המעביד. כדאי להכיר, כי בערכאה הדיונית של בית הדין האזורי לעבודה יש חמישה תחומי שיפוט אזוריים – ירושלים, תל אביב, חיפה, נצרת ובאר שבע.
תשלום אגרה
בדומה להליכים משפטיים אחרים, גם בתביעה המוגשת לבית הדין לעבודה יש לשלם תשלום אגרה בשיעור 1% מסך הפיצויים הנדרשים ולא פחות מהסכום המינימלי הקבוע בתקנות.
הזמנת עדים
על פי תקנות בית הדין לעבודה, לבית הדין קיימת הסמכות להזמין עדים לצורך עדות, חקירה או הגשת מסמך רלוונטי לדיון.
כיצד מגישים תביעה לבית הדין לעבודה?
בכל מקרה בו נפגעה אחת מהזכויות המגיעות לכם כעובדים, עומדת לכם האפשרות להגיש תביעה לבית הדין לעבודה ולדרוש את תיקון העוולה ו/או תשלום פיצויים בהתאם. הגשת תביעה בבית הדין לעבודה כרוכה במספר שלבים:
הגשת תביעה
בשלב הראשון יש להגיש באופן מסודר את כתב התביעה, אליו יש לצרף את כל המסמכים הרלוונטיים התומכים בטענותיכם. בשלב זה, תידרשו גם לשלם אגרת פתיחת תביעה לבית הדין.
הליכי פשרה
לאחר הגשת כתב התביעה והמצאת כתב הגנה תוך 30 ימים ממועד שליחת כתב התביעה, בית הדין יכול להחליט על שליחת הצדדים להליכי פשרה. במסגרת הליכי הפשרה, ינסו הצדדים להביא לסיום המחלוקת בדרכי שלום וללא מעורבות בית הדין. ככל והליכי הפשרה לא צלחו או שהצדדים אינם מעוניינים לפתוח בהליכי פשרה, הרי שהשלב הבא יהיה קדם משפט.
קדם משפט
בשלב זה, בית הדין יפעל לבירור טענות הצדדים ולמיקוד נושא המחלוקת.
דיון בבית הדין לעבודה
בדומה לסדרי דין אחרים, גם בבית הדין לעבודה מתנהל דיון הוכחות בין הצדדים, במעורבות עדים והצגת ראיות.
פסק דין
בסופו של תהליך, בית הדין ייתן את החלטתו באמצעות פסק דין.
מהו מנגנון ההידברות?
מנגנון ההידברות הוא חלק מניסיונות הפשרה במסגרת תקנות חוק בית הדין לעבודה. הרעיון העומד מאחורי מנגנון ההידברות הוא לעודד את הצדדים להגיע לפתרון המחלוקת בדרך של משא ומתן וללא מעורבות בית הדין ובכך, לחסוך זמן יקר הן לצדדים המידיינים והן לבית הדין. כדאי לדעת, כי בשונה מהליך הגישור המוכר, בהליך ההידברות נאסר על השופט להיפגש עם אחד הצדדים שלא בנוכחות הצד השני.
דיון מהיר בבית הדין לעבודה
ההליכים המשפטיים בבית הדין לעבודה יכולים להימשך זמן רב ובמטרה לייעל ולקצר את התהליכים, קיים מסלול דיון מהיר בבית הדין לעבודה, מסלול המיועד לתביעות עד לסכום של 37,100 ₪. בהליך הדיון המהיר, בית הדין לעבודה יקיים רק דיון הוכחות אחד ולא מתקיימת זכות ערעור אוטומטית (ניתן יהיה להגיש "בקשת רשות ערעור" בפרק זמן של עד 15 ימים ממועד קבלת פסק הדין).
ערעור בבית הדין לעבודה – כדאי לדעת
על פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה ניתן להגיש ערעור תוך פרק זמן של 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין. את הערעור יש להגיש לבית הדין הארצי, כשהגשת הערעור כרוכה בתשלום אגרה בסך הקבוע בחוק. ערעור ראשון על פסק בית הדין האזורי לעבודה הינו ערעור בזכות, המגיע באופן אוטומטי לכל אחד מהצדדים. במידה והמערער מחליט להגיש ערעור נוסף, הרי שהוא יידרש לקבל את אישור בית המשפט לפני שיוכל להגיש את כתב הערעור.
חוק בית דין לעבודה – כיצד עו"ד דיני עבודה יוכל לסייע לנו?
על מנת להבין את מסגרת הזכויות שלכם והאפשרויות המשפטיות העומדות בפניכם למימוש הזכויות, חשוב להיעזר בשירותיו של עו"ד דיני עבודה מומחה, המכיר היטב את תחום דיני העבודה ודרכי ההתנהלות המקובלים מול בית הדין לעבודה. הידע המקצועי של עורך הדין והניסיון שצבר בתחום, יסייעו לכם למקסם את סיכויי הצלחת התביעה.
אז אם אתם עומדים בפני הגשת תביעה לבית הדין לעבודה ומעוניינים לקבל מעטפת משפטית מקיפה ונרחבת, החל משלב ביסוס עילת התביעה ועד לקבלת הפיצויים המגיעים לכם, משרד עו"ד ליאת פייגל ושות' ישמח להעניק לכם שירות – צרו קשר.
