חיפוש

עורך דין לענייני משפחה: התחומים, הערכאות והצעד הראשון

דיני המשפחה בישראל הם מהתחומים המורכבים בעולם המשפט, כי הם מחלקים את הסמכות בין שתי מערכות: בתי הדין הדתיים ובית המשפט לענייני משפחה. **מה שקובע איפה ידון העניין, אילו כללים יחולו עליו, ואפילו מה חובה לעשות לפני שמגישים תביעה, הוא סוג הנושא: נישואין וגירושין, ממון, מזונות, ילדים או ירושה.** המדריך הזה מסביר את המבנה, ומפנה לכל אחד מהתחומים שבהם המשרד מלווה משפחות, לפני, בזמן ואחרי משבר.

עיקרי הדברים

  • ✓ נישואין וגירושין - ענייני נישואין וגירושין של יהודים הם בשיפוט הייחודי של בתי הדין הרבניים.
  • ✓ בית המשפט למשפחה - דן במזונות, ילדים, ממון וסכסוכים בתוך המשפחה, בין היתר.
  • ✓ קודם יישוב סכסוך - לפני תביעה בסכסוך משפחתי מגישים בקשה ליישוב סכסוך, ומשתתפים בפגישות מהו"ת.
  • ✓ הסכם ממון - הסכם ממון חייב להיות בכתב ומאושר על ידי בית משפט, בית דין, רושם נישואין או נוטריון.

 

שתי מערכות שיפוט: מי דן במה

לפי סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה, יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים[1]. כלומר, הגט עצמו ניתן רק בבית הדין הרבני, ואין דרך אחרת לסיים נישואין דתיים בין יהודים בישראל. לבני דתות אחרות יש בתי דין דתיים משלהם, ולכל אחד מהם כללים משלו.

לצד זה, בית המשפט לענייני משפחה דן במגוון רחב של נושאים. לפי סעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, "ענין משפחה" כולל, בין היתר, תובענה בענייני מעמד אישי, תובענה אזרחית בין אדם לבין בן משפחתו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, תובענה למזונות או למדור, ותובענה לאבהות או לאמהות[2].

בחלק מהנושאים, כמו מזונות אישה, חלוקת רכוש ומשמורת ילדים, שתי הערכאות יכולות להיות מוסמכות, ולעיתים מי שמגיש ראשון קובע איפה יתנהל הדיון. הבחירה בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה היא אחת ההחלטות החשובות ביותר בתחילת הליך גירושין, ויש לה השלכות על התוצאה. איך פותחים תיק, ומה שוקלים בבחירה, מוסבר במדריך לפתיחת תיק גירושין.

 

לפני כל תביעה: בקשה ליישוב סכסוך

מאז שנכנס לתוקף חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, אי אפשר לפתוח ישר בתביעה. לפי סעיף 3, מי שמבקש להגיש תביעה בעניין של סכסוך משפחתי, יגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך, והבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או לסמכות[3].

אחרי הבקשה, הצדדים מוזמנים ליחידת הסיוע שליד הערכאה לארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום, "מהו"ת", שמתקיימות בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, עם אפשרות להארכה אחת של 15 ימים[3]. הצדדים מתייצבים בעצמם, ובפגישות הם מקבלים מידע על ההליכים, על ההשלכות של הגירושין על הילדים, ועל דרכים ליישב את הסכסוך בהסכמה, כמו גישור או גירושין בשיתוף פעולה[3].

המטרה היא לתת הזדמנות להסכמה לפני מלחמה משפטית, בזמן שעדיין אפשר לדבר. משפחות רבות מגיעות בשלב הזה להסכם, ומסיימות את ההליך מהר יותר ובפחות נזק. המסלול הזה, מהשיחה הראשונה ועד הגט, מתואר במדריך לגירושין בהסכמה.

 

הסכם ממון: לפני הנישואין, בזמנם או אחריהם

הסכם ממון הוא הכלי שבו בני זוג קובעים מראש איך יחולק הרכוש אם ייפרדו. לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, הסכם ממון ושינוי שלו יהיו בכתב[4], והוא טעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הדתי, שלא יינתן אלא אחרי שנוכח שבני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו[4].

