מותו של אדם קרוב הינו אירוע רגשי לא פשוט. כאשר מדובר בקרוב משפחה מדרגה ראשונה, הרי שחלים חוקי אבלות הנמשכים שבעה ימים, שבמהלכם העובד אינו יכול לקיים שגרת עבודה רגילה. כיצד החוק מתייחס לנושא היעדרות מעבודה בשל ימי אבל? והאם היעדרות ללא רשות נחשבת כהתפטרות? בשאלות אלו ונוספות נעסוק בהרחבה במאמר שלפניכם
באילו מקרים מותר להיעדר מהעבודה?
העבודה תופסת מקום מרכזי בשגרת חיינו ויחד עם זאת, שגרת החיים שלנו כוללת לא מעט אירועים בגינם העובד נאלץ להיעדר מהעבודה. על פי דיני העבודה, תחום ההתמחות של עו"ד ליאת פייגל, קיימים מספר מקרים בהם העובדים יכולים להיעדר באופן זמני מהעבודה ולשמור על התנאים והזכויות, לרבות השכר, המגיעים להם ובין מקרי ההיעדרויות הנפוצים ניתן למנות את:
חופשה
במסגרת זכויות עובדים, לכל עובד מגיעים מספר ימי חופשה בשנה (בהתאם לוותק שהעובד צבר במקום העבודה וגורמים נוספים), אותם הוא יוכל לנצל לצורך היעדרות מעבודה.
מחלה
היעדרות מעבודה יכולה להתרחש גם בשל נסיבות פחות משמחות, כמו למשל במקרים של מחלות ותאונות עבודה. ככלל, לכל עובד מגיעים 1.5 ימי מחלה בגין כל חודש עבודה מלא ועד למקסימום של 90 ימי מחלה.
מצב ביטחוני
במציאות הביטחונית המאתגרת בה אנחנו חיים, אירועים כמו מלחמות ומבצעים צבאיים הפכו לצערנו מוכרים למדי ובמקרים בהם קיימות הנחיות של פיקוד העורף המונעות מהעובד להגיע למקום העבודה, הרי שהוא יהיה זכאי להיעדר ממקום עבודתו (לרוב, בקיזוז ימי חופשה).
מתי היעדרות מעבודה תחשב כעבירת משמעת?
זכויות עובדים וכן חוק ימי עבודה ומנוחה מגדירים במדויק את הימים בהם היעדרות מעבודה תהיה מוצדקת וכן את התנאים בהם העובד נדרש לעמוד לפני יציאה לחופשה, כמו למשל, הודעה מוקדמת למעסיק על היעדרותו.
היעדרות מעבודה שלא במסגרת המקרים המפורטים בחוק ו/או בניגוד להחלטת המעסיק, עלולה להיחשב כהיעדרות שלא מוצדקת ממקום העבודה ומלבד עצם העובדה כי לא תקבלו שכר על ימי ההיעדרות הללו, הרי שהיעדרות כזאת עלולה אף להביא למצב של פיטורים ללא קבלת פיצויי פיטורים.
כדאי להכיר, כי קיימים תקדימים משפטיים הרואים היעדרות מעבודה כעבירת משמעת, בגינה המעסיק יהיה רשאי לפטר את העובד שלא במסגרת הליך הפיטורים הסטנדרטי, כלומר, שלילה חלקית או מלאה של זכות ההודעה המוקדמת וכן של פיצויי הפיטורים ובכדי לקבל תמונת מצב מדויקת ומהימנה אודות המקרה הספציפי שלכם, מומלץ להתייעץ מראש עם עורך דין דיני עבודה ליאת פייגל מומחה בתחום.
האם מעסיק רשאי לקנוס עובד על היעדרות מעבודה?
היעדרות מעבודה יכולה אמנם להיחשב במקרים מסוימים כהיעדרות לא מוצדקת וכעבירת משמעת ויחד עם זאת, חשוב לדעת כי אסור למעסיק לנכות משכר העבודה של העובד ניכויים שלא הותרו במפורש בחוק (ניכויים מותרים בחוק לדוגמה הם – מס הכנסה, מס בריאות, ביטוח לאומי, החזרי הלוואה ועוד).
מעסיק שקנס את העובד בגין היעדרות מעבודה, עלול לחשוף את עצמו לתביעה משפטית באמצעות בית הדין האזורי לעבודה ובמסגרת הענישה על עבירה זו, בית הדין יוכל להטיל על המעסיק סנקציות וקנסות שונים הקבועים בחוק.
היעדרות מעבודה בשל ימי אבל
היעדרות מעבודה בשל ימי אבל מגיעה לעובדים מכל הדתות, הזכאים לקבל את שכרם המלא בתקופת ההיעדרות. פרק הזמן הקבוע בחוק בגין היעדרות מעבודה בשל ימי אבל עומד על 7 ימים קלנדריים בשנה (כלומר, כולל ימי המנוחה השבועיים) ומגיעים לכלל העובדים השכירים ועל פי תנאי הזכאות הבאים:
- העובד צבר וותק מינימלי של 3 חודשים במקום העבודה
- היעדרות מעבודה בשל ימי אבל על קרובים מדרגה ראשונה – הורים, אחים, ילדים ובני זוג
תנאי הזכאות הללו הינם התנאים הסטנדרטיים הקבועים בחוק וכדאי לדעת כי ישנם מספר מקרים מיוחדים בהם תנאי הזכאות יהיו שונים מהמוזכר לעיל, כמו למשל מכוח הרחבות והסכמים קיבוציים.
