ClickCease

הלנת פיצויים

הזכות לפיצויי פיטורים היא אחת מהזכויות הבסיסיות והחשובות ביותר של כל עובד שפוטר. אך מה עושים כאשר ישנה הלנת פיצויים? כלומר, כאשר פיצויי הפיטורים אינם משולמים לעובד בזמן? על כל זאת במאמר שלפניכם.

 

הזכות לפיצויי פיטורים

חוק פיצויי פיטורים קובע כי לכל עובד שפוטר מעבודתו, ובמקרים מסוימים – גם לעובד שהתפטר, ישנה הזכות לפיצויי פיטורים, פיצויים שמטרתם היא לשפות את העובד על אובדן הכנסתו.

שיפוי זה מאפשר לעובד מרחב נשימה כלכלי, בו הוא יכול לעסוק במציאת עבודה חדשה בתחום או אפילו בהכשרה מקצועית והסבת עיסוקו.

לולא פיצויים אלו עשוי העובד למצוא את עצמו בפני שוקת שבורה.

מפאת חשיבות מטרתה של הזכות לפיצויי פיטורים קובע החוק כי יש לשלם את הפיצויים בתוך 15 יום ממועד הזכאות.

אך הדגש ששם המחוקק על עניין דחיפותם של הפיצויים מתבטא לא רק בסד הזמנים הקצר, אלא גם בקביעתה של סנקציה על המעסיק שמלין את הפיצויים, כפי שנראה בהמשך.

 

מועד הזכאות לפיצויי פיטורים

במאמר מוסגר יש להסביר מה נחשב למועד הזכאות לתשלום פיצויי פיטורים על פי החוק, שכזכור, רק כאשר מועד זה עובר ללא שתשלום הפיצויים מועברים לעובד ייחשב הדבר להלנת פיצויים.

אם כן, בפשטות ניתן לקבוע כי מועד תשלום פיצויי הפיטורים הוא יום סיום העסקה. אולם, גם מועד זה עשוי להשתנות על בסיס הסכמי עבודה אישיים או קיבוציים.

 

מהי הלנת פיצויים?

עתה ניתן לעבור להסבר בדבר הלנת פיצויי פיטורים. הלנת פיצויי פיטורים הוא מצב שבו המעסיק לשעבר לא העביר לעובדו לשעבר את הפיצויים המגיעים לו במועד הזכאות.

על מעשה שכזה קובע החוק סנקציה, אבל לא במקרים בהם מדובר בעיכוב של ימים בודדים, אלא רק במקרה שבו העיכוב עולה על 15 ימים.

חשוב לדעת כי כאשר מדובר בפיצויים שמתקבלים מתוך הביטוח הפנסיוני או מתוך קופת גמל, שזהו המצב בעבור רוב מוחלט של עובדי המשק היום, הזכאות לפיצויים תחל רק אם המעסיק לא אישר בכתב לקופת הגמל להעביר את התשלומים בתוך 15 יום, ולא אם הם רק לא הועברו בפועל תוך תקופה זו.

 

פיצוי עבור הלנת פיצויי פיטורים

כאמור, הזכאות לפיצוי עבור הלנת פיצוי מתחילה על פי החוק רק 15 יום לאחר מועד הזכאות, אך גם אז היא הדרגתית, כלומר ככל שיעברו יותר ימים ללא תשלום הפיצויים לעובד כך יגדל הפיצוי בעבור הלנתם.

אם כן, בעבור תקופת הלנה שבין 16 ל-30 יום יהיה זכאי העובד בהפרשי הצמדה בלבד.

הפרשים אלו מחושבים בין מועד הזכאות המקורי ובין המועד בו שולמו הפיצויים בפועל.

אם עבר יותר מחודש ממועד הזכאות והפיצוי עדיין לא הועבר לעובד אז הסנקציה כבר משמעותית יותר, ובנוסף להפרשי ההצמדה יהיה זכאי העובד לפיצוי של 20% מסכום הפיצויים הכולל בעבור כל חודש של עיכוב, כאשר כל חלק מחודש מחושב באופן יחסי.

 

ביטול או הפחתה של פיצויי הלנת פיצויי פיטורים

פיצויי הלנת פיצויים הם כלי חשוב בידיו של העובד להגשמת זכויותיו, אך מכיוון שהסנקציה היא כל כך משמעותית מעניק החוק הגנה מסוימת גם למעסיק. הגנה זו היא בדמות מתן רשות לבית הדין לעבודה להפחית או לבטל כליל את פיצויי ההלנה בשורה של מקרים.

