אם העובד לא מקבל את השכר שמגיע לו במועד החוקי, הוא יכול לתבוע את המעסיק ואף לקבל פיצוי כספי. במאמר הבא נסביר איך מחשבים את הפיצוי, למי פונים כדי לתבוע את המעסיק ועד מתי אפשר להגיש את התביעה.
הלנת שכר היא עבירה על החוק שבגינה ניתן לתבוע את המעסיק. מבחינת העובד, היתרון של הגשת תביעה מן הסוג הזה היא קבלת פיצוי כספי. המשמעות היא שחוץ מאשר השכר עצמו, אפשר לדרוש פיצויי הלנת שכר בסכומים גבוהים ולממש את הזכות מול בית הדין לעבודה.
מהו שכר מולן?
חוק הלנת שכר קובע שהעובד צריך לקבל את שכרו עד ליום התשיעי מהמועד שנקבע לתשלום השכר. במידה והשכר לא שולם עד אז, העובד זכאי לתבוע פיצויים מהמעסיק. מבחינת החוק, הזכאות לתביעת הפיצויים מתחילה במועד שבו המעסיק היה צריך לשלם את השכר – או במילים אחרות, מסוף החודש שהשכר משולם עבורו.
חשוב לציין ששכר מולן יכול להיות מלוא הסכום שהעובד היה אמור לקבל, או רק חלק ממנו. כמובן שצריך להתייחס לזה גם כאשר מנסחים את כתב התביעה, אך מבחינת החוק הלנה של חלק מהשכר היא לא פחות חמורה מאשר הלנת מלוא הסכום.
איך מחשבים את השכר המולן?
פיצויי הלנת שכר נקבעים לפי גובה השכר. המשמעות היא שבשביל לקבל את הפיצוי, צריך לדעת איך מחשבים את השכר המולן. ראשית, השכר המולן שבגינו מבצעים את החישוב של הפיצויים הוא רק בגין שכר העבודה של העובד וללא תשלומים נלווים והחזרי הוצאות. מנגד, כן מחשבים את השכר שחלים עליו פיצויים יחד עם שכר עבור חגים, פריון עבודה ושעות נוספות.
מה שאינו מחושב לצורך חישוב פיצויי הלנת שכר כולל החזרי הוצאות והוצאות נלוות שונות. ברוב המקרים, מדובר על החזר הוצאות נסיעה או על דמי הבראה. בנוסף, יש עובדים שזכאים להחזרים בגין הוצאות טלפון ואש"ל אבל גם הן לא מחושבות לצורך חישוב הפיצויים ואינם בגדר שכר עבודה.
החשיבות של שכר עבודה ברוטו גם עבור המעסיק
היבטים שונים של פיצויי הלנת שכר בוחנים את ההשלכות של הסוגיה גם עבור העובד וגם עבור המעסיק. מבחינת המעסיק, הוא יכול להוכיח שבוצע ניכוי מתוך השכר ברוטו של ניכויים המותרים על פי החוק ואז פיצויי ההלנה יחולו על השכר נטו. בשביל להוכיח את זה, על המעסיק להראות שהוא כבר ניכה משכר הברוטו מס הכנסה, ביטוח לאומי וכן הלאה.
יש נסיבות מיוחדות שבהן בית המשפט יכול לקבוע להטיל פיצויים להלנת שכר על שכר העבודה נטו ולא על השכר ברוטו, גם אם המעסיק עוד לא העביר את הניכויים המותרים לייעוד שלהם. מבחינת העובד, הדרך למנוע את זה היא להתייעץ מוקדם עם עורך דין. מנגד, האינטרס של המעסיק כמובן הפוך – אבל גם הוא יכול להתייעץ עם עורך דין שמגיע מהתחום ומכיר אותו.
כל מה שצריך לדעת על חישוב פיצויי הלנת שכר
השאלה איך מחשבים את השכר המולן היא רק חלק מתוך מערכת שיקולים רחבה יותר. בסופו של דבר, מה שמעניין את המעסיק וגם את העובד זה האופן שבו מחשבים את הפיצויים בגין הלנת השכר. המטרה היא להשיג את הפיצויים ביחד עם השכר שהולן, אבל בשביל זה צריך לדעת איך מתבצע החישוב. ככל שמבינים טוב יותר את אופן ביצוע החישוב, כך עולה הסיכוי לנסח כתב תביעה שישכנע את השופט.
