זכויות עובד עצמאי שונות במרביתן מאלו של העובדים השכירים, אך האם מדובר ביתרון או חיסרון? במאמר זה נסקור את הזכויות שמגיעות לעובדים עצמאיים ואת האפשרויות שלרשותם בהקשר להפקדות פנסיוניות, קרנות השתלמות, ביטוחים וניכויי מס.
עבודה עצמאית לטוב ולרע
עובדים עצמאים הם אדונים לעצמם, לטוב ולרע. הם אמנם קובעים לעצמם את סדרי העבודה ואת הזמנים, אבל חשופים הרבה יותר לפגיעה בזכויותיהם מבחינת ימי מחלה וחופשה, דמי הבראה ותנאים סוציאליים שונים. במאמר זה נדון לגבי זכויות עובד עצמאי – תנאים וגם הטבות אפשריות שחשוב להכיר:
זכויות עובד עצמאי בביטוח הלאומי
עצמאיים כידוע, מקבלים מיעוט זכויות בהשוואה לעובדים השכירים, בעוד שהם משלמים סכום משמעותי מאוד לביטוח הלאומי. הדבר הביא למספר שינויים שמשפרים את מנגנון הזכויות והחובות של עצמאיים מול המוסד לביטוח הלאומי, כמו האפשרות לקבל דמי אבטלה.
שינוי חשוב שצריך לדון בו הוא עניין ההפקדות לביטוח הלאומי: עצמאיים שהכנסתם נמוכה או ממוצעת לכל היותר, יכולים לשלם עבור הפקדות של עד 60% מהשכר רק כ-6% בדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות. הכנסות של יותר מ-60% מהשכר הממוצע יחייבו בתשלום של 18% דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות.
כמו כן, השתנה לטובה גם הסכום שממנו מחושבת ההפרשה החודשית לביטוח הלאומי. כך למעשה ההכנסה החייבת בדמי ביטוח לאומי היא למעשה הכנסה חייבת במס, כלומר כזו שהתקבלה כבר בהפחתת כל הוצאה מוכרת. הדבר מביא לכך שרבים מהעצמאיים משלמים תשלום נמוך משמעותית מזה שהיו אמורים לשלם.
זכויות עובדות ועובדים עצמאיים בקבלת דמי לידה
בישראל כידוע, משולמים דמי לידה כתחליף להכנסות מתקופת החיים הראשונה של התינוק. דמי הלידה משולמים למשך 15 שבועות על פי תקופת העבודה עד למועד הלידה וההפרשות הקודמות לביטוח לאומי.
דמי הלידה מחושבים לפי ההכנסות הממוצעות בחודשים שלפני הלידה, כך שאפשר לחשב את דמי הלידה על פי שנת המס שבה התרחשה הלידה, או השנה הקודמת לה – זו שבה ההכנסה הייתה גבוהה יותר.
תיאורטית ניתן לראות שזכויות עובדים עצמאים לעניין דמי הלידה מקביל מאוד לזכויות של עובדים שכירים. אז מה בכל זאת שונה? ובכן, בתקופת חופשת הלידה, העסק אמור למצוא דרך להמשיך לפעול משום שכמעט בלתי אפשרי להשבית את הפעילות לתקופה ולצפות לאותה העבודה ולאותה ההכנסה לאחר מכן כרגיל.
ולכן בביטוח הלאומי מאפשרים לשמר פעילות קיימת (לבצע פעולות לשימור העסק בלבד), אך לא להגדיל אותו בתקופה שעליה משולמים דמי הלידה. במילים אחרות, אפשר להמשיך לשרת בשמחה את כל הלקוחות הקיימים, אבל נאסר בתכלית האיסור לשווק שירות חדש ועתיר פוטנציאל להכנסות גבוהות יותר. מומלץ לשמור זאת לאחרי תקופת חופשת הלידה.
עצמאיים לא זכאים לכלום – האמנם?
זכויות עובדים עצמאים לעתים לא מובאות כראוי ובמלואן לידיעתם של עצמאים ועצמאיות רבים, דבר שמביא למסקנה הרווחת, לפיה עצמאיים לא זכאים אף פעם לדבר. לפניכם מספר קצבאות שתהיו זכאים להן כעצמאיים במקרים של אובדן זמני או קבוע של יכולת העבודה בהיקף השגרתי:
תאונת עבודה
פגיעה במהלך עבודה במשלח היד ותוך כדי עבודה במשלח היד שגרמה לאובדן כושר עבודה זמני מזכה בדמי פגיעה המשולמים למשך 91 ימים.
תאונות אישיות
תאונה שבה נפגעתם בביתכם או במהלך הזמן הפנוי וגרמה לאובדן כושר העבודה מזכה בתשלום למשך 3 חודשים בגין אובדן כושר עבודה.
קצבת נכות
אי החלמה לאחר תקופת תשלום דמי הפגיעה ובאופן שבו אבדה רוב היכולת להתפרנס ולייצר הכנסה, מאפשרת לכם לתבוע קצבת נכות ולעמוד בפני וועדה רפואית שתעניק אחוזי נכות מתאימים.
