הליכי גירושין כוללים בתוכם לעיתים תביעות רבות, כך שסידורו של הגט עצמו הוא ממש לא העניין המשפטי העיקרי בהליך כזה. אחת מן התביעות הללו, אולי כזאת שפחות מוכרת בציבור הרחב, היא תביעת הכתובה. מהי תביעת כתובה? באיזו ערכאה שיפוטית דנים בה? למי היא מתאימה? על כל זאת במאמר שלפניכם.
תביעת כתובה – היבט כללי
מהי כתובה?
ראשית לכל יש לפתוח כמובן בהסבר לגבי מהי בכלל הכתובה. רובנו זוכרים במעומם משהו כזה מטקסי החופות השונים שנכחנו בהם, אך עדיין רוב רובם של האנשים אינם מבינים את המשמעות. אז כן, בניגוד לנהוג לחשוב, חתימתו של החתן על כתובה איננה רק טקס מסורתי נחמד, אלא עניין בעל משמעויות משפטיות של ממש.
במסגרת הכתובה
במסגרת הכתובה מתחייב החתן התחייבות משפטית לדאוג לכל צרכיהם הפיזיים של אשתו, והיא אף משמשת כשטר חוב, שמועד פרעונו הוא ביום סיומם של הנישואים, בין אם על ידי פטירתו של הבעל ובין אם על ידי גירושין.
הסכום אותו מתחייב החתן לשלם לכלתו במקרה כזה עומד על 200 זוז כאשר מדובר בכלה רווקה, ו-100 זוז כאשר מדובר באישה שהייתה נשואה לאחר קודם לכן. היום ממירים את מאתיים זוזים הללו על סכום בשקלים השווה להוצאות מחייה של שנה שלמה.
מעבר לסכום הקבוע בכתובה
מעבר לסכום הקבוע בכתובה, יכול החתן, וכך אכן הוא עושה בדרך כלל, להוסיף על הסכום הזה ככל שידבנו ליבו, במסגרת מה שנקרא "תוספת כתובה", כך שלמעשה תביעות כתובה עשויות להגיע לסכומים של מאות אלפי שקלים.
מהי תביעת כתובה?
לאחר שהבנו מהי משמעותה של הכתובה ניתן להבין בקלות מהי תביעת כתובה. תביעת כתובה היא תביעה המוגשת לבית הדין הרבני על ידי האישה בהליך גירושין, וזאת על מנת לזכות בכסף שמגיע לה על פי כתובתה. תביעת כתובה נחשבת כחלק אינטגרלי מתהליך הגירושים, ועל כן לבית הדין הרבני בלעדיות בדיון בה, מתוקף סמכויותיו בנושאי גירושים ונישואים, ואי אפשר לפנות בתביעות כתובה לבית משפט לענייני משפחה.
פטור מתשלום הכתובה
עוד חשוב לדעת כי זכותה של האישה לכתובה היא אינה זכות מוחלטת, ובהחלט ייתכנו מקרים בהם על אף הגירושין האישה לא תזכה במלוא סכום כתובתה, ולעיתים אפילו לא בחלקו.
נעמוד להלן על המקרים העיקריים:
מקרה ראשון – האישה היא יוזמת גירושין
כאשר האישה היא יוזמת הגירושים, ואין לה סיבה מוצדקת לעשות כן, זכותה לדמי כתובתה עשויה להישלל. כאשר מדובר בגירושים שהם יוזמה משותפת של שני בני הזוג בית הדין עשוי להפחית מסכום הכתובה, גם אם לא לבטלו כליל.
חשוב להדגיש שסיבה מוצדקת לעניין גירושין היא דווקא אחת מהסיבות בהן ההלכה מכירה, כמו למשל: אלימות, אי מילוי צרכיה הפיזיים או סירוב למלא את צרכיה המיניים של האישה.
מקרה שני – אישה מורדת
אישה מורדת על פי ההלכה היא אישה המסרבת לקיים יחסי מין עם בעלה ללא סיבה מוצדקת. במקרה כזה, אם יבקש הבעל להתגרש ממנה בעקבות כך, היא עשויה להפסיד את מלוא סכום כתובתה.
על פי ההלכה
עם זאת, חשוב לדעת כי על פי ההלכה אישה מורדת מפסידה את כתובתה רק לאחר התראה, כלומר רק לאחר שבית הדין מזהיר אותה שאם תתמיד בסירובה היא עלולה לאבד את כתובתה, ולכן בפועל גם "אישה מורדת" עשויה להיות זכאית לכתובתה.
