חוסר הוודאות המלווה את תושבי ישראל מתחילת פרוץ האירועים בעוטף עזה טרם התבהר לחלוטין. עובדים ומעסיקים מרחבי הארץ נחשפים לסוגיות מורכבות בתחום דיני עבודה ובתחומים מורכבים נוספים. המידע כעת עדיין לא ברור לחלוטין. משרד העבודה פרסם הנחיות לגבי עבודה בשעה זו, ואולם הנחיות אלו אינן מספקות מענה לכל מטר השאלות הציבוריות המגיעות עם ענני המלחמה מצד עובדים ומעסיקים מודאגים כאחד.
בתוך הכאוס וחוסר הוודאות, לצד המציאות החדשה שנולדה, שאינה קורונה, שאינה עוד פיגוע, שאינה עוד מלחמה המתנהלת בין צבאות, מציאות קשה של מלחמה בשלל חזיתות – של הצבא ושל האזרחים, מלחמה שהיא שונה במהותה, שהיא מפחידה עד כדי אימה. מלחמה על הבית.
מלחמה שחדרה אלינו לבתים. מלחמה שנחטפו בה אזרחים, שיש בה הרבה שבויים, ילדים, תינוקות, נשים, זקנים, גברים, חיילים – מלחמה שמעוררת חרדה לצאת לעבודה ומעוררת חרדה להישאר בבתים ולעבוד – זו מלחמה שהיא כוללת בכל החזיתות – שלא הייתה כזאת בהיסטוריה של מדינת ישראל. בתוך כל הכאוס, עם תעצומות נפש בלתי מוסברות, אנחנו מכילים ובמקביל מנסים לחזור לשגרה – קצת מצליחים והרבה לא. אבל לא נורא, בסוף אנחנו נצליח לצלוח הכל. אנחנו מנסים לעבוד – אך התפוקה ירודה. מנסים להירגע אבל זה על סף הבלתי אפשרי – היות וזה הגיע אלינו לתוך הבית, לתוך העבודה, לתוך המרחב שחשבנו שהוא מוגן וגילנו שהוא איננו עוד.
אך לצד כל רע, יש גם טוב. גילנו כמה כוחות יש לנו העם היהודי, ספרדים, אשכנזים, דתיים, חילוניים, ככה פתאום ללא הבחנה. כולנו הפכנו לאחד – לא סתם אחד – אחד יצוק ואיתן שאינו חלוק עוד בדעותיו, שיש לו מטרות ויש ביננו הבנה מלאה – שמולנו עומד ארגון טרור רצחני דעאש במלא מובן המילה.
אנחנו ננצח ובגדול – ננצח באוויר, ננצח בים, ננצח ביבשה, ננצח מנטלית ומורלית, ננצח בהסברה, ננצח באסטרטגיה, ננצח כעם, ננצח כאזרחים, ננצח כמשפחה, נוכיח סולידריות, נוכיח נאמנות לכל העולם כולו – כי אין לנו ארץ אחרת, יש לנו ארץ אחת, כאן בנינו את ביתנו בשתי ידנו, כאן – בדם יזע ודמעות. כאן נמשיך לגדל את ילדנו.
מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי – השכינה והשם אתנו אנחנו ננצח – ללא ספק.
בפוסט הזה אנסה לעשות לכם סדר במידע שהתקבל אצלנו ואציג הנחיות מדויקות ככל האפשר בהתאם לעדכונים הנוכחיים. ככל הנראה, בהמשך יתחדשו ההנחיות ונוכל לקבל תמונת מצב ברורה יותר.
עבודה תחת אש – אנחנו ביחד בלתי מנוצחים !!!
מידע עדכני לעובדים ומעסיקים כשחרב הלהט מתהפכת
עובדים ומעסיקים תהיו רגישים תגלו חמלה, אורך רוח וסבלנות – לאף אחד לא פשוט.
