האם בית הדין לעבודה רואה באי הפרשות לפנסיה או באי פתיחת קרן כעבירה פלילית?

השאלה האם בית הדין לעבודה רואה באי הפרשות לפנסיה או באי פתיחת קרן כעבירה פלילית היא חשובה במיוחד, ולא רק בגלל עצם העונש שיינתן למעסיקים שמפירים את חובתם זו, אלא בעיקר בגלל הכוח שהדבר נותן בידי העובדים שאינם מוכנים לוותר על זכיותיהם, כאשר זכות ההפרשה לפנסיה היא אחת המרכזיות שבהן.

זכות ההפרשה לפנסיה

לפני שנדון בתוצאות מעשיו של מעסיק שלא מפריש בעבור עובדיו הפרשות לפנסיה על פי החוק יש להסביר מהי בכלל זכות ההפרשה לפנסיה.

החל משנת 2008, עם פרסומו של צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, חלה חובה על כל המעסיקים לבטח כל עובד בביטוח פנסיוני, וזאת באמצעות הפרשות שחלקן (12.5% מהשכר) על חשבון המעסיק וחלקן על חשבון העובד (6% משהשכר).

מטרתו של ביטוח פנסיוני זה היא כשמו, לבטח את המצב שידוע לכולנו שיקרה – מצב בו העובד יוצא לפנסיה. שכן פנסיה משמעותה שאותו עובד הגיע לגיל פרישה ואיננו עובד עוד, ועל כן הוא זקוק להכנסה קבועה ממקור אחר. את הצורך הזה פותרת קרן הפנסיה, שמקבלת במשך כל שנות העבודה של העובד הפרשות ממשכורתו.

ההחלטה באיזה ביטוח פנסיוני לבחור, ביטוח מנהלים, קופת גמל או קרן פנסיה, כמו גם ההחלטה באיזה גוף פנסיוני לבחור, נתונה אך ורק לעובד. עם זאת, לעובד אין אפשרות להחליט כי הוא אינו מעוניין בהפרשות אלו לפנסיה.

מדובר באחד המקרים הקלאסיים בהם המדינה מחליטה בשבילנו מה יותר טוב לנו – הכסף בעתיד או כל הכסף עכשיו ביד, וזאת מתוך חשש שאנשים בפנסיה שלא יחסכו אליה כל חייהם ייפלו בסופו של דבר לנטל על כתפיה של המדינה.

מי זכאי?

כאמור, כל עובד זכאי להפרשות קבועות לפנסיה מידי חודש, אך לזכאות זו בכל זאת ישנם מספר תנאים:

תנאי ראשון: גיל העובד

הזכות להפרשות לפנסיה אינה מוקנית לכל עובד בכל גיל, אלא רק לעובדים שמלאו להם 21 ולעובדות שמלאו להן 20. מנגד, הזכות להפרשות לפנסיה גם עשויה להסתיים בגיל מסוים, כך שאם עובד פרש או פוטר לפני גיל הפרישה שלו והוא מקבל קצבת פנסיה קבועה אין המעסיק מחויב להפריש בעבורו תשלומים לקרן הפנסיה.

אך אם מדובר בעובד שממשיך באותו מקום עבודה, או שאין לו קצבת פנסיה מעבודה קודמת, לא תהיה תקרת גיל שבה המעסיק אינו מחויב עוד בתשלומי פנסיה.

תנאי שני: וותק העובד

לעיתים עשויה הזכות להפרשות לפנסיה להיות תלויה גם בוותק של העובד, ונסביר. כאשר מדובר בעובד חדש שלו קרן פנסיה פעילה על המעסיק להפריש לו הפרשות לפנסיה החל מהיום הראשון לעבודתו, אך הוא יכול לעשות זאת רטרואקטיבית לאחר שהעובד השלים 3 חודשי עבודה.

אם לעובד אין ביטוח פנסיה פעיל, או שרק עתה מלאו לו 20 או 21 שנים, תחול חובת ההפרשה לפנסיה על המעסיק רק לאחר שישלים העובד שישה חודשי עבודה. לפני כן העובד אינו זכאי לתשלומי פנסיה כלל.

