תשלום עבור שעות נוספות הוא חלק מרכזי בתלוש השכר של עובדים רבים. אך, בדומה לרכיבים אחרים בתלוש השכר, מעטים הם העובדים שבאמת מבינים כיצד מחושב תשלום זה, מה ההגבלות שמטיל עליו החוק ומהן זכויותיו של העובד בנוגע אליו. בדיוק בשביל זה אנחנו כאן.
מספר השעות הנוספות המותר על פי חוק
ראשית נתחיל במגבלה החוקית הראשונה על העסקה בשעות נוספות, וכפועל יוצא גם על התשלום עליהן. מגבלה זו עניינה במספר השעות הנוספות שמותר להעסיק עובד, והיא משתנה בהתאם לאורכו של שבוע העבודה.
שבוע עבודה בן חמישה ימים
כשמדובר בשבוע עבודה בן חמישה ימים, ששעות העבודה בו עומדות על 9 שעות ליום, אין להעסיק עובד יותר מ-3.4 שעות נוספות ביום, ובכל מקרה לא יעבוד העובד יותר מ-15 שעות נוספות במשך השבוע כולו.
שבוע עבודה בן שישה ימים
כשמדובר בשבוע עבודה בן שישה ימים, ששעות העבודה בו עומדות על 8 שעות ליום, אין להעסיק עובד יותר מ-4 שעות נוספות ביום, ובכל מקרה לא יעבוד העובד יותר מ-12 שעות נוספות במשך השבוע כולו.
משמרות לילה
במשמרות לילה שעות העבודה עומדות על 7 שעות ליום, ולכן העובד זכאי לגמול עבור שעות נוספות החל מהשעה השמינית, אך בכל מקרה שבוע העבודה שלו לא יעלה על 58 שעות שבועיות.
התנאים להעסקה בשעות נוספות
העסקת עובדים בשעות נוספות הפכה לרוטינה שגרתית ביותר בחיי העבודה המודרניים, עד כדי כך שרבים מאיתנו לא יודעים שעל פי חוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א-1951 (להלן: החוק) הכלל הוא שאין להעסיק עובדים בשעות נוספות, והיוצא מן הכלל הוא רק במקרים מסוימים שנקבעו בחוק.
בין המקרים הללו ניתן למצוא את האירועים הבאים: מאורע בלתי צפוי שמנע מהעובד לעמוד במכסת הייצור/ השירות, עבודה במשמרות, תקופה עמוסה בעסק (חגים, ספירת מלאי וכו'), על פי היתר מכוח סעיף 11 שניתן על ידי שר העבודה.
למעשה רוב העובדים שמועסקים שעות נוספות כיום עושים זאת מכוח היתר כללי שניתן על ידי שר העבודה מכוח סעיף 11. היתר זה מגביל גם את מספר השעות הנוספות שיכול לעבוד עובד בכל יום ובכל שבוע, כפי שכבר פירטנו בסעיף "מספר השעות הנוספות המותר על פי חוק".
תשלום שעות נוספות – כמה?
היתרון המשמעותי של עבודה בשעות נוספות עבור העובד היא העובדה שהחוק מחייב את המעסיק לשלם עבור שעות אלו שכר גבוה יותר, באופן הבא:
שכר על פי שעות
עובד ששכרו מחושב לפי שעה יהיה זכאי לתוספת של 25% משכרו עבור כל אחת מהשעתיים הנוספות הראשונות, ולתוספת של 50% משכרו עבור השעה השלישית ומעלה.
שכר על פי תפוקה
בדומה לחישוב שכר שעות נוספות בשכר שמחושב על פי שעה, גם בשכר שמשולם לפי תפוקה יהיה על המעסיק לשלם תוספת של 25% פר יחידה עבור היחידות שיוצרה בשעתיים הראשונות, ו- 50% תוספת פר יחידה שיוצרה החל מהשעה השלישית והלאה.
החלפת שכר שעות נוספות בהפסקות במהלך העבודה
החוק מאפשר לעובד שעובד במשכורת חודשית להמיר את התוספת שמגיעה לו בעבור שעות נוספות בשעות מנוחה (הפסקות) תוך כדי העבודה. ההמרה נעשית באופן הבא: שעה ורבע של מנוחה עבור כל אחת מהשעתיים הנוספות הראשונות, ושעה וחצי נוספת של מנוחה עבור כל שעה מהשלישית והלאה.
