תשלום דמי חג חילוף מעסיקים

תשלום דמי חג הוא סוגייה רגישה, במיוחד כאשר מתרחש חילוף מעסיקים והתנאים המשפטיים והמדיניות החדשה של המעסיק החדש עשויים לגרום להתנגשויות עם התנאים הקודמים. לפיכך, חשוב להבין אילו חוקים מחייבים את המעסיק לתת דמי חג ומתי הוא רשאי לדרוש מהעובדים להגיע לעבודה בימי החג. למידע מלא:

בעולם העסקים אין רגע של שקט. כל יום משתנים תהליכים והחלטות אסטרטגיות שיכולות לשנות את פני העסקים. החלטות כאלו כוללות רכישות, מכירות, מיזוגים ורכישות של חברות, ואף כינוי בתי עסק גדולים יותר. כל אלו מובילים לא פעם לחילופי ידיים בין מעסיקים, דבר שמשפיע כמובן על העובדים ובייחוד על מנגנוני ההגנה שפועלים לטובתם, כאשר חל סיכוי לפגיעה או לשיבוש זכויות העובדים.

חילוף מעסיקים – מה קורה פה בעצם?

כאשר מתרחש חילוף מעסיקים, זהו רגע שבו החברה עוברת תהליך שינוי משמעותי. המעסיק החדש מחליף את המעסיק הקודם ומשלב את העובדים הקיימים בארגון בתוך מבנה חדש. למרות שהמעסיק החדש עשוי להתנהל באופן שונה מהמעסיק הקודם, הוא עדיין חייב לקיים את כל החובות הסוציאליות לעובדים שנמצאים תחת כפיו.

חשוב להבהיר: חובות אלו אינן מונעות מהמעסיק לפטר עובדים בהתאם לצרכי הארגון ומטרותיו והוא רשאי לפטר עובדים שהעסקתם לא כלכלית או מתוך רצון לגייס עובדים חדשים. אז מה כן מחייב את המעסיק? שמירה מוחלטת על כל זכות סוציאלית של העובדים, שמצטברת לזכותם מיום העסקתם ולא מהיום שבו הבעלים החדשים נכנסו לתפקיד.

להלן כמה דוגמאות לתרחישים בהם יתכן שיתרחשו חילופי מעסיקים:

מינוי של בעלים חדשים במפעל ייצור

מפעלים יצרניים לעתים מחליפים בעלים מטעמים כלכליים שונים, בעוד שעובדי המפעל ממשיכים לעבוד כרגיל ושומרים על רצף זכויותיהם.

חברות כוח אדם

לעתים מנהל חדש מתמנה לחברות אלה, אך העובדים ממשיכים לפעול כרגיל.

הפיכה לחברת בת

חברות ותאגידים שמחליטים להקצות חטיבה או מחלקות מסוימות לטובת פעילותה של חברת בת חדשה, עדיין עובדים בשלב זה תחת אותה החברה אבל מול מעסיק חדש.

זכויות עובדים בעת חילוף מעסיקים

בכל עסק שחלה שינוי בבעלות, העובדים נכנסים לתחום השייך לבעל החדש עם כל הזכויות הרגילות, כולל ימי חופש, ימי מחלה, פיצויי פיטורין ותשלום דמי הבראה. עקרון רצף הזכויות מובא בחוק, אך לא ברור האם המעסיק החדש הופך להיות צד בהסכם העבודה הקיים בין העובדים למעסיק הקודם.

ההשלכה לכך היא שלמעסיק החדש מותר לפטר עובד למשל, אך עליו לשאת בתשלום כל זכויות העובד לרבות תשלום פיצויים גם במקרה שהציע עבודה חלופית לאותו עובד.

לכן נהוג לייעץ למעסיקים חדשים ליצור הסכמי עבודה חדשים מול כל עובדיהם ובכך לשמור על הסדר והטעם הטוב בארגון.

מידע חשוב לגבי תשלום דמי חג חילוף מעסיקים

כאמור, רצף זכויות העובדים נשמר ואיתו גם דמי חגים שכל עובד זכאי להם. דמי חגים מזכים עובדים שעתיים ויומיים שנעדרו מעבודתם בימי החג בקבלת תשלום, כל עוד הם עומדים בתנאים המתאימים.

מדובר בזכות שלא ניתן לבטל או לוותר עליה ולכן חשוב להתייחס לנושא זה באופן ספציפי לעניין חילוף מעסיקים, שכן לא פעם קורה שמעסיק חדש מפעיל לחץ על עובדים לעבוד בימי החג. במקרים אחרים, מדובר במעסיק שלא מכיר היטב את מרקם העובדים, דתם ואמונתם ולכן עלול לפגוע מעצם דרישותיו בקבלת תשלום דמי חג בעת חילוף מעסיקים.

כעת נסביר מה החוק קובע לעניין ימי החג, התשלום והזכויות:

תשלום דמי חג – מי זכאי ומתי?

