לכאורה תביעת ביטוח לאומי לדמי אבטלה מיועדות למצב של אבטלה, אך למעשה קיימת גם אפשרות לתבוע דמי אבטלה בעת חופשה ללא תשלום. אז מהי תביעת ביטוח לאומי חל"ת? מהו ההליך להגשתה? אילו זכויות היא מעניקה? על כל זאת במאמר שלפניכם.
תביעת ביטוח לאומי חל"ת – מי זכאי?
על מנת שאפשרות התביעה לדמי אבטלה תהיה פתוחה גם עבור מי שאינו מובטל, בנוסף כל מי שיצא לחל"ת, עליו לעמוד במספר תנאים:
תנאי ראשון: עובד שכיר מבוטח
לדמי אבטלה זכאי רק תושב ישראל המבוטח בביטוח לאומי. לכאורה מדובר בתנאי פשוט, שכן כל תושבי ישראל מחויבים להיות מבוטחים בביטוח זה, אך למעשה ייתכן מצב בו הביטוח של אדם מושעה בשל אי תשלום של דמי הביטוח בזמן.
בנוסף לכך, הזכות לדמי אבטלה היא זכות השייכת לעובדים שכירים בלבד. עובדים עצמאיים אינם יכולים להגיש תביעת דמי אבטלה.
תנאי שני: תושבות וגיל
תנאי סף מרכזי לקבלתם של זכויות הביטוח הלאומי הוא תושבות בישראל, שכן רק תושב ישראל מבוטח בביטוח לאומי.
תושבות איננה חופפת לאזרחות, ובהחלט ייתכן מצב של תושב שאינו אזרח ושל אזרח שאינו תושב.
התנאי השני הוא תנאי ייחודי לזכות לדמי אבטלה, והוא קשור בגיל המבוטח.
לדמי אבטלה זכאים אך ורק מבוטחים מגיל 20 ועד גיל 67, זאת מכיוון שמטרתם של דמי אבטלה היא להחליף את שכר העבודה, ואלו הגילאים הנחשבים לחלק משוק העבודה הישראלי לעומת חופשת חל"ת בגיל 70.
עם זאת, חשוב לדעת כי ישנם מקרים בהם גם בני 18 עד 20 יהיו זכאים לקבלת דמי אבטלה, למשל במקרה בו בן ה-18 קיבל פטור משירות צבאי מסיבות מסוימות, או במקרה בו פרנסת המשפחה מוטלת על כתפיו.
תנאי שלישי: חל"ת
התנאי השלישי הוא כמובן שהעובד יהיה בחופשה ללא תשלום, שהיא בת 30 יום לפחות.
עם זאת, בתקופת הקורונה חלה התגמשות מסוימת בתנאי זה, ועבור עובדים שהוצאו לחל"ת בתאריכים מסוימים מספיקה תקופה של 14 יום.
חשוב לדעת כי אם מדובר בחופשה ללא תשלום שהיא ביוזמתו של העובד וללא שיש לו לכך סיבה מוצדקת על פי החוק, יהיה העובד זכאי לדמי אבטלה רק לאחר 90 יום מיום תחילתו של החל"ת.
תנאי רביעי: התייצבות בלשכת התעסוקה
בניגוד למה שעשויים לחשוב, גם כאשר התביעה לדמי אבטלה מגיעה בעקבות הוצאה לחופשה כפויה ללא תשלום לרוב יש להירשם ללשכת העבודה ולהתייצב שם באופן קבוע.
התייצבות זו מטרתה חיפוש עבודה חדשה עבור העובד, שכן דמי אבטלה לא נועדו לממן אבטלה כרונית, אלא להוות מעין "עזרה ראשונה" עבור אנשים שאיבדו את מקום עבודתם.
חשוב לדעת כי בתקופת הקורונה בוטלה חובת ההתייצבות הפיזית בלשכת התעסוקה, אך עדיין קיימת החובה להירשם.
עוד חשוב לדעת כי את הרישום בלשכה יש לבצע מהר ככל האפשר, שכן לא ניתן לקבל את דמי האבטלה לפני כן, ורישום מאוחר עלול לפגוע בהחזר הרטרואקטיבי לו זכאי העובד.
תנאי חמישי: תקופת אכשרה
התנאי החמישי לזכאות לדמי אבטלה הוא קיומה של תקופת אכשרה. תקופת האכשרה בימים כתיקונם מונה 12 חודשי עבודה מתוך 18 החודשים שקדמו ליום הגשתה של התביעה.
לצורך חישוב זה גם יום עבודה אחד בחודש נחשב לחודש מלא.
בתקופת הקורונה הוגמש גם כלל זה כך שמספיקה תקופת אכשרה של 6 חודשים מתוך 18 החודשים שקדמו ליום הגשתה של התביעה.