תשלום גלובלי עבור שעות נוספות
סעיף 5 לחוק הגנת השכר תשי"ח-1958 קובע בעיקרון כי לא ניתן לקבוע תשלום על שעות נוספות כחלק מהשכר הגלובלי שמשולם לעובד, אך הפסיקה בנושא כן אפשרה לקבוע תשלום גלובלי עבור שעות נוספות בתנאים מסוימים, ואלו הם:
תנאי ראשון: חלק נפרד בתלוש
התשלום הגלובלי עבור שעות נוספות צריך להופיע בתלוש השכר בנפרד מהמשכורת הכולל, ובאופן שתהיה הבחנה ברורה ביניהם. בצורה כזאת לא נוצר שכר כולל שמכיל גם את התשלום על שעות נוספות, כפי שאוסר סעיף 5 לחוק הגנת השכר.
תנאי שני: חישוב התוספת על פי החוק
על מנת למנוע מצב בו העובד מקופח בשל החישוב הגלובלי של התשלום עבור שעות נוספות יש לקבוע את גובה התשלום בעבור השעות הנוספות כך שיהיה לפחות כגובה השכר שהיה מגיעה לעובד על פי החוק. מסיבה זאת כדאי לקבוע מראש בעבור כמה שעות נוספות לכל היותר ניתן התשלום הגלובלי.
בכל מקרה זכאי העובד לגמול ההולם בעבור השעות הנוספות שעבד, ולכן אם עבד בחודש מסוים יותר שעות מאלו המחושבות במסגרת הסכום הגלובלי יהיה על המעסיק להשלים את התשלום.
תנאי שלישי: לא ניתן לחרוג מהשעות הנוספות המותרות על פי חוק
התשלום הגלובלי לא יכול לכלול בתוכו תשלום עבור יותר שעות נוספות מאלו המותרות על פי חוק, העומדות על 60 שעות נוספות בחודש.
מעסיק שלא משלם גמול על שעות נוספות – מה ניתן לעשות?
ישנן שתי דרכי פעולה עיקריות במקרה של מעסיק שמתחמק מחובתו החוקית לשלם גמול עבור שעות נוספות.
- הראשונה היא הגשת תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה
- השנייה היא הגשת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.
סיכום
גמול עבור שעות נוספות וההגבלה עליהן היא אחת הדרכים של המחוקק הישראלי להבטיח את זכויותיהם ובריאותם של העובדים. ישנם עובדים, במיוחד אלו המועסקים בשכר מינימום, שבשבילם גמול זה מהווה חלק נכבד מהמשכורות, ולכן אי תשלום שלו הוא בגדר עוול של ממש.
מסיבה זאת כדי לכל עובד ועובד לוודא האם הוא עובד שעות נוספות, ואכן כן, האם הוא מקבל את הגמול הראוי עליהן. אם אין הדבר כך מומלץ לפנות באופן מיידי לעורך דין מומחה לדיני עבודה, כדי שיעזור לכם לקבל את המגיע לכם מאת המעסיק. לפרטים נוספים פנו לעו"ד ליאת פייגל, עו"ד מומחית לדיני עבודה.
שאלות ותשובות בנושא תשלום שעות נוספות
החוק בישראל מגדיר מתי עובד סיים את שעות העבודה השבועיות הרגילות שלו, ומתי הוא נכנס לזמן של שעות נוספות, עליו הוא אמור לקבל תשלום נוסף. הדבר משתנה בין עובד שעובד במשך חמישה ימים בשבוע, לבין עובד בשבוע עבודה של שישה ימים בשבוע. שבוע העבודה של שני העובדים עומד על 42 שעות עבודה, כך שחריגה מכמות השעות האלו נחשבת לשעות נוספות, כמו גם חריגה משעות העבודה היומיות.
התשלום לעובד עבור שעות נוספות תלוי בגובה המשכורת שלו. אם מדובר על עובד שמקבל שכר לפי שעה (לפי זמן העבודה), הוא יקבל 25% תוספת עבור השעה הנוספת הראשונה, 25% עבור השעה השנייה ו-50% תוספת עבור השעות הנוספות הבאות. אם מדובר על עובד שמקבל שכר לפי תפוקה, המעסיק יצטרך לשלם לו 25% תוספת עבור היחידות שיוצרו בשעתיים הראשונות, ו-50% עבור היחידות שיוצרו בשעות שלאחר מכן.
אפשרות נוספת שמציע החוק לעובדים, היא להמיר את התשלום בעבור השעות הנוספות בזמני מנוחה. עבור השעה הראשונה יכול לקבל העובד שעה ורבע הפסקה, וכך גם עבור השנייה. בעבור השעה השלישית והלאה, יקבל העובד שעה וחצי הפסקה.
מעסיק חייב לשלם שעות נוספות לעובדים שלו לפי החוק, אם הם עבדו שעות נוספות, והוא לא יכול לקבוע בחוזה העסקה שלא קיים תשלום כזה. במידה והמעסיק לא ממלא את החובה שלו, אפשר להגיש תביעה לבית הדין לעבודה, על מנת שהערכאה הזאת תחייב אותו לשלם את התשלומים שהחסיר מעובדיו.