להסכם שנחתם לפני הנישואין יש דרכים נוספות: אימות של רושם הנישואין, או אימות של נוטריון, שצריך להיווכח בהסכמה החופשית ובהבנה של בני הזוג[4]. הסכם שנחתם אחרי הנישואין חייב אישור של בית משפט או בית דין. הסכם בין בני זוג שאושר בפסק דין על התרת הנישואין, דינו כדין הסכם ממון מאושר[4].

הסכם ממון שלא אושר כדין עלול לא לעמוד במבחן כשמגיע רגע האמת, ולכן האישור אינו פורמליות. התהליך המלא של הסכם לפני נישואין, מהשיחה הראשונה ועד האימות, מפורט במדריך להסכם ממון לפני נישואין.

 

בלי הסכם ממון: איזון המשאבים

רוב הזוגות בישראל לא חותמים על הסכם ממון. במצב כזה, החוק קובע הסדר ברירת מחדל. לפי סעיף 3 לחוק יחסי ממון, כשבני הזוג לא עשו הסכם ממון, או במידה שההסכם אינו קובע אחרת, רואים אותם כמסכימים להסדר איזון המשאבים[4].

לפי סעיף 5, עם התרת הנישואין או פקיעתם במות בן זוג, כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט נכסים שהיו להם לפני הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בזמן הנישואין, גמלאות מהביטוח הלאומי ופיצויים בשל נזק גוף, ונכסים שהסכימו בכתב שלא יאוזנו[4].

"כלל נכסי בני הזוג" כולל לפי החוק גם זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות[4]. זו נקודה שבני זוג רבים מפספסים: החיסכון הפנסיוני שנצבר בזמן הנישואין הוא בדרך כלל חלק מהאיזון, גם כשהוא רשום על שם אחד מהם בלבד.

החוק מטיל על רושם הנישואין להסביר לבני זוג שלא ביקשו לאמת הסכם ממון את משמעות ההסדר הזה, לפני הנישואין[4]. בפועל, ההסבר הזה קצר מאוד, ולכן כדאי להבין את ההסדר לעומק לפני שמחליטים אם לחתום על הסכם.

 

מזונות, משמורת וילדים

ההליכים שנוגעים לילדים הם בדרך כלל הרגישים ביותר. תביעה למזונות או למדור היא "ענין משפחה" לפי החוק[2], ונדונה בבית המשפט לענייני משפחה, ובנסיבות מסוימות בבית הדין הדתי. מזונות ילדים, מזונות בן זוג, ואיך מחושב הסכום, מוסברים במדריך המרכזי למזונות.

בכל ההחלטות שנוגעות לילדים, טובת הילד היא השיקול המרכזי. בפגישות המהו"ת, הצדדים מקבלים מידע גם על ההשלכות של הסכסוך על הילדים, ויחידת הסיוע רשאית לקבוע איך ישתתפו הילדים בהליך כשמתגבשים הסדרים שנוגעים אליהם[3]. ההליכים בנושאי משמורת, זמני שהות והורות משותפת, נעשים בדרך כלל בליווי של יחידת הסיוע ושל גורמי רווחה. הורים שמצליחים להגיע להסכמות בעצמם, בעזרת גישור או בפגישות המהו"ת, שומרים לרוב על יותר שליטה בתוצאה ועל יחסים טובים יותר אחרי הפרידה. כשאין הסכמה, בית המשפט מכריע, לעיתים אחרי תסקיר של עובדת סוציאלית, ותמיד לפי טובת הילד.

 

צוואות וירושות

תחום נוסף בדיני המשפחה הוא תכנון של מה שיקרה אחרי. לפי חוק הירושה, צוואה נעשית בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל פה[5], ולכל צורה יש דרישות משלה. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, ואז הרכוש עובר לפי סדר הירושה שבחוק, ולא לפי רצון המוריש.

סכסוכים על ירושה בין בני משפחה הם גם "ענין משפחה" במובן החוק, כי הם תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו[2]. תכנון נכון, יחד עם הסכם ממון כשצריך, יכול למנוע הרבה מהסכסוכים האלה מראש. זה נכון במיוחד במשפחות מורכבות: בני זוג שיש להם ילדים מקשרים קודמים, משפחות עם עסק משפחתי, או בני זוג שחיים יחד בלי נישואין. בכל אחד מהמצבים האלה, החוק לבד לא תמיד מוביל לתוצאה שבני הזוג היו רוצים, וצוואה מותאמת, יחד עם הסכם ממון, מאפשרת לקבוע אותה מראש.