ואלו הם המקרים:

  1. המעסיק טעה טעות כנה שבעקבותיה לא שולמו הפיצויים.
  2. נסיבות שלמעסיק לא הייתה שליטה עליהם.
  3. חילוקי דעות שיש בהם ממש לגבי עצם זכותו של העובד לקבלת פיצויים.
  4. חילוקי דעות שיש בהם ממש לגבי סכום הפיצויים המגיע לעובד, ובלבד שהסכום שלא היה במחלוקת שולם במועדו.
  5. חילוקי דעות שיש בהם ממש לגבי מועד הזכאות לפיצויים.
  6. אי מסירת פרטים על ידי העובד שהיו נחוצים לצורך קביעת עצם הזכאות לפיצויים או שיעורם.

חשוב להדגיש כי כל הפחתה או ביטול של פיצויי ההלנה תלויים בשיקול דעתו של בית הדין בנסיבות המקרה, ועל כן אין לדעת מראש מה תהיה התוצאה, גם אם אחד מהמקרים שתוארו למעלה מתרחש במציאות.

 

תביעת פיצויי הלנה – ההליך

הזכות לפיצויי הלנת פיטורים, בדומה לזכות לפיצויי הפיטורים עצמם, היא זכות אוטומטית, כלומר אין צורך שבית המשפט יעניק אותה באופן אקטיבי.

עם זאת, לעיתים המעסיק מסרב לספק את הזכות הזו לעובד, דבר שעשוי לקרות במיוחד במקרים שבו המעסיק מלכתחילה מלין את הפיצויים המגיעים לעובד. במקרים כאלו נחוצה כבר התערבות שיפוטית.

נעמוד להלן על שלביה העיקריים של התערבות שיפוטית זאת:

 

שלב ראשון – פנייה לסיוע משפטי

בשלב הראשון יש לפנות באופן מיידי לסיוע משפטי של עורך דין לדיני עבודה. פנייה זו צריכה להתבצע כבר כשיש חשש שהמעסיק לא מתכוון לשלם את פיצויי ההלנה, בין אם הוא אומר זאת במפורש ובין אם הדבר משתמע ממעשיו.

הפנייה הדחופה לסיוע משפטי היא חשובה במיוחד במקרה הזה, שכן מדובר בעילת תביעה שלה זמני התיישנות קצרים במיוחד, כפי שנראה בהמשך.

עורך דין מומחה לדיני עבודה ילמד את נסיבות המקרה, יבחן את הדברים ויוביל את העובד בדרך המשפטית הנכונה ביותר בעבורו, תוך התחשבות במצב המשפטי שנקבע על פי החוק והפסיקה.

 

שלב שני – הגשת תביעה

בשלב השני, בהנחה שהמעסיק מתמיד בסירובו לשלם את פיצויי ההלנה או אפילו את פיצויי הפיטורים עצמם, יש להגיש תביעה לבית הדין לעבודה.

הגשת התביעה צריכה להתבצע במהירות שכן, כאמור, זמני ההתיישנות על תביעת הלנת פיצויים הם קצרים במיוחד ועומדים על שנה כאשר גם פיצויי הפיטורים עצמם לא שולמו, ועל 60 ימים ממועד תשלום פיצויי הפיטורים עצמם במקרה שהם שולמו.

 

שלב שלישי – דיון

בשלב השלישי, בהנחה שהמעסיק לא ייסוג מעמדתו לאחר הגשת התביעה, יתבצע הדיון בתביעה בבית הדין לעבודה. לדיון זה מומלץ מאוד להגיע כמובן בליווי של עורך דין מומחה לדיני עבודה, על אף שזאת לכאורה תביעה פשוטה יחסית.

חשוב לזכור שגם תביעה פשוטה עשויה להסתבך, ושגם אם היא לא תסתבך יש לדעת איך לנהל אותה בהצלחה. בהתחשב בפערי הכוחות המעסיק לעובד שקיימים מלכתחילה, אל לו לעובד להותיר את עצמו בודד במערכה.

 

שלב רביעי – הכרעה

בסופו של התהליך יגיע בית הדין להכרעה, כלומר יקבע האם אכן התקיימה הלנת פיצויים וממתי היא החלה. בהתאם לקביעתו זו הוא גם ייקבע את הפיצוי.

חישובו של הפיצוי הוא עניין שאמור להיות קל במיוחד, שכן כפי שהצגנו לעיל, החוק מציב נוסחה די פשוטה לטובת העניין. אך כאמור, לבית הדין חופש הפעולה לקבוע במצבים מסוימים את הפחתת הפיצוי ולעיתים אף את ביטולו.

 

רוצים לדעת עוד על הלנת פיצויים? פנו לעו"ד ליאת פייגל, עורכת דין מומחית לדיני עבודה.

מה היה לנו עד עכשיו?
עורך דין ליאת פייגל
עורכת דין ליאת פייגל

השאירו פרטים ונחזור אליכם

מידע נוסף
מצאתם את מה שחיפשתם? שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
לוגו עורך דין ליאת פייגל

מחפשים משרד עורכי דין בנושא ?
לקבלת ייעוץ חינם השאירו פרטים