"אבטלה – ביטוח לאומי" ההגדרה שלה אנחנו לא רוצים להגיע בשום צורה, להיות בין עבודות זהו תמיד מצב מורכב ולא נעים. על המורכבות הזאת נערמים בדרך כלל קשיים נוספים, כמו למשל הצורך להתמודד עם בירוקרטיה על מנת למצות את זכויותיך. אחד ממוקדי הבירוקרטיה הגדולים במדינת ישראל הוא הביטוח הלאומי, שלעזרתו נזקקים גם מפוטרים.
על כן חשוב ללמוד כיצד להתנהל מול הביטוח לאומי, על מנת שתוכל/י להבטיח את המגיע לך.
בין פיטורים לביטוח לאומי
ראשית יש להסביר מהן הזכויות המגיעות למפוטר מהביטוח הלאומי. הזכות העיקרית והמשמעותית עליה אנו מדברים היא הזכות לדמי אבטלה.
זכות ראשונה – דמי אבטלה
הזכות לדמי אבטלה היא משמעותית במיוחד, שכן לא תמיד קל למצוא עבודה חדשה מיד לאחר פיטורים, ההכנסות מתחילות להיגמר, ובינתיים ההוצאות לא קטנות. המדינה מכירה בקושי הזה, ועל כן היא מאפשרת, בתנאים מסוימים, קבלת דמי אבטלה עד מציאת עבודה חדשה.
דמי האבטלה חשובים במיוחד כאשר עובד אינו זכאי לפיצויי פיטורין. אך למעשה כיום, כאשר פיצויי הפיטורין מופרשים במהלך תקופת ההעסקה ישירות לביטוח הפנסיוני, ויש הפסד כלכלי כבד בהוצאתם, גם לזכאים לפיצויי פיטורין דמי אבטלה יכולים לעשות שינוי של ממש.
זכות שנייה – שכר ופיצויי פיטורין
זכות חשובה נוספת המגיע למפוטר מאת הביטוח הלאומי נוגעת למצבים בהם הפיטורים הם כתוצאה מפשיטת רגל או פירוק מקום העבודה. במצבים כאלה לעיתים לא נשאר לעובד ממי לפרוע את חובותיו בגין עבודתו ופיצויי הפיטורין שלו, ועל כן ביטוח לאומי מושיט יד לעזרה.
התנאים לקבלת דמי אבטלה
על מנת להיות זכאי בכלל לקבת דמי אבטלה מאת הביטוח הלאומי יש לעמוד במספר תנאי סף:
תנאי ראשון – גיל
לדמי אבטלה זכאים רק עובדים שפוטרו ושגילם בין 20 ל-67. זאת מתוך נקודת הנחה שעובדים צעירים יותר אינם זקוקים לכסף לפרנסתם המיידית, ועובדים מבוגרים יותר כבר יכולים לצאת לפנסיה.
תנאי שני – עובד שכיר
לדמי אבטלה זכאים אך ורק עובדים שכירים ולא עצמאים או פרילנסרים.
תנאי שלישי – תקופת אכשרה
על מנת שעובד שפוטר מעבודתו יהיה זכאי לדמי אבטלה בתקופה בה הוא מחפש עבודה חדשה עליו להשלים קודם לכן תקופת אכשרה. תקופת אכשרה היא תקופה של 12 חודש בתוך 18 החודשים האחרונים שבהם שולמו בעבור העובד דמי ביטוח לאומי, וביניהם גם ביטוח אבטלה.
חשוב לשים לב כי למשך תקופת הקורונה בלבד, קוצרה תקופת האכשרה כך שמספיקים 6 חודשים של תשלום ביטוח לאומי עבוד העובד בתוך 18 החודשים האחרונים.
תקופת האכשרה נספרת החל מהיום בו נרשם מחפש העבודה בלשכת התעסוקה. למעשה היום ניתן להירשם בלשכה גם 3 חודשים לאחר הפיטורים, ובמקרה כזה שלושת החודשים הללו לא ייכנסו לחישוב תקופת האכשרה.
תנאי רביעי – סטטוס העובד
לדמי אבטלה זכאים לא רק מפוטרים, אלא גם עובדים בחל"ת ועובדים שהתפטרו. אך בעוד שעובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת יהיו זכאים לדמי אבטלה החל מעת קבלת התביעה, עובד שהתפטר ללא סיבה מוצדקת יהיה זכאי לדמי אבטלה רק לאחר 90 ימי התייצבות בלשכת התעסוקה.