היעדרות מעבודה בשל מות קרוב מדרגה שנייה
היעדרות מעבודה בשל ימי אבל מגיעה כאמור רק במקרה של פטירת קרוב מדרגה ראשונה, כך שהיעדרות לצורך השתתפות בלוויה של סבתא או דודה אהובה לא תוכר על פי חוק כהיעדרות מוצדקת ובמידה והעובד מעוניין בכל זאת להיעדר ממקום העבודה, הרי שיהיה עליו לעשות זאת בתיאום מול המעסיק ועל חשבון מכסת ימי החופשה השנתית שלו.
יחד עם זאת, ניתן למצוא מקרים בהם היעדרות מעבודה בשל מות קרוב מדרגה שנייה תוכר כהיעדרות מוצדקת בגינה העובד יהיה זכאי לקבלת תשלום שכר מלא, כמו למשל במקרים של עובדי מדינה שאינם יהודים, שיהיו זכאים להיעדר ממקום העבודה גם בשל ימי אבל קרובים שאינם מדרגה ראשונה. הבדלים אלו נובעים מהרעיון העומד מאחורי הפסיקה של היעדרות מעבודה בשל ימי אבל, על פיה, ימי ההיעדרות יחושבו לפי מנהגי העדה אליה העובד משתייך.
האם היעדרות ללא רשות נחשבת כהתפטרות?
אחת הסוגיות המעניינות בשאלת היעדרות ללא רשות, היא טענתם של מעסיקים רבים כי עובד שנעדר ללא רשות נהג למעשה בחוסר הגינות ופגע בהתנהלות העבודה ומשכך, היעדרות כזאת נחשבת כאילו העובד התפטר על דעת עצמו, כך שלא מגיעים לו פיצויי פיטורים.
על פסיקה אחרונה בנושא, בית הדין הארצי לעבודה קבע כי היעדרות ללא רשות אינה נחשבת להתפטרות, בעוד שסירובו של המעסיק להשיב את העובד לעבודה בשל תקופת ההיעדרות מהווה פיטורים. יחד עם זאת, יש לבחון כל מקרה לגופו ולהתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני עבודה בכדי לקחת בחשבון את כל ההשלכות של היעדרות ללא רשות מהעבודה.
מהן זכויות העובדים במקרה של פיטורים עקב היעדרות מעבודה?
פיטורים עקב היעדרות מהעבודה נחשבים במרבית המקרים לפיטורים שלא כחוק, על אחת כמה וכמה במקרים בהם הליך הפיטורים לא בוצע כנדרש (הודעה מוקדמת, הליך שימוע וכו'). כך, לעובדים שפוטרו עקב היעדרות מעבודה עומדות שתי אפשרויות עיקריות:
ביטול הפיטורים
ככל ומדובר בפיטורים שלא כדין, הרי שהעובד רשאי לפנות לבית הדין הארצי לעבודה ולבקש שיורה על ביטול הפיטורים והחזרתו למקום העבודה.
תביעת פיצויים
אפשרות משפטית נוספת העומדת לעובד היא הגשת תביעת פיצויים כנגד המעסיק בבית הדין לעבודה, כשמסגרת הפיצויים נקבעת לרוב לפי משכורתו החודשית של העובד ביחס למספר ימי העבודה שהפסדי בגין הפיטורים.
סוף היעדרות בהתייעצות תחילה
היעדרות מעבודה בשל ימי אבל יכולה להיראות לנו באותו רגע כסיבה מוצדקת לחלוטין, גם אם מדובר בנסיבות שאינן עולות בקנה אחד עם תנאי הזכאות הקבועים בחוק. ברגעים אלו מומלץ לרסן את האמוציות הרבות המניעות את העובד ולפנות בהקדם לשירותיו של עורך דין דיני עבודה מומחה בתחום, שיבחן את פרטי המקרה וימליץ לכם על אפשרויות הפעולה המומלצות ביותר עבורכם.
משרדנו, משרד עורכת דין ליאת פייגל, מתמחה בתחום דיני עבודה בכלל וזכויות עובדים בפרט ובמסגרת הניסיון רב השנים שצברנו בתחום, הענקנו מעטפת שירותים משפטיים לעובדים רבים, תוך מציאת פתרונות יעילים ויצירתיים לכל מקרה ומקרה. במידה וגם אתם מתלבטים כיצד עליכם לפעול ומהן הזכויות המגיעות לכם במקום העבודה, הן בנושא היעדרות מעבודה והן בכל נושא אחר – אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר ולקבוע פגישת ייעוץ בהתאם.
