אל תשליכני לעת פרישה ככלות כוחי אל תפטרני

כעורכת דין לענייני עבודה, וכמי שמייצגת עובדים המפוטרים בגיל סמוך לגילאי הפרישה, אפרט במאמר זה את עיקרי הדברים שכדאי לדעת במקרים של פיטורים ופרישה בסמוך לפנסיה. לאור העבודה שסל הזכיות של עובדים בגיל פרישה גדול מסל הזכויות של עובדים בעת פיטורים, זהו הגורם המניע לעיתים מעסיקים ״להתעורר״ לפני המועד לגיל הפרישה של העובדים ולפטרם באמתלות שונות, ממניעים כלכליים ולצורך עשיית עושר. תופעה קשה זו של התנערות מזכויות (ולעיתים מסיבות של ״התייעלות״ לאחר למעלה מ- 30 שנות עבודה רצופות) צריכה לקבל יחס שונה כאשר היא מגיעה לפתחו של בית הדין לעבודה, מתוך רצון למגר את תופעת החוטאים הנשכרים.

מיגור התופעה יכול שיעשה באמצעות סנקציות שונות ועונשיות, פיצויים רגילים ומוגדלים ואי קבלת טענות התיישנות מצד מעסיקים ש"בנו" על חלוף הזמן עת פעלו בחוסר תום לב בפיטורי עובדים סמוך לגיל הפרישה לאחר שנים רבות שהפרו את זכויותיהם.

הכלל הוא כי פרישה לפנסיה בגיל הפרישה מהווה מיצוי חוזה העבודה, ואין הוא בגדר פיטורים ולפיכך גם אין זכאות לפיצויי פיטורים מכוח החוק.  עם זאת התפטרות לאחר הגעה לגיל פרישה שאין בצדה זכאות לגמלאות או לקצבת פרישה דינה כדין פיטורים.

​

בית הדין הארצי לעבודה קבע בהקשר זה

​״…סיום חוזה עבודה לתקופה קצובה או בלתי קצובה יכול להיות עקב פרישה ב"גיל פרישה׳, עפ״י חובת פרישה מהעבודה בהתאם לחוק, לחוזה עבודה, להסדר קיבוצי או להסכם קיבוצי. פרישה בגיל פרישה מלווה בדרך כלל בקצבת פרישה או הטבות פרישה אחרות לפורש, ובמקרה זה אין לדבר על פיטורים אלא על סיום יחסי עבודה חוזיים בדרך מיוחדת – מוסכמת, בבחינת גמר חוזה על ידי ביצועו – מיצוי החוזה כפי שראוהו מראש ובמשך השנים ….״.

לפיכך עובד שפרש בהסדר פנסיוני בגיל הפרישה החוקי (67) ומבקש פיצויי פיטורים צריך להוכיח שאלו מגיעים לו עפ״י התחייבות חוזית מחוץ לחוק פיצויי פיטורים. עם זאת, הלכה זו טובה אך ורק אם הוסדרה הזכות הפנסיונית הסדר מלא ומקיף. הסדר מלא ומקיף משמעותו הסדר שבו היה שותף המעביד המפטר ולא הסדר שנרכש ע״י העובד ממקורותיו העצמאיים.

גם כאשר העובד פורש לגמלאות קודם לגיל הפרישה יש לבחון שפרישתו לוותה בהסדר פנסיוני שאינו נופל בזכויות המוקנות מזכויות פנסיה בפרישה במועדה. חברות ב״פנסיה מקיפה״ שאינה מקנה זכאות לקצבה עם פיטורי העובד מחייבת את המעביד להשלים לעובד את ההפרש בין פיצויי הפיטורים לפי החישוב הסטטוטורי לבין הסכום העומד לרשותו של העובד מתוך הפרשות המעביד לקרן הפנסיה.

אוסיף ואומר כי כיום קיים צו הרחבה לפנסיית חובה במשק, צו זה מרחיב את ההסכם הקיבוצי הכללי לביטוח פנסיוני מקיף במשק. צו ההרחבה טומן למעשה בחובו חובת הפרשה מראש של המעביד, לא רק לצבירת פנסיה אלא גם לפיצויי פיטורים. לפי צו ההרחבה הנ״ל יבואו תשלומי פיצויי פיטורים לקרן הפנסיה במקום פיצויי פיטורים. יודגש כי הפקדות המעביד לקרן הפנסיה עבור פיצויי פיטורים לא ניתנות להחזרה למעביד.

ציות המעביד לצו ההרחבה האמור אינו פוטר אותו מהשלמת כספי פיצויי פיטורים שעה שהוכח כי שולם שכר או ששולמו רכיבי שכר שבגינם לא בוצעו הפרשות לפיצויי פיטורים בעת עבודת העובד.

דבר נוסף שאשים עליו דגש, ברור שאם קיים הסדר המיטיב עם העובד הרי שידו של ההסדר או של הסכם מיטיב תהא על העליונה. נטלי ההוכחה חלים על המעביד. חרף קיומם של צווי ההרחבה והחובות החלים על מעסיקים בקשר לתנאי הפרישה, ישנם מעסיקים שבניגוד לכל דין, מטעמים כלכליים ולצורך עשיית עושר, מה שגורם לפיטורים סמוך לפרישה ומתנערים מתשלום הזכויות ומסל ההטבות להם זכאים העובדים.

מעסיקים אל תשליכו עובדים לעת פרישה.​

על מנת שתוכלו למצות את כל זכויותיכם צרו קשר לייעוץ בנושא לעו"ד ליאת פייגל מגשרת וחשבת שכר.