ברוב תיקי המשפחה, הצעד הראשון אינו תביעה, אלא שיחה מסודרת: להבין מה המצב, מה המטרה, ואיזו ערכאה ואיזה מסלול מתאימים. ככל שהשיחה הזו מתקיימת מוקדם יותר, כך יש יותר אפשרויות.

✅ מה להכין לפגישה הראשונה עם עורך דין משפחה

  • תעודת נישואין, ואם יש, הסכם ממון או כתובה.
  • רשימת נכסים וחובות: דירה, חשבונות, חיסכון, פנסיה, עסק.
  • פרטי הכנסות של שני בני הזוג.
  • פרטי הילדים, המסגרות שלהם וסידורי הטיפול היום.
  • הליכים קודמים, אם היו, בבית הדין או בבית המשפט.

 

שאלות נפוצות

מי מוסמך לתת גט?

לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים, ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל הם בשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים. נושאים נלווים, כמו מזונות, רכוש וילדים, יכולים להתברר גם בבית המשפט לענייני משפחה.

אפשר להגיש ישר תביעת גירושין?

לא. לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, מגישים קודם בקשה ליישוב סכסוך, ומשתתפים בארבע פגישות מהו"ת ביחידת הסיוע, בתוך 45 ימים מהגשת הבקשה.

הסכם ממון חייב אישור?

כן. הוא חייב להיות בכתב ולהיות מאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי. הסכם לפני הנישואין יכול להיות מאומת גם על ידי רושם הנישואין או נוטריון.

באילו נושאים דן בית המשפט לענייני משפחה?

בין היתר, בתובענות במעמד אישי, בסכסוכים אזרחיים בתוך המשפחה, במזונות ומדור, ובתביעות לאבהות או לאמהות.

 

מקורות שצוטטו במאמר (5)

 

מילון מושגים

בית דין רבני ערכאה דתית שלה השיפוט הייחודי בנישואין ובגירושין של יהודים בישראל.
בית המשפט לענייני משפחה בית משפט אזרחי שדן במזונות, בילדים, ברכוש ובסכסוכים בתוך המשפחה.
בקשה ליישוב סכסוך הבקשה שמגישים לפני כל תביעה בסכסוך משפחתי, בלי טענות לגופו של עניין.
פגישות מהו"ת ארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום ביחידת הסיוע, בתוך 45 ימים מהבקשה.
הסכם ממון הסכם בכתב בין בני זוג שמסדיר את יחסי הממון ביניהם, וטעון אישור או אימות.
יחידת סיוע יחידה מקצועית ליד בית המשפט או בית הדין, שמלווה את המשפחות בהליך.

המאמר עודכן לאחרונה: נובמבר 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.

עומדים בפני החלטה משפחתית?

משרד עו"ד ליאת פייגל מלווה משפחות בהסכמי ממון, בגירושין, במזונות ובמשמורת, ובתכנון צוואות. נתחיל בשיחה מסודרת על המצב ועל המסלול הנכון. 077-805-0205

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

תמונה של עו"ד ליאת פייגל
עו"ד ליאת פייגל
עורכת דין ליאת פייגל מתמקצעת בתחום דיני העבודה והמשפחה ובכל המעטפת המשפטית התומכת בתחומים אלו על כל רבדיה. בעלת יכולת ומוטיבציה לחבר תחומי משפט שונים לצורך השגת מקסימום האפשרויות ומיצוי הזכויות עבור הלקוח. מרצה בתחום דיני תאגידים, חברות ודיני חוזים בהכנה לבחינות לשכת עורכי הדין. מלמדת באופן פרטני כתיבה משפטית ומשפט מנהלי. מסייעת בכתיבת סמינריונים לסטודנטים בשנה השלישית והרביעית ללימודי משפטים. לעורכת דין ליאת פייגל 20 שנות ניסיון בתחום הביקורת החקירתית בגופים ציבוריים גדולים, ניסיון בתחום הייבוא ייצוא והסחר הבינלאומי.