לאנשים רבים עורך דין ביטוח לאומי נראה כמו מותרות, אחרי הכל, ניתן להתנהל בתביעות ביטוח לאומי גם ללא סיוע מקצועי. אך האמת היא שלא מדובר במותרות, גם בגלל הצורך וגם בגלל העלות. במאמר זה נתרכז בעלות, או במילים אחרות בשכר הטרחה של עורך דין ביטוח לאומי.
ייחודיותו של שכר הטרחה של עורך דין ביטוח לאומי
שכר טרחה הוא הכינוי לעלות שכירת שירותיו של עורך דין בכל תחום שהוא. שכר זה מחושב בשני אופניים עיקריים:
תשלום קבוע, ואחוזים מתוך פיצויי התביעה במקרה של הצלחת התביעה (לדוגמא: תביעה לגמלת סיעוד).
לכל אחת מהשיטות יתרונותיה וחסרונותיה, אך ברוב תחומי המשפט ההחלטה באיזו מן השיטות לבחור היא בידיהם של הצדדים, כמעט ללא הגבלות.
הדבר שונה מעט כאשר אנו מדברים על שכר הטרחה של עורך דין ביטוח לאומי, שעליו, החל משנת 2015, מטיל החוק הגבלות משמעותיות.
הצורך להגביל באופן משמעותי את גובה שכר הטרחה לעורך דין ביטוח לאומי ואת אופן הגבייה שלו כאשר מדובר בייצוג אל מול הביטוח הלאומי נובע בראש ובראשונה ממצבם של הפונים לסיוע משפטי שכזה.
אחרי הכול, אדם שזקוק לסיוע כזה הוא בדרך כלל אדם שנמצא במצוקה גדולה, ואין לו אמצעים כלכליים משמעותיים.
הגבלות על שכר הטרחה
תחולת ההגבלות
כאמור לעיל, על שכר הטרחה של עורך דין ביטוח לאומי מוטלות הגבלות משמעותיות, אך הן לא חלות על כל תביעה שמוגשת לביטוח לאומי, אלא רק על התביעות הבאות:
גמלת נכות כללית, גמלת ילד נכה, גמלת פגיעה בעבודה, גמלה לנפגעי גזזת ופוליו, גמלת שירותים מיוחדים, שיקום מקצועי וגמלת ניידות.
נעמוד להלן על ההגבלות העיקריות שמטיל החוק על שכר הטרחה בתביעות אלו:
הגבלה ראשונה – שיטת הגבייה
כפי שצוין לעיל, ישנן שתי שיטות גביית שכר טרחה עיקריות שמשמשות עורכי דין:
סכום קבוע או אחוזים מתוך התביעה. כאשר מדובר בתביעות ביטוח לאומי מהסוגים שפירטנו החוק לא מותיר בחירה בין השיטות, ושכר הטרחה לעולם ייגבה בצורה של אחוזים מתוך התביעה.
על מנת לאפשר בכל זאת לעורכי הדין לקבל תמורה עבור עבודתם גם בתיקים בעלי סיכוי נמוך מאפשר החוק לגבות דמי פתיחת תיק, העומדים נכון לשנת 2021 על 814 ₪, שאינם תלויים בהצלחת התביעה.
אם התביעה תצליח גביית דמי פתיחת תיק תפחית משיעור שכר הטרחה שיותר לעורך הדין לגבות מתוך הגמלה שקיבל לקוחו.
הגבלה שנייה – גובה שכר הטרחה
הגבלה שנייה, ואולי גם המשמעותית ביותר, היא הגבלת גובה שכר הטרחה שניתן לגבות. החוק מפרט במדויק את שיעור שכר הטרחה מתוך הגמלה שהתקבלה, כאשר הוא משתנה בהתאם לסוג הסיוע המשפטי שהעניק עורך הדין בפועל ובהתאם לבחירה במסלול הכולל דמי פתיחת תיק או מסלול שאינו כולל זאת.
כך למשל עורך דין המייצג באחת מן התביעות שהוזכרו לעיל, ואינו נדרש להופיע בפני וועדה רפואית, וועדת עררים או בית דין לעבודה, יוכל לגבות שיעור של 11.25% מגובה הגמלה אם הצדדים בחרו במסלול הכולל דמי פתיחת תיק, ו-12.25% מהגמלה אם הצדדים בחרו במסלול שאינו כולל זאת.
הגבלה שלישית – מועדי הגבייה
החוק מגביל לא רק את גובה שכר הטרחה ואת אופן גבייתו, אלא גם את מועד הגבייה. הגבלה ראשונה, בה כבר עסקנו מעט לעיל, קובעת שלא ניתן לגבות את שכר הטרחה אלא לאחר קבלתה בפועל של הגמלה מאת הביטוח הלאומי אל הלקוח.