אבטלה מהביטוח הלאומי
לאחר שהבנו מהן זכויות המפוטרים בביטוח לאומי ומהם התנאים לקבלן, יש להבין כיצד מתנהלים מולם, או במילים אחרות – כיצד להשיג את הזכויות הללו:
שלב ראשון – רישום והתייצבות בלשכת התעסוקה
הזכות לקבלת דמי אבטלה מותנית בכך שהעובד אכן עושה מאמצים לחפש עבודה חדשה. הדרך של הביטוח הלאומי לאכוף את התנאי הזה היא דרישה מכל מקבלי דמי האבטלה להירשם בלשכת התעסוקה, ולהתייצב שם מידי פעם, בהתאם למועדים שנקבעו, על מנת לשמוע הצעות עבודה.
זאת הסיבה שלא ניתן כלל להתחיל בהליך מול ביטוח לאומי לפני שהעובד ביצע רישום בלשכת התעסוקה. כיום ניתן לבצע רישום כזה גם באופן מקוון, וזאת בכפוף להתייצבות בלשכה תוך 14 יום. היתרון בכך הוא שדמי האבטלה יחושבו, אם התביעה תתקבל, החל מיום הרישום ולא החל מיום ההתייצבות.
בתחילת תקופת הקורונה לשכות התעסוקה היו סגורות ובוטלה חובת ההתייצבות לחלוטין. נכון להיום הלשכות פתוחות אך ניתן להגיע רק בתיאום מראש, ודמי האבטלה עדיין אינם מותנים בהתייצבות.
שלב שני – הגשת תביעה לדמי אבטלה
השלב השני הוא כבר שלב שכולל התנהלות מול ביטוח לאומי ממש. זהו שלב הגשת התביעה לדמי אבטלה בביטוח הלאומי. את טופס התביעה אפשר למצוא באתר הביטוח הלאומי, וניתן להגישו הן באופן מקוון והן באופן ידני – לאחד מסניפי הביטוח הלאומי.
לתביעה יש לצרף גם מסמכים שונים, כגון: תלושי שכר, אישור מעסיק על תקופת העבודה ועל השכר, מכתב סיום העסקה, במקרה של חל"ת – אישור מעסיק על הוצאה לחל"ת כולל ציון תקופת החל"ת, במקרה של התפטרות מסיבה מוצדקת – אישורים מתאימים המוכיחים את קיומה של הסיבה, ועוד.
שלב שלישי – ערעור
אם לאחר השלב השני התביעה מתקבלת אז אין צורך כמובן לעבור לשלב השלישי. אך לעיתים, תביעה לקבלת דמי אבטלה נדחית, ואז אפשר לערער על כך.
ישנן שתי אפשרויות ערעור, אחת מהן היא לוועדת התביעות בתוך מוסד הביטוח הלאומי עצמו, והשנייה היא לבית דין אזורי לעבודה, לרוב בחירה באפשרות הערעור בתוך הביטוח הלאומי מהווה שלב מקדים לאפשרות לערער לבית דין לעבודה, אך אין זו חובה.
תפקידו של עורך דין בהתנהלות מול ביטוח לאומי
ראשית חשוב לזכור כי הביטוח הלאומי הוא מוסד שנועד להיטיב עם אזרחי המדינה בשעותיהם הקשות, כלומר – הכוונה היא טובה. עם זאת, מדובר במוסד עצום ומלא בבירוקרטיות שונות ומשונות, הגורמות פעמים רבות לכך שאנשים נופלים בין הכיסאות, ולאו דווקא בצדק.
לא מדובר במצב בלתי הפיך, ובהחלט ניתן לפעול כנגד החלטות כאלו, הפוגעות דווקא במי שזקוק לסיוע, וכשיוצאים למלחמה כזאת כדאי לבחור באדם שמכיר את שדרה הקרב לפני ולפנים, ובמקרה הזה – עורך דין ביטוח לאומי.
זקוקים לייעוץ בנוגע לדמי אבטלה או זכויות אחרות הקשורות בביטוח לאומי? פנו לעו"ד ליאת פייגל, עו"ד ביטוח לאומי.