זכויות עובד עצמאי בעת מחלה או חופשה
כל עובד שכיר זכאי לימי חופשה ומחלה הנכללים בתנאים הסוציאליים שמגיעים לו ומספקים הטבה משמעותית בהמרתם לשווי כספי. כך למעשה, כל יום חופשה משולם במלואו ומבלי שהגעתם לעבודה. ימי החופשה נעים בין 12-15 ימים בכל שנה, כאשר בחלק מהמקומות יש עובדים שמתוגמלים גם ב-20 ימי חופשה שנתיים.
ימי מחלה הם ימים שבהם קיימת היעדרות מפאת מחלה, כך שהתשלום על יום זה תלוי בהסכם שנקבע מול מקום העבודה ומשך זמן המחלה עצמה.
ומהן הזכויות של עצמאיים בנושא?
למרבה הצער, הן אינן קיימות לפי שעה. עצמאיים נאלצים לעבוד גם במהלך מחלה כדי לא לאבד הכנסות ואיש איננו מכסה את ימי חופשתם. כך למעשה, כל יום חופשה הוא יום מבוזבז, דבר שגורם לעצמאים רבים להימנע לחלוטין מחופשות והיעדרויות שאינן לטובת טיפול בענייני עבודה.
לפיכך מומלץ להתאים את זמני החופשות על פי העבודה בעסק, למשל יציאה לחופשה בחגים או בחופשת הקיץ, לנהל את העסק בצורה עונתית ולנבא לאור הניסיון והסטטיסטיקות את החודשים/ הימים/ התקופות ה"חלשים" יותר, שבהם תוכלו להיעדר מעט.
זכויות עובדים עצמאיים בפנסיה
שכירים נהנים מהפקדות לקרנות פנסיה ולעתים גם קרנות השתלמות מאת המעסיקים. והעצמאיים? הם כמובן יצטרכו להפריש את אלו לעצמם, משום שהם המעסיקים והבוסים של עצמם. מצד שני, עצם היותם ככאלה מזכה אותם בזיכוי משמעותי יותר במס הכנסה בגין הפקדות אלה.
חשוב להבהיר שעד לשנת 2017 זכויות עובד עצמאי אפשרו לבחור האם להפריש פנסיה וכמה. מאז אותה שנה, המדינה מחייבת כל עצמאי להפריש סכום חודשי לקרן פנסיה (בכפוף לסכום מינימלי להפקדה מידי חודש) וזאת כדי להבטיח עתיד כלכלי תקין בגיל הפרישה.
ומה יקרה אם לא תפרישו לפנסיה?
אם הכנסותיכם הן מעל שכר מינימום, תאלצו לשלם קנס שנתי בסך 500 שקלים בגין אי הפקדה.
מנגד, עצמאיים מקבלים הטבות מס עבור הפרשות שמעל לסכום המינימום, עד כדי ניכוי של 11% כהוצאה מוכרת בגין הפקדות של 16.5% מההכנסה החודשית. ומה לגבי 5.5% הנותרים? בגינם תוכלו לקבל זיכוי של 35% במס מגובה ההפקדה עצמה – מהלך שחוסך כמה אלפי שקלים בשנה. הטבה זו מוגבלת עד לתקרה שנתית של 34,848 ₪ בשנה.
כמו כן, חשוב להזכיר שקרנות פנסיה מכילות רכיב ביטוחי למקרים של אובדן כושר עבודה – דבר שמוסיף הגנה כלכלית נוספת לזו שתתקבל מהביטוח הלאומי במידת הצורך.
קרן השתלמות לעובדים עצמאיים
קרנות ההשתלמות נחשבות כיום לאפיק חיסכון פופולרי, שכן הן מוכרות במס ופטורות ממס רווחי הון כעבור 6 שנים, להבדיל מכל אפיק השקעה אחר. עצמאים יכולים להפריש כספים לקרן השתלמות בהפקדות של עד 4.5% מההכנסה כאשר כל הסכום נחשב להוצאה מוכרת וזאת עד לתקרת הפקדות שנתית שמתעדכנת מידי שנה.
בשורה התחתונה
כפי שקראתם, קיימות זכויות עובד עצמאי במישורים שונים, אם כי הן עדיין טעונות שיפור בחלקן בהשוואה לזכויות שמתקבלות לטובתם של שכירים. יחד עם זאת, עצמאיים נהנים מהטבות מס משמעותיות יותר בהפרשה לפנסיה ולקרנות השתלמות, מהלך שחוסך לעצמאיים סכום רב מידי שנה ומאפשר התנהלות כלכלית משופרת, לעומת העבר הלא רחוק בו זכויות העצמאיים היו מצומצמות יותר. להתייעצות בנוגע לזכויות עובדים עצמאיים פנו אל עורכת הדין ליאת פייגל.
