ClickCease
חיפוש

חוק הסכם קיבוצי

חוק הסכם קיבוצי הוא כלי משפטי מרכזי בעולם העבודה, המסדיר את מערכת היחסים בין ארגוני עובדים למעסיקים. להסכמים הקיבוציים השפעה מכרעת על זכויות העובדים, רמת השכר והיציבות הכלכלית במשק כולו. בישראל, החוק שנחקק ב-1957 מהווה בסיס איתן להתפתחותו של מוסד משפטי ייחודי זה. במאמר זה נסקור את עיקרי החוק והשלכותיו.

 

מקורותיו ההיסטוריים של ההסכם הקיבוצי

ההסכם הקיבוצי, כפי שהוא מוכר היום, הוא תוצר של מאבקי עובדים במדינות המערב לקראת סוף המאה ה-19, לשיפור תנאי עבודתם. עם התפתחות התעשייה והיווצרות מעמד פועלים רחב, החלו העובדים להתאגד באיגודים מקצועיים כדי לחזק את כוח המיקוח שלהם מול המעסיקים. האיגודים ניהלו מאבקים לשיפור שכר, לקיצור שעות העבודה ולהבטחת תנאים סוציאליים בסיסיים. ההסכמים הקיבוציים, שנחתמו בין איגודי העובדים למעסיקים, היו פרי המאבקים הללו והם סימנו שינוי משמעותי במערך הכוחות בשוק העבודה. בישראל, ההתפתחות הייתה דומה, כשההסתדרות הכללית מילאה תפקיד מפתח בעיצוב חוק הסכם קיבוצי כללי וענפי משנות ה-20 ואילך. במשך השנים עורכי דין מקומיים כמו עו"ד ליאת פייגל התמחו בתחום ומעניקים סעד וסיוע לכל מי שמעוניין.

 

הגדרתו המשפטית של ההסכם הקיבוצי

במשפט הישראלי, הסכם קיבוצי הוא הסכם בכתב בין ארגון עובדים לבין מעסיק, המסדיר את תנאי העבודה של קבוצת עובדים מוגדרת. עפ"י חוק הסכם קיבוצי מ-1957, כדי שההסכם ייחשב קיבוצי, על ארגון העובדים להיות "יציג", כלומר לייצג את רוב העובדים עליהם יחול ההסכם. חוק הסכם קיבוצי גם מונה רשימת נושאים שההסכם יכול לכלול, כגון תנאי שכר, כללי משמעת, שעות עבודה, חופשות, הטבות סוציאליות וכיוצ"ב. בפועל, הסכמים קיבוציים רבים מסדירים מגוון רחב יותר של עניינים, מעבר למינימום הנדרש בחוק. עורכי דין דיני עבודה מייצגים עובדים המעוניינים להשיג הסכם קיבוצי

 

סוגי ההסכמים הקיבוציים

ניתן לסווג את ההסכמים הקיבוציים לפי היקף התחולה שלהם:

  1. הסכמים כלליים: מסדירים תנאי עבודה בסיסיים כמו גם זכויות בעבודה החלים על כלל העובדים במשק. בישראל, ההסתדרות הכללית חותמת עליהם עם נשיאות הארגונים הכלכליים.
  2. הסכמים ענפיים: חלים על ענף ספציפי במשק, כמו תעשייה, בניין, מלונאות וכד'. הם נחתמים בין ארגון העובדים הרלוונטי לבין התאחדות המעסיקים הענפית.
  3. הסכמים מפעליים: מתייחסים למפעל או ארגון ספציפי. הצדדים להסכם הם ועד העובדים המקומי וההנהלה.

 

לעיתים, גם גופים ציבוריים כמו המדינה או הרשויות המקומיות מהווים צד להסכמים קיבוציים המסדירים את תנאי עובדיהם. מבחינה מעשית, סיווג ההסכם קובע את היקף ההשפעה של תנאיו על שוק העבודה הישראלי. מומלץ להתייעץ עם עו"ד דיני עבודה.

