ClickCease

קצבת שאירים

מטרתו העיקרית של המוסד לביטוח לאומי הוא להעניק ביטוחים שונים לתושבי ישראל, ובכך לסייע להם בעתות מצוקה ומשבר. אחד מן הביטוחים הללו נקרא ביטוח קצבת שאירים. ביטוח זה מיועד לטובתם של שאיריו של המבוטח לאחר פטירתו, זאת על מנת לסייע להם בעת אובדנו של אחד ממפרנסי הבית.

 

קצבת שאירים – תנאי זכאות

על מנת ששאיריו של אדם יהיו זכאים לקצבת שאירים לאחר פטירתו צריך שיתקיימו ארבעת התנאים הבאים:

 

תנאי ראשון: הנפטר/ת היו תושבי ישראל

כבכל הקצבאות הניתנות על ידי הביטוח הלאומי התנאי הבסיסי לזכאות הוא היותו של המבוטח תושב ישראל. תושבות איננה חופפת לאזרחות, ולמעשה גם תושבים עשויים שלא להיות אזרחים ובדומה לכך, אזרחים עשויים שלא להיות תושבים.

תושב ישראל הוא מי שנולד במדינה, או שעלה אליה לפני שמלאו לו 62 שנים, ושמרכז חייו היה בישראל. השאלה בדבר מרכז חייו של הנפטר נענית באמצעות אינדיקציות שונות כמו: מקום מגורי משפחתו, מקום עבודתו העיקרית וכו'.

כאשר מדובר בנפטרת עליה, בנוסף לאמור לעיל, לעמוד גם באחד מהתנאים הבאים: עובדת עצמאית או שכירה, בעלה אינו מבוטח, אינה נשואה, מקבלת קצבת נכות או עגונה.

 

תנאי שני: השלמת תקופת אכשרה

תנאי בסיסי נוסף לקבלת זכאות לקצבת שאירים הוא השלמתה של תקופת אכשרה בביטוח לאומי. ככלל תקופת האכשרה הנדרשת לצורך קצבת שאירים עומדת על 12 החודשים שקודמים לפטירתו של המבוטח.

לעיתים יהיו זכאים שאיריו של נפטר לקצבה גם ללא השלמתה של תקופת האכשרה וכך הדבר במקרים הבאים: הפטירה התרחשה בתוך שנה מיום שנעשה תושב ישראל, הנפטר היה המפרנס העיקרי, הפטירה התרחשה לפני שמלאו לנפטר 19 שנה, ועוד.

 

תנאי שלישי: הנפטר שילם דמי ביטוח כחוק

תנאי סף נוסף לבחינת זכאותם של שאיריו של מבוטח לקצבה הוא שדמי הביטוח הלאומי שלו שולמו בזמן וכחוק במהלך חייו. פיגור בתשלומים אלו עלול לפגוע בזכאות קצבת השאירים לקרוביו לאחר מותו ואף לשלול אותה במקרים מסוימים.

עם זאת, חשוב לדעת כי פיגור הנגרם על ידי המעסיק (במקרה של עובד שכיר), אינו פוגע בזכאות לקצבת שאירים.

 

תנאי רביעי: האלמנ/ה לא נישאו מחדש

תנאי הזכאות הרביעי רלוונטי אך ורק לבן/לבת זוגו של הנפטר, ולא לילדיו. תנאי זה קבע כי אם בן/בת הזוג של הנפטר/ת הנפטרת נישאו בשנית לאחר הפטירה זכאותם לקצבת שאירים תישלל, זאת גם אם היו זכאים לה עד עתה.

עם זאת לא מדובר בתנאי מוחלט, וישנם מקרים בהם האלמנ/ה יהיו זכאים להמשך תשלום הקצבה גם לאחר נישואיהם, למשל במקרה בו בן/בת הזוג החדש/ה אינו מסוגל לעבוד או שמלאו לו 60.

 

קצבת שאירים – ההליך

על מנת לזכות בקצבת שאירים יש לפעול על פי השלבים הבאים:

 

שלב ראשון: הגשת תביעה

השלב הראשון הוא כמובן הגשת תביעה לביטוח לאומי לקצבת שאירים. את התביעה מגישים באמצעות טופס תביעה לגמלת שאירים שניתן למצוא באתר הביטוח הלאומי. לתביעה יש לצרף אישורים שונים בדבר מקורות ההכנסה של האלמנ/ה.

את התביעה ניתן להגיש באופן ידני באחד מסניפי הביטוח הלאומי, בעזרת הדואר או באמצעות פקס.

 

שלב שני: דיון בתביעה

לאחר הגשת התביעה מתקיים דיון בתביעה ולאחריה מתקבלת הודעה לתובע האם התביעה אושרה או שמא נדחתה. במקרה של דחיית התביעה ניתן לערער על ההחלטה.

 

שלב שלישי: ערעור

כאשר מגיש התביעה אינו מרוצה מההחלטה שהתקבלה הוא רשאי לערער עליה. ניתן לערער על החלטה בדבר קצבת שאירים באמצעות הגשת ערעור לבית הדין לעבודה, זאת בתוך 12 חודשים מיום קבלתה.

