בעת הריונה אישה נמצאת בתקופה בעייתית מבחינה תעסוקתית, מכיוון שברור לכל שבעוד מספר חודשים היא תצא לחופשת לידה. המצב הזה הופך סיטואציה של פיטורים, שהיא תמיד לא פשוטה, לקשה שבעתיים. בדיוק מהסיבה הזאת קבע המחוקק הסדרים המקשים על פיטורים בהריון. בהריון או מתכננת אחד כזה? חשוב שתדעי את זכויותיך.
האיסור על פיטורים בהריון
ההסדרים השונים שכלולים בתוך האיסור על פיטורים בהריון נמצאים בשני חוקים עיקריים: חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988. כל אחד מן החוקים הללו עוסק במצב עובדתי אחר ולכן, על מנת להבין מה בדיוק כולל האיסור, יש לחלק את האיסור הכללי:
פיטורי עובדת בהריון בשל הריונה
מקורו של איסור זה הוא חוק שוויון הזדמנויות בעבודה האוסר, בין השאר, על הפליית עובדת בשל הריונה, כאשר גם פיטורים נחשבים כהפליה. איסור זה חל על כל עובדת באשר היא, ללא קשר למשך העסקתה במקום העבודה, אך הוא רלוונטי רק למקרה בו ההיריון הוא סיבת הפיטורים.
פיטורי עובדת בהריון מכל סיבה שהיא
מקורו של האיסור לפטר עובדת בהריון מכל סיבה שהיא הוא בחוק עבודת נשים. איסור זה חל רק על עובדת, בין זמנית ובין קבועה, שעובדת במקום העבודה לפחות שישה חודשים. משך התעסוקה נקבע לפי היום בו יכנסו הפיטורים לתוקף, ולא לפי יום מתן הודעת הפיטורים.
לא מדובר באיסור מוחלט, בניגוד למשל לאיסור הפיטורים בחופשת הלידה, שכן ניתן לבקש היתר לפטר עובדת בהריון שלא מחמת הריונה מהממונה על חוק עבודת נשים במשרד העבודה. היתר כזה יינתן רק אם הממונה שוכנע שאכן אין קשר בין ההיריון לפיטורים, ולאחר ששקל את כל הנסיבות הרלוונטיות.
חשוב לציין שאיסור זה חל גם אם המעסיק כלל אינו יודע על הריונה של העובדת, זאת בניגוד לאיסור הראשון שהצגנו שבו אם המעסיק מוכיח שהוא לא ידע על ההיריון הדבר מראה כי פיטוריה לא היו בשל הריונה, וכך חוסר הידיעה מהווה הגנה על המעסיק.
מתן הודעת פיטורים
חשוב להדגיש שהאיסור על פיטורים ללא היתר מהממונה חל גם על עצם מתן ההודעה המוקדמת לפיטורים, גם אם התאריך בו יכנסו הפיטורים לפועל הוא לאחר ההיריון, חופשת הלידה ו- 60 הימים בהם היא מוגנת מפיטורים לאחריה. עם זאת, על פי פסיקת בית הדין האזורי לעבודה, אין מניעה לזמן עובדת בהריון לשימוע, כל עוד לא תינתן לה הודעת פיטורים בעקבותיו.
חובת ההודעה של העובדת למעסיק
ההסדרים שחוק עבודת נשים וחוק שוויון זכויות בעבודה מציגים נועדו בכללם לסייע לנשים בתקופות של הריון ולידה. עם זאת, הם גם מטילים עליהן חובות מסוימות על מנת לשמור על האינטרס הלגיטימי של המעסיק לתכנן את עתיד העסק שלו.
מסיבה זאת מטיל החוק חובה על עובדת בהריון לדווח למעסיקה על דבר ההיריון בחודש החמישי להריונה. בחוק לא מצוין באיזה שלב של החודש החמישי ישנה חובת דיווח, ולכן נהוג להבין זאת כך שהיא יכולה להודיע לו עד סופו של חודש זה להריון.
חשוב להדגיש שאין תלות בין חובת ההודעה ובין האיסור הגורף על פיטורים מכוח חוק עבודת נשים, אך במקרה של איסור פיטורים בשל ההיריון, מכוח חוק שוויון זכויות בעבודה, יהיה לעובדת קשה להוכיח שסיבת הפיטורים הייתה ההיריון אם לא סיפרה עליו למעסיקה.
פיטורים בהריון – מה ניתן לעשות?
אז עד עכשיו פירטנו מהו המצב החוקי, כלומר איך הדברים צריכים להתבצע. לצערנו, אנחנו יודעים שלא כל דבר מתבצע בדרך הראויה, ולעיתים נשים בהריון מפוטרות שלא בהתאם לנדרש בחוק, או בצורה שקשה לדעת אם היא עונה על תנאי החוק.
במקרים כאלה עומדות בפני העובדת מספר אפשרויות פעולה, חלקן לא סותרות זו את זו וניתן בהחלט לפעול בכמה מישורים בו זמנית:
הגשת תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה
עובדת בהריון שפוטרה שלא כדין, בין שהיא עובדת באותו מקום מעל ל-6 חודשים ובין שאינה, יכולה לפנות ליחידת האכיפה של חוקי העבודה במשרד העבודה ולהגיש תלונה כנגד המעסיק.
יחידת האכיפה, לאחר שמיעת טיעונו של המעסיק, יכולה להורות להימנע ממעשיו או להטיל עליו קנס בשל התנהגותו.
הגשת תביעה מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה
אפשרות שנייה שעומדת בפני עובדת בהריון שפוטרה שלא כדין היא הגשת תביעה כנגד המעסיק לבית דין לעבודה מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. תביעה מכוח חוק זה פתוחה בפני כל עובדת שסיבת פיטוריה הייתה הריונה, ללא קשר למשך העסקתה באותו מקום עבודה.
בבית הדין לעבודה תצטרך העובדת להוכיח שלא הייתה סיבה לפיטוריה, ואילו המעסיק יצטרך להוכיח שהייתה סיבה לפיטורים שאינה ההיריון. אם בית הדין יקבע שהפיטורים אכן לא נעשו כדין יוכל בית הדין להורות על פיצויים בגובה השכר וההטבות להם הייתה זכאית העובדת אילו יחסי העבודה היו נמשכים.
הגשת תביעה מכוח חוק עבודת נשים
אפשרות שלישית שעומדת בפני עובדת בהריון שפוטרה מעבודתה היא הגשת תביעה לבית הדין לעבודה כנגד המעסיק מכוח זכויות נשים. אפשרות פעולה זו רלוונטית רק לנשים שפוטרו, מכל סיבה שהיא, ללא היתר מהממונה על חוק עבודת נשים, ושעובדות במקום העבודה מעל לחצי שנה.
תביעה כזאת היא פשוטה יותר מבחינת ההוכחות שנדרשות בה, שכן מספיק להוכיח שהמעסיק לא קיבל היתר כדי לפסוק לטובת העובדת. גם פה התוצאה תהיה דומה לתוצאה של פסיקה לטובת העובדת מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
ניתן כמובן לשלב בין עילות התביעה הללו ולתבוע מכוח שני החוקים, למשל במקרה בו עובדת בהריון שעובדת באותו מקום עבודה מעל לחצי שנה פוטרה גם ללא היתר וגם בשל הריונה. פוטרת בעודך בהריון? רוצה לדעת כיצד לפעול? פני לעו"ד ליאת פייגל, עו"ד מומחית לדיני עבודה.