 

המעמד המשפטי הנורמטיבי של חוק הסכם קיבוצי

חוק הסכם קיבוצי אינו רק חוזה רגיל, כי אם מסמך בעל אופי נורמטיבי. הוא בעל תוקף משפטי מחייב, הגובר על חוזי העבודה האישיים של העובדים עליהם הוא חל. כלומר, במקרה של תאונות עבודה או של פיטורים מעסיק אינו יכול "להתנער" מחובותיו לפי ההסכם הקיבוצי בטענה שהעובד חתם על חוזה עבודה אישי שונה בתנאיו. אם ההסכם האישי נחות מהקיבוצי, יגברו הוראות האחרון. מנגד, אם ההסכם האישי מיטיב עם העובד יותר מהקיבוצי, יעדיפו את תנאיו. כמו כן, כפי שצוין, הסכם קיבוצי מחייב גם עובדים שאינם חברים בארגון העובדים שחתם עליו. זאת בניגוד לעקרון "יחסיות החוזה" הנהוג בדיני החוזים הרגילים. ה"נורמטיביות" של ההסכמים הקיבוציים מבטאת את התפיסה שמדובר במעין "חקיקת משנה" חברתית-כלכלית, הבאה לקדם אינטרסים ציבוריים כמו הגנה על זכויות עובדים, שוויון, צמצום פערים ויציבות תעסוקתית.

 

המשא ומתן לקראת כריתת ההסכם הקיבוצי

חוק הסכם קיבוצי קובע שהמשא ומתן לכריתת הסכם קיבוצי חייב להתנהל בתום לב ומתוך רצון להגיע להבנות. עקרון תום הלב אוסר על הצדדים להציב תנאים בלתי סבירים, לנקוט בסחבת מכוונת או להתנות את החתימה בתנאים זרים לנושא ההסכם. עם זאת, הפסיקה הכירה בכך שמשא ומתן קיבוצי כרוך מעצם טבעו בלחצים ובאיומים הדדיים (כמו שביתה או השבתה), וכי יש לאפשר "מרחב תמרון" לגיטימי לצדדים בהקשר זה. בדרך כלל לוקח זמן רב לגבש נוסח מוסכם להסכם קיבוצי. המו"מ עשוי להתמשך חודשים ארוכים, תוך ליווי מחאות ושיבושים בתהליך העבודה. לא פעם נדרשת התערבות של מגשר או בורר חיצוני כדי לסייע לצדדים לגשר על הפערים.

 

תוכנו של ההסכם הקיבוצי

כאמור, תוכן ההסכם המתבסס על חוק הסכם קיבוצי יכול להקיף מגוון נרחב של נושאים הנוגעים ליחסי העבודה. הנושאים השכיחים הם:

– תנאי השכר: רכיבי השכר, תוספות ותק, הטבות, בונוסים, מענקים וכו'.

– זכויות סוציאליות: ביטוח פנסיוני, קרנות השתלמות, דמי הבראה, דמי חג, מענק יובל וכיוצ"ב.

– תנאי העסקה כלליים: שעות העבודה, הפסקות, חופשות, נסיעות, הוצאות וכו'.

– כללי משמעת ופיטורין: עילות לפיטורין, הליכי שימוע, פיצויי פיטורין, חובת הודעה מוקדמת וכד'.

– דרגות, קידום והכשרה: מסלולי קידום פנימיים, הגדרת דרגות, קריטריונים לקידום, הכשרות מקצועיות, לימודים וכו'.

– כלים ארגוניים: דמי חבר לארגון העובדים, זכויות וועד העובדים, ימי עיון וכנסים, השתתפות בהוצאות משפטיות וכו'.

– מנגנוני יישוב חילוקי דעות: ועדות פריטטיות, בוררות מוסכמת, מנגנוני גישור ופישור וכד'.

 

ככל שההסכם מפורט ומקיף יותר, כך רב הסיכוי שיאזן נכונה בין האינטרסים של העובדים והמעסיקים, ושימנע חיכוכים וסכסוכים עתידיים.

 

צו הרחבה להסכם קיבוצי

במקרים מסוימים, כאשר הסכם קיבוצי ענפי המתבסס על חוק הסכם קיבוצי חל על שיעור ניכר של העובדים והמעסיקים בענף, רשאי שר העבודה להוציא לגביו "צו הרחבה". הצו מרחיב את תחולת ההסכם על כלל ציבור העובדים והמעסיקים בענף הרלוונטי, גם אם הם אינם חברים בארגון שחתם על ההסכם. המטרה היא למנוע "תחרות שכר" פוגענית ולהבטיח תנאי עבודה הוגנים ואחידים לכלל העובדים. עם זאת, המעסיקים רשאים להתנגד לצו ההרחבה, אם יוכיחו שנסיבותיהם שונות מהותית מאלה עליהם חל ההסכם המקורי.