בנוסף לכך, הגמלה צריכה להיגבות בתשלום חודשי קבוע, על פי השיעור שנקבע בהתאם לצורת הייצוג ולשיטת הגבייה, במשך 60 חודשים. לאחר סיומם של 60 החודשים הללו לא יהיה ניתן לגבות עוד שכר טרחה, גם אם התובע עוד מקבל את הגמלה.
הגבלה רביעית – גבייה מיורשיו של תובע
ההגבלה הרביעית קשורה למצב בו התובע נפטר עוד לפני השלמת תשלומי שכר טרחה לעורך הדין ביטוח לאומי. במקרה כזה, גם אם לא עברו 60 החודשים שבהם יכול עורך הדין לגבות תשלום, הוא לא יוכל לגבות את תשלום שכר הטרחה מהיורשים.
למרות האמור, במקרה בו לא שולמו לו הסכומים המגיעים לו בחודשים בהם היה התובע חי וזכאי לגמלה, יוכל עורך הדין להיפרע מן התשלום באמצעות היורשים, ככל בעל חוב אחר.
הסכמה על הקדמת תשלום שכר הטרחה
כאמור לעיל, על מועדי הגבייה של תשלום שכר הטרחה הגבלות חמורות, אך לא כולן הן הגבלות שלא ניתן להתנות עליהן בהסכם בין הצדדים.
בעוד ההגבלה הקובעת שהתשלום ייעשה רק לאחר קבלת הגמלה לא ניתנת להתניה, ההגבלות בדבר גבייה חודשית קבועה במשך 60 יום כן ניתנות להגבלה, כך שתשלום שכר הטרחה יוקדם, באופנים הבאים:
הסכמה על הקדמת התשלום לאחר קבלת הזכאות
המקרה הראשון בו ניתן להסכים בין הצדדים, עורך הדין והתובע, על הקדמת התשלום הוא לאחר קבלת הזכאות לגמלה מהביטוח הלאומי, כלומר לאחר שהתביעה מתקבלת.
במקרה כזה אין כל הגבלות על ההסכם בין הצדדים, והם יכולים לערוך אותו כראות עיניהם, אך יש לעשות זאת באופן מפורט ובכתב.
כמובן שגם כך לא ניתן לגבות מן המיוצג יותר מהסכום שהיה משלם אילו שכר הטרחה היה נגבה בדרך הרגילה שקובע החוק, דהיינו בתשלום חודשי הנפרס ל-60 חודשים.
הסכם על הקדמת התשלום בעת חתימת הסכם הייצוג
כאשר ההסכמה על הקדמת התשלום נעשית בעת חתימת הסכם הייצוג היא חייבת להיעשות בכתב. נוסף על כך, גם הסכמה זו כפופה כמובן למגבלה שלא מאפשרת גביית כל סכום שהוא לפני קבלת הגמלה, למעט דמי פתיחת תיק.
להסכמה כזו, שנעשית לפני ההכרעה בתיק, ישנן שתי מגבלות נוספות:
- כאשר הסכום שנפסק הוא פיצוי עבור התקופה שקדמה לתביעה, לא ניתן לגבות מעל ל-60% מתוכו.
- סכום הגבייה החודשי לא יעלה על 25% מהגמלה החודשית לה זכאי התובע.
מטרותיה של הגבלה זאת הן למנוע מצב בו התובע יסכים לתנאי תשלום קשוחים מתוך מחשבה שיזכה בגמלה גבוהה, ולבסוף יוותר כבול להסכם שמחייב אותו לוותר על חלק נכבד מהגמלה שנפסקה לו, אם לא על כולה, כאשר פעמים רבות הוא זקוק לה להוצאות מחייה.
הפרת ההגבלות על שכר טרחה של עורך דין ביטוח לאומי
החוק לא קובע רק הגבלות על שכר הטרחה של עורך דין ביטוח לאומי, אלא גם מציב בפני התובעים דרכים משפטיות לעמוד על זכויותיהם.
במקרה בו אחת מן ההגבלות שפורטו להלן לגבי שכר הטרחה של עורך הדין ביטוח לאומי הופרה, יכול הלקוח לפנות בתביעה לבית הדין לעבודה, זאת במטרה לקבל את העודף ששילם בעבור הייצוג.
כמובן שעדיף לא להיקלע למצב כזה מלכתחילה, כלומר להיות מודעים מראש לזכויותיו של מיוצג בתביעות ביטוח לאומי, ולא להיקשר בקשרים מקצועיים עם עורך דין שמפר את החוק ולא נוהג על פיהן.
רוצים לדעת עוד על ייצוג עורך דין בתביעות ביטוח לאומי? פנו לעו"ד ליאת פייגל, עורכת דין ביטוח לאומי מומחית.
