ClickCease

הורות משותפת

העידן המודרני הביא לחיינו שינויים תפיסתיים רבים, כאשר אחד המשמעותיים שבהם נוגע לתפיסת המושג "משפחה". עלייתה של הורות משותפת היא אחד מן התהליכים המרכזיים שהושפעו מכך.

 

מה זה הורות משותפת?

ככלל הורות משותפת היא צורת הורות הגורסת כי טובת הילד מחייבת מעורבות של שני ההורים בחייו, וחלוקה של האחריות ההורית, באופן שווה ככל האפשר ביניהם.

ניתן לומר שתפיסה זו מציבה את הילד המשותף ואת טובתו במרכז, ומשם כך הגדרתה נשענת על היחס לילד, ולא על מצב היחסים בין ההורים. כלומר, ישנם צורות שונות ומגוונות של מערכות יחסים בין ההורים שבמסגרתם יכולה להיווצר הורות בשיתוף פעולה למען הילד/ה.

 

הורות משותפת ללא זוגיות

אחת מן הצורות בהן יכולה להתקיים הורות משותפת, ואולי אף הצורה הנפוצה ביותר, היא הורות ללא זוגיות. בהורות ללא זוגיות האב והאם של הילד לא מקיימים מערכת יחסים זוגית ביניהם, וההתקשרות ביניהם היא אך ורק לשם הבאת ילד משותף לעולם וגידולו ביחד.

הורות ללא זוגיות יכולה שתתקיים בין הומוסקסואליים ובין הטרוסקסואליים, כאשר לכל אחד מן ההורים יש את החופש לקיים מערכות יחסים מקבילות להורות.

 

הסכם הורות משותפת

הורות ללא זוגיות מתחילה בהסכם הורות משותפת, בלעדיו אין זה מומלץ לצאת לדרך, גם כאשר הצדדים מכירים זה את זה וסומכים זה על זה.

הסכם כזה רצוי שייערך בעזרתו של עורך דין מוסמך לדיני משפחה, שכן יש לו חשיבות גדולה להצלחתו של ההליך ולמניעת סכסוכים ומחלוקת בהמשך.

בהסכם ההורות המשותפת מנסחים הצדדים את הסכמותיהם בנוגע לאופן גידולו של הילד, חלוקת האחריות ההורית ביניהם, אופן קבלת ההחלטות בעניינו ועוד.

 

אישור הסכם הורות בבית משפט

מרגע שנוסח הסכם ההורות המשותפת ונחתם על ידי שני הצדדים יש לו תוקף של חוזה לכל דבר ועניין. עם זאת, הורים המעוניינים בכך יכולים להביא את ההסכם גם לאישורו של בית משפט לענייני משפחה או לאישורו של בית דין דתי.

היתרון באישורו של הסכם הורות משותפת בערכאה שיפוטית הוא בכך שעם האישור ניתן להסכם מעמד של פסק דין, כלומר צד שיפר את הכתוב בהסכם יהיה ניתן לפעול כנגדו באופן מיידי בהליכי הוצאה לפועל שונים, ללא צורך בהתדיינות משפטית ארוכה ומייגעת.

חשוב לדעת שניתן לאשר הסכם הורות משותפת בערכאה שיפוטית רק לאחר לידתו של הילד המשותף. בנוסף לכך, בית המשפט אינו מהווה חותמת גומי בלבד, והוא בוחן הסכמים כאלו לעומקם. אם יתרשם שההסכם אינו מציב את טובת הילד במרכז הוא עשוי לדרוש את תיקונו כתנאי לאישורו.

 

עניין המזונות

כאמור לעיל, הורות משותפת ככלל היא צורת הורות בה האחריות ההורית מתחלקת באופן שווה ככל האפשר בין אביו של הילד לאימו. עם זאת, לעיתים החלוקה השוויונית אינה מתאפשרת, או שאינה מהווה את רצונם של הצדדים, דבר המחייב תשלומי איזון של מזונות בין הצדדים.

דרך המלך של קביעת הזכאות למזונות, שיעוריהם ואופן תשלומם היא כמובן במסגרת הסכם ההורות המשותפת.

עם זאת, גם כאשר לא הוכרע דבר בעניין בהסכם ניתן בהחלט לקבוע בהמשך תשלומים של דמי מזונות בעזרת הסכם נוסף, ובמקרה בו ההורים אינן מצליחים להגיע להסכמה בעניין בכוחות עצמם ניתן לפנות להליך שיפוטי.

הליך שיפוטי שכזה ייחשב את דמי המזונות בהתאם לחישוב הנעשה בין כל זוג הורים שאינם בזוגיות ואינן מנהלים משק בית משותף, בהתאם לחוק ולפסיקה בעניין.

 

הורות ללא זוגיות – טובת הילד

כפי שהסברנו כבר בסעיף הראשון למאמר זה – "מה זה הורות משותפת", הורות משותפת לעולם מציבה את הילד ואת טובתו במרכז. הדבר מתבטא בתפיסה הבסיסית ביותר של צורת ההורות הזאת.