מעסיקים מודאגים מהיכן תגיע הפרנסה – עובדים מוטרדים מה יעלה בגורל פרנסתם
הדאגה זהה – הרגישות צריכה להיות הדדית וגדולה מאשר בכל סיטואציה אחרת
צעד צעד נשקם נתאחד ונחזור להיות חזקים ומוצלחים יותר – זה יקרה כולנו עם אחד
הכירו: חוק הגנה על עובדים בשעת חירום
בשנת תשס"ו-2006 נקבע חוק הגנה על עובדים בשעת חירום המסדיר את תשלום השכר לעובדים שנעדרו ממקום עבודתם או לא ביצעו את עבודתם בתוך תקופה מוגדרת, במהלכה היה מקום העבודה/מקום המגורים שלהם מוגדר כאזור הגבלה.
מלבד סוג העובדים שהוזכר לעיל, כל שאר העובדים במשק ימשיכו לעבוד בצורה הרגילה והם יידרשו לעשות את עבודתם ובלבד שמקום העבודה אינו ממוקם בשטח שבו חל איסור לעבוד (כגון שטח שאין בו מרחב מוגן). המועסקים יבואו למקום העבודה אלא אם כן מאשר המעסיק עבודה מהבית.
היעדרות מעבודה לצורך שמירה על ילד
עובדים רשאים להיעדר מעבודתם לצורך שמירה על ילדים עד גיל 14 וכן על ילד בעל צרכים מיוחדים עד גיל 21, זאת עקב סגירת המוסדות החינוכיים בהוראות פיקוד העורף ובתנאי שמדובר בהורה יחיד או שההורה השני אינו נעדר מהעבודה בשל סיבה זהה באותו זמן.
לגבי פיצויים – בעבר, שולמו פיצויים לעובדים שנעדרו עקב שמירה על ילדיהם, אולם ההכרעה בדבר גובה הפיצויים ותנאי הזכאות ניתנה רק בדיעבד. כרגע, אין הנחיות ברורות בנוגע לתשלום פיצויים להורים לילדים הנדרשים להיעדר מעבודתם עקב סגירת מוסדות הלימוד בהנחיית פיקוד העורף או כוחות הביטחון.
האם מותר להוציא עובד לחל"ת?
סגירת עסק עצמאי ללא הנחיה מפיקוד העורף מגבילה את המעסיק ואינה מאפשרת לו להוציא עובד לחל"ת ללא הסכמתו, זאת בכפוף לחוקי העבודה בזמן רגיל. עם זאת, ביכולת המעסיק להוציא את עובדיו לחופשה על חשבון ימי החופשה שלהם שכן, בסמכות המעסיק לקבוע ועדי חופשה. עוד באפשרות המעסיק להוציא עובד לחופשה של עד שבוע ימים ללא הודעה מראש.
עובדים שימי חופשתם נוצלו ואין ברשותם ימי חופשה שנצברו, יקבלו שכר עבודה על ימים אלו, אולם, באפשרות המעסיק בכפוף לאישור העובד לנכות לו ימי חופשה עתידיים.
עובדים מגויסים
לא ניתן לפטר עובדים שגויסו בתקופה זו או עובדים שאינם יכולים להגיע למקום העבודה בהתאם למגבלות פיקוד העורף.
במידה ועובד נדרש לעבוד ומבקש שלא להגיע – ייחשבו לו ימי ההיעדרות כימי חופשה.
פיצויים לעובדים שנעדרו מהעבודה בעקבות המלחמה – מי זכאי?
לפי ניסיון העבר, עובדים שנעדרו מעבודתם בתקופות לחימה לפי הנחיות כוחות הביטחון שקראו להימנע מהגעה למקום העבודה – היו זכאים לקבלת השכר המגיע להם על התקופה בה נעדרו. קביעת הפיצוי וגובה הפיצוי נעשו רק לאחר גמר המלחמה. ההסדרים וההסכמים בהם עוגנו פיצויים לנעדרים מעבודתם, נתקנו לאחר מבצע שומרי החומות ב-2021, לאחר מבצע עמוד ענן, לאחר מבצע צוק איתן ועוד. אז חויבו מעסיקים לשלם לעובדיהם שכר כרגיל על זמן העבודה בתקופה בה התקבלו הנחיות שלא להגיע למקום העבודה מסיבות ביטחוניות.
מי נדרש להגיש בקשה לפיצויים ומיהו הגוף האחראי לטיפול בפיצויי עובדים בזמן מלחמה?