לגזור ולשמור: חישוב פיצויים בצורה חוקית
אלו הסעיפים המרכזיים הקיימים בחוק ובהם אפשר להיעזר על מנת להשלים את התהליך של חישוב פיצויי הלנת שכר:
- מחשבים פיצוי בסך 5% מהשכר המולן עבור השבוע הראשון שלאחר המועד החוקי לתשלום שכר העבודה
- מוסיפים עוד 10% פיצוי לכל שבוע או חלק מהשבוע שמגיע אחריו
- מוסיפים הפרשי הצמדה לתקופה שבין המועד המקורי לתשלום ועד שהתשלום בוצע
- מוסיפים 20% על הסכום הכולל של השכר המולן (לפי תקופת ההלנה) והפרשי ההצמדה עבור כל חודש
יש לציין שאם מבצעים את החישוב האחרון רק לפי חלק מהחודש, צריך לקחת בחשבון גם תוספת יחסית של 20% ולא תוספת מלאה. על כל פנים, מדובר על פיצויים משמעותיים שיכולים להגיע לסכום של עשרות אלפי שקלים עבור הלנת שכר לתקופה ארוכה.
דוגמא לאופן שבו מחשבים את הפיצויים – ואיך היא יכולה לעזור לכם
אפשר להשתמש בדוגמא שמבוססת על השכר הממוצע במשק, בשביל להבין כיצד מחושב הפיצוי ולאיזה סכום הוא יכול להגיע. אם למשל המשכורת של עובד היא כ-6,000 ש"ח ושילמו לו אחרי חודשיים, הוא זכאי סך הכל לפיצויי הלנה שעוברים את הרף של 5,100 ש"ח. כאן, אורך תקופת ההלנה שאליה מתייחסים היא 9 שבועות.
אז בגלל שבשבוע הראשון העובד יקבל פיצוי של 300 ש"ח, שזה 5% מהשכר, אבל לאחר מכן כ-600 ש"ח – שזה 10% – לכל שבוע נוסף, הוא יגיע לסכום של 4,800 ש"ל. לזה מוסיפים את הפרשי ההצמדה וכך מגיעים לסכום של 5,1000 ש"ח.
כפי שאפשר להבין, המשמעות היא שעל הלנת שכר של חודשיים אותו עובד קיבל פיצוי שווה ערך כמעט למשכורת מלאה שלו. זהו סכום משמעותי שרק בפני עצמו שווה את ההשקעה של הגשת התביעה ופנייה לעורך דין על מנת למצות את הזכויות הקבועות בחוק.
מה עושים אחרי הלנת שכר?
יש כמה שלבים שחשוב להקפיד עליהם על מנת לנצל את הזכויות הקבועות בחוק ולקבל פיצויים הוגנים. קודם כל, צריך לפנות לעורך דין ולנסח כתב תביעה מנומק. את כתב התביעה יש להגיש לפי החוק אל בית הדין לעבודה. מלבד פנייה לעורך דין כדי לנסח כתב תביעה, חשוב גם לפעול מהר כי החוק מאפשר לעשות את זה בתוך 60 יום מקסימום מהיום שבו קיבל העובד את השכר המולן.
מתי אפשר להגיש תביעה בתוך 90 יום – או אפילו שנה?
בנסיבות מסוימות, בית הדין לעבודה יכול לאשר את התביעה גם בתוך 90 ימים. אם לא בטוחים לגבי התקיימותן של נסיבות כאלה, אפשר לנצל את פגישת ההיכרות עם עורך הדין על מנת לשאול אותו לגבי פסקי דין תקדימיים ורלוונטיים.
במידה והשכר עדיין לא שולם, אפשר להגיש את התביעה לבית הדין לעבודה בתוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן – או במילים אחרות, אחרי 9 ימים ממועד התשלום החוקי. גם בהיבט הזה, עובדים שנשארים עם אצבע על הדופק ומגישים את התביעה בזמן יכולים להרוויח מכך סכומי פיצוי משמעותיים וגבוהים.
איך בוחרים עורך דין מתאים?
תופעות של הלנת שכר הן למרבה הצער נפוצות מאוד. בחלק מהמקרים הן מתרחשות בתום לב ובגלל שהמעסיק עצמו לא מבצע את חישובי הנהלת החשבונות שלו בצורה נכונה, בעוד במקרים אחרים הן מתבצעות בזדון. מבחינת העובד זה בכלל לא משנה, כי הלנת שכר היא עבירה על החוק שגם עלולה להגיע עד כדי פגיעה משמעותית באיכות החיים. אם סופגים את הפגיעה הזו, המינימום שאפשר לעשות זה לדרוש פיצוי ולהתייעץ עם עורך דין.