למעשה הבחירה מלכתחילה בצורה של הורות משותפת בעולם בו ניתן בהחלט להביא ילד גם באופן יחידני, היא בחירה שיש בה כשלעצמה אמירה לגבי התפיסה של הבוחרים בה את המושג "טובת הילד".

תפיסה זו גורסת שטובתו של ילד היא שיהיה לו היכרות וקשר משמעותי עם שני הוריו הביולוגיים, ולא רק עם אחד מהם, מוצלח ומשמעותי ככל שיהיה.

 

טובת הילד בהסכם הורות משותפת

טובת הילד מתבטאת לא רק בעצם הרעיון של הורות משותפת אלא גם בהסכם ההורות המשותפת ממש. הסכם כזה מטרתו היא להציב את טובת הילד במרכז באופן פרקטי, ולא רק כרעיון מופשט.

ואכן, גם הערכאות השיפוטיות בישראל בוחנות דרך פריזמה זו הסכמי הורות משותפת, והסכם כזה שלא יעמוד בתנאי הבסיסי של הצבת טובת הילד במרכז לא יזכה לאישורו של בית המשפט.

ראוי להדגיש שבכך הסכם הורות משותפת דומה בעצם לכל הסכם המסדיר את חלוקת האחריות ההורית, כמו למשל הסכמי גירושים הכוללים התייחסות להסדרי ראייה, משמורת ומזונות.

 

הורות משותפת לדתיים

עם התרחבותה של תופעת ההורות המשותפת ללא זוגיות ניתן לראות, באופן טבעי, גם את התרחבותה במגזר הדתי. דחיית גיל הנישואין, הרווקות המאוחרת והרצון הבסיסי להקים משפחה על אף הכול, עושים את שלהם גם בחברות סגורות יותר.

באופן כללי ניתן לומר שלא רבים הם הרבנים הששים לתמוך בצעד כזה, אך כן ניתן למצוא מספר היתרים הלכתיים לכך. חשוב להבין כי ניתן בהחלט לקיים הורות משותפת גם מבלי לעבור על כללי ההלכה הבסיסיים הנוגעים לקיום יחסי מין מחוץ לנישואין.

כאמור, הורות משותפת מתחילה בדרך כלל בהסכם, ומיד לאחר מכן מגיע שלב הכניסה להריון. את אופן הכניסה להריון מסדירים ביניהם הצדדים להסכם בהתאם לרצונם, כאשר רק אחת מהדרכים כוללת קיום יחסי מין בין הצדדים ללא חתונה או זוגיות.

הדרכים האחרות להיכנס להריון יזום כזה, האפשריות גם לדתיים שאין ברצונם לעבור על איסורי ההלכה, הן: הזרעה ביתית, הזרעה בעזרת גורם רפואי או הפריה חוץ גופית.

 

סיכום

ההחלטה להביא ילדים לעולם היא אחת מן ההחלטות המשמעותיות ביותר בחייו של אדם, אולי אף המשמעותית ביותר ביניהן. למרות זאת, לא רבים הם האנשים החושבים על החלטה זאת לעומקה, וחלקם אף אינם מקבלים החלטה ממשית ועצמאית בעניין לפני שהדבר הופך לעובדה מוגמרת.

הבחירה בהורות משותפת מאפשרת בחירה מושכלת ואמיתית בצעד הזה, צעד בלתי הפיך שהופך אותך באחת לאחראי על חייו של אחר.

מדובר באפשרות שחשוב מאוד לנצלה עד תומה כבר בהתחלה, שכן לאחר מכן יהיה כבר הרבה יותר קשה לעשות זאת. ניצול מיטבי של אפשרות תכנון ההחלטה נעשה באמצעות ניסוחו של הסכם הורות משותפת איכותי, כזה הכולל בתוכו התייחסות בהירה ומפורטת לכל פרטי האחריות ההורית העתידה לקום לצדדים.

חשוב להבין כי ניסוח של הסכם כזה הוא מלאכת אומן של ממש, הדורשת ידע רב וניסיון מוכח. על כן מומלץ להיעזר באיש מקצוע לטובת העניין – עורך דין לדיני משפחה. שכר הטרחה שתשלמו לו יהיה כאין וכאפס לעומת התועלת הרבה שתצמח לכם ממקצועיותו ומניסיונו.

 

לפרטים נוספים פנו לעו"ד ליאת פייגל, עו"ד מומחית לדיני משפחה.

עורך דין ליאת פייגל
עורכת דין ליאת פייגל

השאירו פרטים ונחזור אליכם

מידע נוסף
מצאתם את מה שחיפשתם? שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
icon-big2

מחפשים משרד עורכי דין בנושא ?
לקבלת ייעוץ חינם השאירו פרטים