מועד ההפרשות לפנסיה

כאשר אנו מדברים על הפרשות לפנסיה מועד ההפרשה הוא עניין חשוב מכיוון שאיחור בהפרשה עלולה לקטוע את הרצף הביטוחי של העובד, ובכך למנוע ממנו זכויות שונות.

כמובן שהדבר משמעותי במיוחד כאשר המעסיק מתרשל באופן גורף בהפרשה לפנסיה, ואינו מפריש כלל, שכן אז מדובר במצב שעשוי להותיר את העובד בפני שוקת שבורה בהגיעו לגיל הפרישה.

מסיבה זו נקבעו בחוק מועדים ברורים בהם על המעסיק להעביר את התשלומים לגוף המוסדי בו בחר העובד לחסוך. מועד זה נקבע ב-15 לחודש של החודש העוקב בעבורו מופרשים הכספים, או לאחר 7 ימי עבודה מיום תשלום המשכורת, לפי המוקדם שביניהם.

כמובן שקביעת מועדים שכאלה ללא קביעת סנקציות שונות בצידו של איחור הוא חסר משמעות, ואכן ישנן סנקציות שונות כאלו, שנבחרות על פי חומרת האיחור, בהן נדון בסעיף הבא.

אי הפרשות לפנסיה כעבירה פלילית

כאמור, חוק שאין בצידו סנקציות הננקטות כלפי מפריו הוא למעשה איננו ממש חוק, וברור הוא שככל שהמעשה חמור יותר כך גם הסנקציה תהיה חמורה יותר. סנקציות כאלו קיימות גם במצב של אי הפרשות לפנסיה, או איחור במועד ההפרשות לפנסיה, וחומרתן עשויה להדגיש את החשיבות שרואה המחוקק בזכות ההפרשה לפנסיה של כל עובד. נפרט להלן את הסנקציות בסדר עולה על פי חומרתן:

סנקציה ראשונה: איחור מהמועד הקבוע בחוק

הסנקציה הראשונה ננקטת כלפי מעסיקים שאיחרו להפריש את הכספים מהמועד שקבע החוק, שהוא לכל המאוחר ה-15 לחודש העוקב. סנקציה זו מופעלת על ידי הגופים הפנסיונים עצמם, שקובעים ריבית פיגורים במקרים כאלו. גובהה של הריבית משתנה בהתאם לגוף הפנסיוני ולהסכם שהוא הגיע אליו עם המעסיק ועם העובד.

סנקציה שנייה: איחור שנחשב להלנת שכר

הסנקציה השנייה בה נעסוק כבר מעניקה כוח לעובד עצמו, ומאפשרת לראות איחור של מעל 31 יום בהפקדת הכספים כהלנת שכר, זאת גם במקרה בו שאר רכיבי השכר שולמו לעובד בזמן. משמעות הדבר היא שהעובד יכול לתבוע את המעסיק בבית הדין לעבודה ואף לזכות בפיצויים בשל הלנת השכר הזו.

סנקציה שלישית: איחור שנחשב לעבירה פלילית

הסנקציה השלישית והחמורה ביותר קובעת כי איחור של מעל 40 יום בהפקדת הכספים לגוף הפנסיוני, תוך שהמעסיק ניכה משכרו של העובד את חלקו בהפרשות (6%) נחשבת לעבירה פלילית של ממש. משמעות הדבר היא שבית הדין לעבודה רשאי לגזור על מעסיק שפעל כך מאסר או קנס.

סיכום

הזכות להפרשות לביטוח הפנסיוני היא אולי אחת הזכויות החשובות ביותר בדיני עבודה, אבל גם זו שנוטים לזלזל בה, וזאת בשל העובדה שרוב העובדים לא ייראו את הפירות לה בשנים הקרובות.

הזלזול הזה, שעשוי לחלחל גם אל המעסיקים, עולה לנו העובדים כסף רב, ועל כן יש להיפטר ממנו בהקדם. פנו עוד היום לעורך דין מומחה לדיני עבודה ובדקו שההפרשות שלכם לפנסיה מתנהלות כראוי, ואם הן אינן – תתחילו מיד בנקיטת הפעולות המתאימות.

לייעוץ והכוונה: עורכת דין ליאת פייגל, עורכת דין מומחית לדיני עבודה.