על מעסיקים בתקופה זו לשלם לעובדיהם שכר כרגיל, ובלבד שהיעדרותם נעשית בכפוף להנחיות כוחות הביטחון ופיקוד העורף. המעסיקים יפוצו בהגשת בקשה למשרד האוצר במידה ותביעתם תתקבל.
חובת הגעה למקום עבודה שהוכרז כחיוני
שר העבודה יואב בן צור חתם על צו בנוגע לשירותי עבודה בשעת חירום. צו זה מורה לעובדים במפעלים לאספקת שירותים/מוצרים חיוניים – על המשך עבודה כרגיל, בהתאם למצב המיוחד שהוכרז בעורף.
לפי חוק שירות עבודה בזמן חירום, היעדרות מעבודה במפעל חיוני דינה כעבירה פלילית ובמקרה זה וודאי שהעובדים לא יהיו זכאים לקבל שכר. המפעלים החיוניים על פי חוק הם מקומות עבודה המספקים תשתיות, שירותי רפואה, שירותי מזון, שירותי חשמל ועוד.
האם אני עובד חיוני?
שואלים את עצמכם האם אתם נכללים תחת ההגדרה של עובד חיוני? החוק מגדיר עבודה חיונית ככזאת שהכרחית לצורך המשך תפקוד המדינה או חלקים ממנה בצורה תקינה. להלן תחומים חיוניים שהעוסקים בהם נחשבים לעובדים חיוניים במשק:
הגנה וביטחון
שוטרים, חיילים, עובדי ביטחון, אנשי כוחות הביטחון, עובדים במערכות ביטחון ממלכתיות ועובדי חירום.
תשתיות
עובדי חברת החשמל, עובדי אנרגיה, עובדי מים, עובדי גז, עובדי תחבורה, עובדי תקשורת ועובדי תברואה.
רווחה ובריאות
עובדי רווחה, עובדי שירותים חברתיים, רופאים, אחיות, עובדי רפואה, פרמדיקים וכן עובדי שירותי חירום.
שירותים חיוניים
עובדי שירותי בריאות, עובדי אספקה, עובדים בבתי עסק חיוניים, עובדי מזון ועובדי שירותי חירום.
הגשת תביעה בגין היעדרות בזמן מלחמה
למי יש לפנות עבור קבלת פיצוי על היעדרות בזמן מלחמה לפי חוק? הרשות האחראית לטיפול בתביעות פיצויים בתחום זה היא משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. יש להגיש תביעת פיצויים זו בתוך שנה ממועד ההיעדרות.
סוגי עובדים שחל איסור לפטרם בזמן מלחמה
עובדים במקום עבודה לא ממוגן
במידה והוראות כוחות הביטחון מונעות מעבוד להגיע למקום העבודה כך במקרה ומקום העבודה אינו ממוגן, חל איסור על המעסיק לפטר את העובד ובמידה והעובד פוטר אין כל תוקף לפיטורין אלו והוא יכול לדרוש לשוב ולעבוד בחזרה. אולם, במידה ומקום העבודה ממוגן על פי הנחיות פיקוד העורף, האחריות על היעדרות מעבודה מוטלת על העובדים.
עובדים שקיבלו צו 8
אין לפטר עובדים שנקראו לשרת במילואים במהלך זמן השירות ו-30 יום לאחר מכן.
עובדים עם מוגבלות
במידה והנחיות כוחות הביטחון מונעות מעובד עם מוגבלות להגיע למקום העבודה אין היתר לפטרו בתקופת המלחמה.
יש לכם שאלה? משרד עו"ד דיני עבודה ליאת פייגל לשירותכם
למרות ההנחיות שניתנו עד כה מטעם משרד העבודה, עדיין שורר ערפל על כל הקשור בדיני עבודה בימים טרופים אלו. משרד עורכי דין ליאת פייגל מגיש גם בתקופה זו שירות מסור ללקוחותיו ומעניק מענה מקצועי בכל הנוגע לסוגיות עבודה הנוגעות לזמן מלחמה. עו"ד ליאת פייגל, מלומדת קרבות ולחימה משפטית, כאן כדי לתת לכם את כל המידע הרלבנטי, ובמקרה הצורך גם ליווי וסיוע בכל הקשור בדיני עבודה בזמן חירום.
