גם אלו מאיתנו שטורחים בכלל לפתוח את תלוש השכר בדרך כלל אינם מתעכבים על הרשום בו, ומעיפים מבט אך ורק לשורת הנטו. כך יכולים עובדים רבים לא לשים לב לטעויות של המעסיק בחישוב השכר המגיע להם, ורק לאחר שנים הם נאלצים לפעול לדרישת זכויות רטרו מהמעסיק. אז כיצד עושים זאת? מהי תקופת ההתיישנות החלה על דרישה כזו? על כל זאת במאמר שלפניכם.
דרישת זכויות רטרו מהמעסיק – כיצד?
כפי שהזכרנו, עובדים רבים אינם מכירים את כל הזכויות המגיעות להם מכוח דיני העבודה השונים, וגם אלו שמודעים לזכויות הללו, אינם תמיד מתעכבים כדי לבדוק שהמעסיק אכן עומד בחובתו לספקן.
כך יכולות לעבור שנים ארוכות עד שישים העובד לב לבעיה, ואז האפשרות היחידה שתיוותר לו היא לדרוש מהמעסיק את המגיע לו רטרואקטיבית, עבור כל אותם חודשים בהם לא קיבל את התשלומים הללו.
את הדרישה הזאת ניתן לבצע בשני אופנים עיקריים:
דרך ראשונה: פנייה ישירה אל המעסיק
הדרך הראשונה, וגם הטובה ביותר, היא כמובן פנייה ישירה אל המעסיק. שכן פעמים רבות היעדרותם של רכיבי שכר מסוימים בתלוש השכר של העובד הם טעות בלתי מכוונת של המעסיק, שישמח לתקנה אם רק תינתן לו ההזדמנות לכך.
אבל לפעמים המעסיק יכול לסרב לבקשה הנעימה והישירה, בין אם בשל מחלוקת על קיומן של הזכויות, בין אם על מחלוקת על גובה השכר שהיה צריך להתקבל כתוצאה מהן, ובין אם ללא כל סיבה מיוחדת.
במקרים כאלה, בהם נתקל העובד בסירוב, יש לפנות אל דרך הפעולה השנייה. אך בכל מקרה מומלץ להתחיל בפנייה פשוטה וישירה למעסיק. הסיכוי שזה יעבוד לכם הוא גבוה, ואם לא – לא הפסדתם דבר.
דרך שנייה: הגשת תביעה לבית הדין לעבודה
הדרך השנייה בה ניתן לפעול על מנת להשיג את הזכויות המגיעות לעובד באופן רטרואקטיבי היא באמצעות הגשת תביעה לבית הדין לעבודה.
תביעה כזו אמורה להיות פשוטה יחסית להוכחה, וגם אינה דורשת כוונה כלשהיא מצידו של המעסיק. כל עוד הזכויות המגיעות לעובד על פי החוק, הסכם העבודה או הסכם קיבוצי לא סופקו לו הוא יהיה זכאי לפיצוי, כזה שיעמוד לפחות על תמורתם של הזכויות הללו.
על מנת שיהיה אפשר להגיש תביעה כאמור בקלות כדאי תמיד לשמור את תלושי השכר המתקבלים, שכן בבוא העת אתם לא רוצים להיות תלויים במעסיק שיספק את הראיות המרשיעות כנגדו. כאשר בוחרים באופציית התביעה חשוב לקחת בחשבון את רכיב ההתיישנות, עליו נעמוד בסעיף הבא בהרחבה.
התיישנות בדיני עבודה
בכל תחום משפטי נהוגה דוקטרינת ההתיישנות, לפיה בחלוף זמן מסוים מיום היווצרותה של עילת התביעה לא יהיה ניתן עוד להגיש תביעה בגין אותה עילה.
ההיגיון של הדוקטרינה הזו הוא מגוון, החל מקושי לספק ראיות שנים רבות לאחר קרות המקרה, דרך הגנה על נתבעים וכלה בתמרוץ התובעים להגיש את התביעה מהר ככל האפשר.
פרקי הזמן של ההתיישנות משתנים בהתאם לתחומים משפטיים שונים, כאשר במשפט האזרחי ההתיישנות עומדת על 7 שנים, למעט בתביעות מקרקעין. עם זאת, דיני העבודה שונים מכלל דיני המשפט האזרחי גם בזה, ולהם פרקי זמן שונים ומגוונים של התיישנות.
