אם אתם סבורים שחוויתם אפליה במקום העבודה או במסגרת ראיון עבודה, בואו לבדוק האם תוכלו להגיש תביעה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. במאמר זה נעמוד על עקרונות החוק ועל מהותה של אפליה אסורה, מתי ניתן להגיש תביעה ומה נדרש לקבלתה מצד בית הדין לעבודה.
על חוק שוויון הזדמנויות בעבודה
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (התשמ"ח – 1988), נחקק במטרה לאסור אפליה במקומות עבודה ובכך לאפשר מיצוי יעיל יותר של כוח העבודה, מכל סוגי האוכלוסייה ומכלל המגזרים בישראל. החוק מסדיר את הזכויות ומתן הפיצויים במקרה של אפליה על רקע השתייכותו של אדם לכל קבוצת מיעוט שהיא, כאשר באופן מכוון, נוסח החוק גם בלשון רחבה מאוד כדי להכליל תחתיו כל ביטוי של אפליה באשר היא.
אפליה אסורה – הגדרתה ומהותה
כל התנהגות ו/או התייחסות שונה לעובד/ת על רקע דת, לאום, גזע, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, הריון, מעמד אישי, סטטוס, השקפה פוליטית וכיוצ"ב, תיחשב על פי החוק כאפליה אסורה. לפיכך, אין להפלות אדם בתנאי העסקתו, קבלתו לעבודה, בקידום שלו, השתלמויותיו והכשרותיו מטעם מקום העבודה, פיטוריו או תנאי פרישתו.
גם אמונה מצד הממונים לגבי יכולתו/ אי יכולתו של עובד לביצוע עבודה כלשהי מאחד הטעמים המוזכרים כאן תיחשב כאפליה אסורה, למשל כאשר מעסיק בוחר שלא להעסיק אדם ממוצא אתיופי, מתוך השערה שקהל לקוחותיו יסתייג מכך או אם לאמונתו האישית אישה לא תוכל להתמודד עם לחצי העבודה הנדרשים במשרתה.
כאן המקום לציין גם את המונח "שונות רלוונטית", שעניינו הוא שוני בין עובדים על סמך יכולותיהם, כישוריהם והתאמתם לעבודה. במצבים אלה החוק כמובן איננו פוסל בחינה והערכה שנוגעים לקבלתו של אדם למשרה ולתנאיה, כמובן כל עוד הערכה זו איננה קשורה לאחד התחומים האסורים על פי חוק.
לצורך המחשה, נשתמש בדוגמה לפיה מעסיק מתחום האבטחה מקבל למקום העבודה לוחמים משוחררים בלבד. על פניו, הדבר עלול להיחשב כ"אפליה אסורה", שכן הוא מפלה את מי שלא שירתו בצבא ובייחוד את בני המגזר הערבי. אלא שמדובר בתנאי שמקורו בסוג המיומנות והכישורים שנדרשים למילוי התפקיד בפועל, כך שהדבר מותר ולא ייחשב כאפליה אסורה.
תביעה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה: כיצד מוכיחים אפליה אסורה?
הדוגמה הנפוצה ביותר, היא של שאלות פסולות מצד מראיינים בקבלה למקומות עבודה שעוסקות בחשיפת מידע לגבי תחומים שאסור להפלות בגינם על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. שאלות לגבי תכנון הריון או ילודה, הסטטוס האישי ואפילו שאלות אגביות לגבי מוצאו של שם המשפחה עשויות לבסס הוכחה לאפליה אסורה, מה שיאלץ את המעסיק להוכיח כי שיקולים אחרים הניעו אותו שלא לקבל את אותו מועמד לעבודה.
במקרה לדוגמה, מועמדת פנתה למשרת דרושים מסוימת וסיפרה במהלך ראיון העבודה כי היא נמצאת בחודש השלישי להריונה. משהובהר לה שלא תוכל להתקבל עקב כך, פנתה הלאה למשרה שנייה ושלישית, גם בהן התבשרה על אי קבלתה לעבודה בשל הריונה.
כתוצאה מעוגמת הנפש וההשפלה, הגישה אותה מועמדת תביעה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ופוצתה בסופו של דבר בסכום של למעלה מ-200 אלף שקלים פיצויים בגין עוגמת נפש (ס"ע 10-09-29660).
יצוין כי נטל ההוכחה במקרה של תביעה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה עובר על המעסיק, שיצטרך להוכיח שגיל, מוצא או סטטוס אישי לא היו השיקולים שהנחו אותו לדחות את קבלת המועמד/ת למשרה וזאת לאחר שהתובעים מצידם הוכיחו כי בידיהם הכישורים הרלוונטיים לאותה משרה.