מקרה שלישי – הוגשה תלונת שווא במשטרה
עוד מקרה אותו רואה בית הדין הרבני בחומרה, ועל כן שולל בעקבותיו את זכותה של האישה לכתובה, הוא כאשר במסגרת הליך הגירושים ועל מנת להתנקם בבעלה, מגישה האישה תלונת שווא במשטרה כנגדו. כמובן שפעמים רבות קשה להוכיח שתלונה מסוימת היא תלונת שווא, ועל כן במקרים מעורפלים כאלה עשוי בית הדין לתת לאישה רק חלק מסכום כתובתה, כמעין פשרה בין הצדדים.
מקרה רביעי – בגידה
כאשר האישה בגדה בבעלה, ויש הוכחות מוצקות לכך, זכאותה לכתובה תישלל ממנה.
היחס בין תביעת כתובה לחלוקת רכוש לפי חוק יחסי ממון
חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, קובע כי בכל הליך גירושים יאוזנו המשאבים בין בני הזוג, כלומר כלל הרכוש שנצבר במהלך הנישואים יחולק שווה בשווה ביניהם. מכלל זה מוחרגים נכסים שצברו בני הזוג לפני הנישואין, גמלת ביטוח לאומי או פיצויים, ונכסים שהוסכם לגביהם בכתב שלא יחולקו.
הסדר זה
הסדר זה מנוגד כמובן לכללי ההלכה היהודית בעניין חלוקת רכוש במסגרת הליך גירושין, המציעה בהקשר הזה את הכתובה וכללים נוספים שלא נאריך בהם כאן, אך בית הדין הרבני מחויב לפסוק על פיו.
על כן, במקרים בהם חל על בני הזוג חוק יחסי ממון והרכוש המשותף שלהם חולק על פי ההסדרים הקבועים בו, עשוי בית הדין לקבוע כי אין מקום לפסוק כתובה לאישה שעה שכל שאר העניינים הרכושיים סודרו שלא על פי ההלכה.
תפקידו של עורך דין משפחה בתביעות כתובה
ניתן לסכם זאת כך: תביעת כתובה אינה מתאימה לכל אחת ולא לכל מקרה. מכאן נובע תפקידו המשמעותי של עורך דין לדיני משפחה בהקשר של תביעות כתובה.
תפקיד של עורך דין כזה מתחלק לשני חלקים עיקריים:
חלק ראשון – בניית אסטרטגיה משפטית
החלק הראשון הוא בניית אסטרטגיה משפטית כוללת, לכל העניינים המשפטיים הכלולים בהליך גירושים, ויש לא מעט כאלה. במהלך בניית האסטרטגיה ישקול עורך הדין את נסיבותיה של הלקוחה העומדת לפניו וישקול מהי אפשרות התביעה הנכונה יותר לה.
אפשרות תביעה זו יכולה שתכלול תביעת כתיבה ויכולה שלא לכלול כזאת, אך בכל מקרה היא תהיה האופציה המיטבית עבור הלקוחה.
היכרות נרחבת ומעמיקה עם הדין העברי
חלק זה של תפקיד עורך הדין מדגיש עד כמה חשוב שלעורכי דין דיני משפחה תהיה היכרות נרחבת ומעמיקה עם הדין העברי, שכן לא ניתן לגבש אסטרטגיה כוללת שכזאת ללא הבנה של האפשרויות המצויות ללקוחה גם במסגרת ההלכה, למשל אפשרות תביעת הכתובה.
חלק שני – ייצוג בערכאות השיפוט
החלק השני, שהוא למען האמת קשור באופן הדוק לחלק הראשון, הוא הייצוג בערכאות השיפוט השונות, בין אם בבית משפט לענייני משפחה ובין אם בבית דין רבני.
לסיכום
רצוי מאוד שלעורך הדין שנבחר תהיה את היכולת, את הניסיון, ואת המיומנות לייצג בשתי הערכאות הללו, שכן ייתכן בהחלט שענייני הגירושים יגיעו לשתיהן, בין אם הלקוחה תרצה בכך ובין אם לא. ייצוג של מי שאינו יכול לייצג בשתי הערכאות עשוי ליצור צורך בייצוג כפול, דבר שהוא מסורבל, מכביד ויקר.
לפרטים נוספים על תביעות כתובה פנו לעו"ד ליאת פייגל, עורכת דין מומחית לדיני משפחה.