נעמוד להלן על התביעות השונות לדרישת זכויות רטרו מהמעסיק ועל תקופת ההתיישנות של כל אחד מהן:
סוג ראשון: חופשה שנתית
החוק קובע כי לכל עובד מגיעים 12 ימי חופשה בשנה לכל הפחות, 14 יום כאשר מדובר בעובד המועסק 6 ימים בשבוע, כאשר לאחר חמש שנות עבודה באותו מקום מגיעים לעובד יומיים נוספים, ומעתה והלאה עוד יום נוסף בעבור כל שנת עבודה.
תקופת ההתיישנות על תביעות בגין אי הספקתם של ימי חופשה אלו, בין פליליות ובין אזרחיות, עומדת על 3 שנים בלבד. בחלוף 3 שנים לא תהיה לעובד לקבל פיצוי על שנעשה לו.
סוג שני: דמי הבראה
עד לשנים האחרונות תקופת ההתיישנות לעילות תביעה הקשורות באי מתן דמי הבראה לעובד עמדה על שנתיים בלבד. היום, על פי הסכם קיבוצי כללי שפורסם, מדובר ב-7 שנים.
סוג שלישי: דמי נסיעות
כל עובד המתגורר במרחק מסוים ממקום העבודה זכאי להחזרי נסיעות בהתאם למספר הימים בהם הוא נדרש להגיע למקום העבודה. עובד שלא קיבל זאת יוכל לתבוע את מעסיקו רטרואקטיבית 7 שנים אחורה, מעבר לכך תוחל על המעסיק הגנת ההתיישנות.
סוג רביעי: שכר שווה לעובד ולעובדת
חוק שכר שווה לעובד ולעובדת קובע כי לא ניתן לשלם לאישה פחות מלגבר המבצע את אותה עבודה. מי שמעסיקה חרג מהאמור בחוק זה תוכל לתבוע את השכר המגיע לה עד חמש שנים אחורה.
סוג חמישי: שכר עבודה ופיצויי פיטורים
כאשר הבעיה בתשלום השכר נבעה מחישוב שכר הבסיס עצמו, או מחישובם של פיצויי הפיטורים במידה והיו כאלו, ניתן לתבוע את השבת הזכויות רטרואקטיבית עד 7 שנים לאחר המעשה.
פרק זמן זה של התיישנות נכון גם לגבי תביעות הנוגעות לרכיבי השכר, כמו הפרשות לפנסיה, הפרשות לקרן השתלמות ועוד.
סיכום או: עורך דין לדיני עבודה
ההרגל של רוב העובדים שלא להעניק מחשבה רבה לתלוש השכר שלהם הוא הרגל שעלול לגרום לנזק רב. שכן, אחרי הכול חשוב לזכור כי הזכויות השונות הנלוות לשכר הבסיס יכולות להוות חלק נכבד ממנו.
אך גם אם עד עתה לא נהגתם לקרוא בעיון את תלוש השכר, עוד לא אבדה תקוותכם. בהחלט ניתן לדרוש את הזכויות המגיעות לכם גם רטרואקטיבית, ולמעסיק אין את היכולת החוקית לסרב לכך.
עם זאת, חשוב לפעול במהירות, שכן כפי שראינו לעיל, לתביעות כאלו ישנה תקופת התיישנות, אשר לעיתים אינה ארוכה כלל. חבל מאוד שתפסידו את כספיכם, שמגיע לכם בזכות ולא בחסד, בגלל עניין טכני-פרוצדורלי שכזה.
אז אם אתם חושדים שחלק מן הזכויות המגיעות לכם על ידי המעסיק אינם ממומשות פנו לעורך דין לדיני עבודה במהירות האפשרית.
עורך דין כזה יוכל לסייע לכם להבין את רכיבי השכר המגיעים לכם וכיצד הם מופיעים בתלוש השכר, ובכך תצאו נשכרים גם להמשך, ובמידת הצורך ילווה אתכם בהגשתה של התביעה כנגד המעסיק.
לפרטים נוספים פנו לעו"ד ליאת פייגל, עורכת דין מומחית לדיני עבודה.