שוק העבודה הישראלי מורכב ממגוון דתות: יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים. כל דת בעלת חגים משלה, כאשר גם בתוך כל דת ישנם פלגים וזרמים שחוגגים במועדים אחרים. כך לדוגמה, ביהדות יש מגזרים שיציינו את יום תשעה באב כיום צום ואבלות שנהוג לבקש בו יום חופש, לעומת אחרים שלא מעניקים חשיבות ייחודית ליום זה.

מדינת ישראל, כדמוקרטיה, מחויבת להבטיח לכל דת חופש פולחן, וזאת בהתאם לחוק יסוד חופש הדת והמצפון  – חוק שאינו נכלל בחוק הגנת השכר. חובת תשלום דמי חג קבועה בצו הרחבה, המתבסס על חוק ההסכמים הקיבוציים, והיא נתונה לפי מועדים קבועים של חגי בני הדתות השונות. בימי החגים, העובדים זכאים לתשלום גם בלי להיות נוכחים בעבודה.

להלן טבלה המרכזת את כל ימי החגים שבהם יתקבלו דמי חג: 

מלבד ימי החגים המסוימים, ישנם גם מספר מועדים שנחשבים לימי בחירה. לדוגמה, יום תשעה באב הוא אחד מהם. עובדים שאינם יהודים רשאים ליהנות מיום מנוחה בתשלום בעת ימי החג היהודיים. 

אך אם אותו חג יוצא ביום המנוחה השבועי של העובד, הוא לא יהיה זכאי לתשלום עבור אותו יום חג.

בנוסף לחגים אלו, קיימים מספר מועדים שנחשבים לימי בחירה. יום תשעה באב לדוגמה נמצא ביניהם. עובדים שאינם יהודים יכולים לנצל כיום מנוחה בתשלום מאחד ימי החג היהודיים. אך אם אותו חג יוצא ביום המנוחה השבועי של העובד, הוא לא יהיה זכאי לתשלום עבור אותו יום חג.

תנאים מזכים לתשלום דמי חג

דמי חגים תלויים בסטטוס העובד ומקבלים אותו עובדים שמרוויחים שכר חודשי וכן עובדים שעתיים או יומיים – בתנאי שעובדים כבר 3 חודשים ומעלה במקום עבודתם ושעבדו ביום שלפני החג וביום שאחריו. ומה אם עובד שעתי/ יומי נעדר ללא סיבה ביום שלפני או אחרי החג? זכאותו לדמי חג מתבטלת, למעט במקרה של היעדרות בהסכמת מעביד או סיבת היעדרות מוצדקת.

למידע נוסף בנושא דמי חג לעובד, היכנסו לאתר כל זכות.

מהו התשלום עבור דמי חג חילוף מעסיקים?

מעסיק שמעוניין להעסיק את עובדיו בחג, יידרש לשלם 150% במקרה שבו ניתנת אפשרות לעבוד ו-250% במקרה של חיוב העובד לעבוד. סכומים אלו למעשה מהווים תוספת ל-100% מהתשלום עבור העבודה ביום החג.

בנוסף, קיימים ענפים כמו תיירות למשל, בהם העבודה ממשיכה גם בימי החג כרגיל. לפיכך ימים אלו משולמים על פי חוק כימי עבודה בשבת, דהיינו תשלום של 250% עבור יום העבודה.

היקף שעות לערבי חג

המעסיק החדש דורש מכם לעבוד בערב החג. מהו תשלום דמי חג חילוף מעסיקים אותו תהיו זכאים לקבל? ובכן, כמות שעות העבודה תלויה בהיקף ההעסקה של כל עובד ולפיכך:

עובדים המועסקים במשך 8 שעות עבודה, 6 ימים בשבוע – יצטרכו להימנע מעבודה במשך 7 שעות ומעלה ביום שקודם לחג שבו הם אינם עובדים.

עובדים המועסקים במשך 8.4 שעות ביממה, 5 ימים בשבוע – יצטרכו להימנע מעבודה במשך 7.4 שעות ומעלה ביום שקודם לחג שבו הם אינם עובדים.

עובדים תחת הסכם קיבוצי או אישי, תנאי העסקה ייחודיים וצווי הרחבה שונים יפעלו בהתאם לתנאים שרלוונטיים להסכם שחתמו.

ומה לגבי דמי חופשה שנתית בחג?

אם החג יוצא במהלך לחופשה שנתית של העובד, לא תנוכה צבירת ימי החופשה שלו במהלך יום החג שמתקיים בזמן החופשה. אם העובד יצא לחופש ביום של ערב החג, ניתן לנכות יום חופש ממשכורתו.

אי תשלום דמי חג חילוף מעסיקים

אם המעסיק החדש איננו משלם את דמי החג, יש בידכם אפשרות להגיש תביעה נגדו בבית המשפט לעבודה או לפנות ליחידת האכיפה של משרד העבודה. עם זאת, מומלץ להתייעץ תחילה עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה, כדי לבדוק את זכויותיכם ולהבין כיצד לפעול מבלי לפגוע באינטרסים האישיים. להתייעצות בנושא זכויות עובדים בעת חילוף מעסיקים פנו אל עורכת הדין ליאת פייגל.