גם עובדים שפוטרו בטענה לאפליה, יוכיחו תחילה כי מעשיהם או התנהגותם לא מהווים סיבה רלוונטית לפיטורים ולאחר מכן נטל ההוכחה לפיטורים שלא מחמת אפליה יוטל על המעסיק.
מה צפוי לעוברים על חוק שוויון הזדמנויות בעבודה?
תביעה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה שהביאה להכרעה בדבר אפליה, תאלץ את המעסיק/ה לשלם פיצויים לעובד/ת שהופלו, בהתאם לסכומים שיקבע בית המשפט. פיצויים אלה אינם מכילים את חובת הוכחת הנזק, כך שהעובדים שנפגעו מתבקשים להוכיח את קיומה של האפליה ולא את הנזקים שנגרמו ממנה.
מעסיק שנתבע והורשע במעבר על חוק שוויון הזדמנויות, חשוף גם לתביעה פלילית שעשויה להטיל עליו קנס כספי משמעותי, בגובה של עד 150,600 שקלים.
כיצד להגיש תביעה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה?
את התביעה יש להגיש לבית הדין לעבודה ולא יאוחר משלוש שנים לאחר מועד הפגיעה עצמה. חשוב שניסוח כתב התביעה, גיבוש ההוכחות הנדרשות וכמובן ניהול התיק בבית המשפט יתבצעו על ידי עורך דין דיני עבודה מיומן, שצבר ניסיון עשיר בטיפול במקרים על רקע של אפליה ומעודכן לעומק בחוק ובפסיקה המצויה בנושא.
את גובה הפיצויים שיושג במסגרת התביעה, ניתן להעמיד ללא הוכחת נזק עד לסכום של 120,000 שקלים. במקרה של נזק מוכח מצד התובעים, הסכומים יעלו כמובן. בנוסף, בית המשפט רשאי להוציא צו מניעה או צו עשה, אם לגישתו נדרש דבר מה נוסף מעבר לתשלום הפיצויים (למשל פרסום הודעת התנצלות פומבית).
על תביעה בגין אפליה והחשש מהתנכלות במקום העבודה
מה יוכל עובד שחווה אפליה מובהקת במקום עבודתו לעשות, אם תבע לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה וכעת חווה הרעה בתנאי העסקתו או אפילו התנכלות? עליכם לדעת שפגיעה בתנאי העבודה על רקע מפלה מהווה עבירה פלילית לכל דבר ועניין ולכן גוררת קנסות כבדים במיוחד.
בנסיבות אלה, חשוב שהעובד לא יישאר ללא הגנה משפטית יעילה, כך שגם במצבים הללו חשוב שעורך דין מנוסה ילווה אותו לאורך כל הדרך וימנע פגיעה בזכויותיו.
ומה לגבי פיטורין?
על פניו, מעסיק שנתבע על ידי העובד/ת שלו עשוי להימצא במעין "סכסוך עבודה" עמם, מה שעלול להוביל לשיבושים בתקינות העבודה ולאלץ אותו בפיטורים. אלא שפיטורים על רקע של הגשת תביעה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה נחשב גם הוא לעבירה פלילית ולכן נאסר על המעסיק לעשות זאת, אחרת ייאלץ לשלם קנסות בשיעורים שנקבעו לכך בחוק.
כמה עצות חשובות לסיכום
אם עברתם אירוע מפלה במקום עבודתכם או בקבלה למקום עבודה מסוים או אם אתם מאמינים כי נשללה מכם זכות מסוימת שמגיעה לכם בחוק, באפשרותכם להתייעץ עם עורך דין לעבודה ולבחון את האפשרות לתבוע לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. דעו כי החוק עומד לצידכם בנושא הזה וכך גם נטייתם הטבעית של בתי המשפט, כמובן בהתאם לנסיבות ולהוכחות מכל מקרה לגופו.
כדי לבסס את התביעה שלכם, מומלץ לאסוף לתוך תיק מסודר את כל הראיות האיכותיות שמחזקות את טענתכם לאפליה. יש לשמור כל מסמך, הודעת טקסט, הודעת אימייל, צילום ואף הקלטה או תיעוד לפעולה שמגבים את טענת האפליה או שמציירים את האווירה/ הרמיזה/ העיקרון/ המדיניות שמהם ניתן להסיק כי המדובר באפליה.
משרד עוה"ד ליאת פייגל מתמחה כבר שנים ארוכות בייצוג וליווי בדיני עבודה, בדגש על תביעות לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. הניסיון המקצועי העשיר מובא לצד חותמת למסירות, זמינות ומצוינות ללא פשרות כלפי כל לקוחות המשרד ומביא לתוצאות איכותיות בהליכי התביעה. לפגישת התייעצות עם משרדנו, צרו קשר ואנו נחזור אליכם לתיאום פגישה בהקדם.