על ההחלטה לגשת לערעור מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה לדיני משפחה, וכך גם להיעזר בשירותי הייצוג שלו בהליך המשפטי, שכן לאחר מיצויו של צעד זה פעמים רבות לא יהיה ניתן לזכות בקצבת שאירים בדרך אחרת.

 

שיעור קצבת שאירים

כאמור, קצבת שאירים מטרתה לסייע כלכלית לשאיריו של הנפטר לאחר מותו, מוות שלרוב משמעותו היא גם איבוד של מקור פרנסה משמעותי. עם זאת, שיעורה של קצבת שאירים אינה מתקרבת לשיעורה של משכורת ממוצעת במשק.

שיעורי הקצבה המדויקים משתנים ומתעדכנים משנה לשנה, ונכון לשנת 2020 הם עומדים על הסכומים הבאים: כ-2,300 ₪ לאלמנ/ה עם ילד אחד, כ-3,000 ₪ לאלמנ/ה עם שני ילדים, ועוד כ-730 ₪ על כל ילד נוסף.

נוסף לשיעורים הללו ניתנת גם תוספת וותק, עבור כל שנה בה הנפטר היה מבוטח, החל משנת הביטוח הראשונה. תוספת הוותק עומדת על 2% לשנה, ובכל מקרה אינה יכולה לעלות על 50% מהקצבה. כלומר, תוספת הוותק ניתנת בעבור 25 שנות ביטוח לכל היותר.

 

אופן התשלום

ככלל קצבת השאירים מופקדת על ידי הביטוח הלאומי ישירות לחשבון הבנק של הזכאי, כאשר במקרים חריגים ניתן לקבלה גם באמצעות הדואר.

קצבת שאירים עבור יתום/ה מושלמת לחשבון הבנק של ההורה, זאת אלא אם הוא אינו מתגורר איתו. במקרים כאלה תשולם הקצבה לאפוטרופוס שמונה ליתום/ה על ידי בית המשפט, או לכל גורם אחר הנושא בהוצאות החזקתו.

 

במקום קצבת שאירים – הענקה מטעמי צדק

לעיתים, למרות שהנפטר ושאיריו אינם עומדים בתנאי הזכאות לקבלת הקצבה, למשל בשל היעדר תקופת אכשרה או פיגור בתשלומי הביטוח הלאומי, הם עשויים בכל זאת לזכות בה על ידי הענקה מטעמי צדק.

 

הנסיבות בהן ניתנת הענקה מטעמי צדק

הענקה מטעמי צדק ניתנת כאשר אי העמידה בתנאי הזכאות לקצבה נגרמה בשל אחד מן המקרים הבאים: מאסר/ מעצר, מחלה/ תאונה, פסילות דין/ פשיטת רגל, שירות בצה"ל, תנאי מלחמה/ פעולת אויב, הימצאות בארץ אויב, אסון טבע, מסירת מידע שגוי לביטוח הלאומי, רישום גיל שגוי במשרד הפנים, או כל סיבה אחרת שאינה תלויה במבוטח.

 

מבחן הכנסות בהענקה מטעמי צדק

בנוסף לקיומן של אחת מן הנסיבות המפורטות לעיל, בעת בחינת הענקה מטעמי צדק על המבקש לעמוד גם במבחן הכנסות, הבוחן את גובה ההכנסות מכל מקור שהוא בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה.

כאשר הכנסותיו של המבקש עולות על הקבוע בחוק, יופחת ההפרש מגובה הקצבה שתתקבל, אך בכל מקרה גם לאחר ההפחתה תעמוד הקצבה לכל הפחות על שיעור של 10% מגובה הקצבה המקורי.

 

הליך קבלת הענקה מטעמי צדק

כאשר מוגשת תביעה לגמלת שאירים, על פי ההליך שפירטנו לעיל, מוגשת יחד איתה באופן אוטומטי גם בקשה לבחינת הענקה מטעמי צדק, במקרה של דחיית התביעה הראשונה.

כלומר, אדם שנדחתה תביעתו לקבלת קצבת שאירים אינו צריך להגיש באופן עצמאי תביעה להענקה מטעמי צדק. הדבר נעשה על ידי הביטוח הלאומי, והודעה על תוצאות הבחינה תימסר למבקש לאחר סיומה.

חשוב לדעת שהענקה מטעמי צדק אינה מאפשרת קבלת כפל קצבאות, כלומר ברגע שמקבל הקצבה זכאי לקצבה נוספת מטעם הביטוח הלאומי קצבה זו נלקחת ממנו.

 

למידע נוסף בנוגע לקצבת שאירים ולהסדרים משפטיים נוספים לאחר פטירתו של אדם קרוב פנו לעו"ד ליאת פייגל, עו"ד מומחית לדיני משפחה.

עורך דין ליאת פייגל
עורכת דין ליאת פייגל

השאירו פרטים ונחזור אליכם

מידע נוסף
מצאתם את מה שחיפשתם? שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
icon-big2

מחפשים משרד עורכי דין בנושא ?
לקבלת ייעוץ חינם השאירו פרטים