 

היבטים כלכליים של ההסכמים הקיבוציים

הסכמים קיבוציים המתבססים על חוק הסכם קיבוצי מהווים מרכיב משמעותי בעיצוב "מפת" התעסוקה ורמת השכר במשק. מחד, הם מסייעים בהעלאה הדרגתית של רמת החיים של ציבור העובדים ותורמים לצמצום פערים חברתיים. מאידך, ריבוי הסכמים עתירי זכויות והטבות עלול לפגוע בתחרותיות של המשק ולייקר את מחירי המוצרים והשירותים. כמו כן שיעורי ההתאגדות הגבוהים בסקטור הציבורי עלולים להוביל לעליות שכר מואצות בקופה הציבורית, על חשבון משלם המיסים. בשנים האחרונות ישנה ביקורת ציבורית על כוחם הרב של ארגוני העובדים והשלכותיו על יוקר המחייה.

 

אכיפת הסכם קיבוצי

אי קיום הוראות הסכם קיבוצי מהווה עבירה על החוק, הנתונה לטיפולו של בית הדין לעבודה. עובד או ארגון עובדים שנפגעו מהפרת ההסכם יכולים להגיש תביעה אזרחית לפיצויים, וזאת בנוסף לצעדים ארגוניים (כמו שביתה) ולפנייה ליו"ר ההסתדרות בדרישה לאכוף אותו. גם נציגות המדינה, באמצעות מפקחי עבודה או פרקליטות המדינה, יכולה ליזום הליכים פליליים נגד מפרי ההסכמים. עם זאת, בתי הדין נוטים בדרך כלל למצות את הדרכים ליישוב הסכסוך בהידברות, ונמנעים מלהטיל סנקציות.

 

אתגרי העתיד של מוסד ההסכם הקיבוצי

העולם התעסוקתי של המאה ה-21 שונה בתכלית מזה ששרר במאה הקודמת, עת התגבשו דיני העבודה הקיבוציים. תופעות כמו גלובליזציה, מיקור חוץ, עבודה מהבית, כלכלת החלטורה, עבודה קבלנית ועוד – מאתגרות את המסגרות המשפטיות המסורתיות בתחום יחסי העבודה. יתכן שיהיה צורך לעדכן ולהתאים את חוקי העבודה הקיבוציים למציאות החדשה, על מנת לשמר את הרלוונטי

 

נדבך מרכזי

לסיכום, חוק הסכמים קיבוציים מהווה נדבך מרכזי במערכת יחסי העבודה בישראל. ההסכמים, פרי מאבק היסטורי של ארגוני עובדים, מספקים הגנה משמעותית לזכויות העובדים ומסייעים בצמצום פערים חברתיים-כלכליים. עם זאת, השפעתם על תחרותיות המשק והקופה הציבורית מעוררת ביקורת. האתגר המרכזי הוא לשמר את ההישגים החברתיים שהושגו באמצעות ההסכמים הקיבוציים, תוך התאמתם לצרכים החדשים של שוק העבודה הגלובלי והדינמי של המאה ה-21. המעוניינים במידע נוסף ובסיוע, צרו קשר עם משרד עו"ד ליאת פייגל ושות' המתמחה בתחום זה.

חוק הסכם קיבוצי
חוק הסכם קיבוצי
Picture of עו"ד ליאת פייגל
עו"ד ליאת פייגל
עורכת דין ליאת פייגל מתמקצעת בתחום דיני העבודה והמשפחה ובכל המעטפת המשפטית התומכת בתחומים אלו על כל רבדיה. בעלת יכולת ומוטיבציה לחבר תחומי משפט שונים לצורך השגת מקסימום האפשרויות ומיצוי הזכויות עבור הלקוח. מרצה בתחום דיני תאגידים, חברות ודיני חוזים בהכנה לבחינות לשכת עורכי הדין. מלמדת באופן פרטני כתיבה משפטית ומשפט מנהלי. מסייעת בכתיבת סמינריונים לסטודנטים בשנה השלישית והרביעית ללימודי משפטים. לעורכת דין ליאת פייגל 20 שנות ניסיון בתחום הביקורת החקירתית בגופים ציבוריים גדולים, ניסיון בתחום הייבוא ייצוא והסחר הבינלאומי.

עו"ד ליאת פייגל ושות' בפייסבוק | מייל אישי: [email protected] | אודות עו"ד ליאת פייגל ושות'

Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 12 ביקורות
×
js_loader
a4
משרד עורכי דין ליאת פייגל ושות'
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ עם נציג המשרד >>