חודשי העבודה הנספרים לצורך תקופת האכשרה אינם צריכים להיות רצופים ואינם צריכים להיות אצל אותו מעסיק.
תביעת ביטוח לאומי חל"ת – ההליך
להליך הגשתה של תביעת דמי אבטלה בעקבות חופשה ללא תשלום מספר שלבים, נעמוד עליהם להלן:
שלב ראשון: רישום בלשכת התעסוקה
כאמור לעיל, תנאי בסיסי לזכאות לדמי אבטלה היא היותו של העובד רשום כמחפש עבודה בלשכת התעסוקה. על כן, כבר עם ההוצאה לחופשה הכפויה יש להירשם בלשכה.
את הרישום ניתן לעשות באופן מקוון או על ידי התייצבות פיזית. עם זאת, גם מי שנרשם ללשכה באופן מקוון צריך להתייצב בה בעצמו בתוך 15 יום מיום הרישום על מנת להשלימו.
חובת התייצבות זו בוטלה בתקופת הקורונה, כך שבימים אלו מספיק להירשם באתר לשכת התעסוקה.
שלב שני: הגשת תביעה לביטוח לאומי
השלב השני הוא שלב הגשתה של התביעה. את התביעה יש להגיש באמצעות טופס הנמצא באתר האינטרנט של הביטוח הלאומי, וניתן להגישה באופן מקוון, ידני או באמצעות משלוח בדואר או בפקס.
על מנת שהתביעה תטופל יש לדאוג שהמעסיק ישדר טופס 100 לביטוח הלאומי.
אם המעסיק אינו יכול לעשות זאת יש לבקש ממנו למלא טופס הנקרא "אישור המעסיק על תקופת העסקה ושכר", ולצרף אותו באופן עצמאי לתביעה.
שלב שלישי: קבלת הודעה
תביעה לדמי אבטלה היא תביעה פשוטה יחסית, ולכן כבר לאחר שליחתו של טופס התביעה ייקבל התובע הודעה האם נתקבלה תביעתו או שמא נדחתה.
אם נתקבלה תציין ההודעה גם את גובה דמי האבטלה שנקבעו לתובע, ומעתה ייכנס הכסף ישירות לחשבונו בכל תקופת הזכאות.
חישוב דמי האבטלה
דמי אבטלה מחושבים בצורה מעט מסובכת, כאשר ישנו גם הבדל בין חישוב דמי אבטלה לעובד עד גיל 28, ובין חישובם לעובד מעל גיל 28.
החישוב נעשה על פי חלוקה לחלקים של השכר הבסיסי היומי של העובד, כאשר על כל אחד מהחלקים הללו יהיה זכאי העובד לשיעור שונה של דמי אבטלה.
כך למשל עבור הסכום שעד למחצית השכר היומי יהיה עובד שגילו פחות מ-28 זכאי ל-60% מהסכום.
כלומר, אם מחצית משכר הבסיס היומי של העובד הוא 200 ₪, עבור חלק זה הוא יהיה זכאי ל-120 ₪ בכל יום בו הוא נמצא בחופשה.
על החלק שבין מחצית השכר היומי ועד שלושה רבעים ממנו יהיה זכאי העובד ל-50% בלבד, ועל החלק האחרון יהיה זכאי ל-45% מהסכום.
כאמור, שיעורים אלו משתנים כאשר מדובר על עובד שגילו מעל ל-28, ושם הם עומדים על 80%, 40%, ו-35% בהתאמה.
עוד חשוב לדעת כי בתקופת הקורונה גם עובד שעוד לא מלאו לו 28 אך יש לו ילד, ייחשב לצורך העניין כאילו מלאו לו 28 שנים.
עבודה בזמן חופשה ללא תשלום
חשוב מאוד לשים לב כי הזכאות לדמי אבטלה בזמן חופשה ללא תשלום תלויה בכך שאכן יהיה מדובר בחופשה.
כל עבודה, אפילו עבודה של מספר שעות, בזמן החופשה עשויה לשלול כליל את הזכאות לדמי אבטלה.
לצורך זה אין זה משנה אם העבודה בוצעה אצל המעסיק ממנו יצא העובד לחופשה או אצל מעסיק אחר, ובכל מקרה אין המעסיק יכול להכריח את העובד לעבוד בזמן זה ללא החזרתו המלאה לעבודה.
דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות בחופשה ללא תשלום
בדרך כלל דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות של אנשים עובדים משולמים ישירות מתוך שכרם ועל ידי המעסיק, כך שרובנו איננו מורגלים בתשלומם.
עם זאת, חשוב לדעת כי חובתו של המעסיק לשלם עבור עובדיו דמי ביטוח לאומי ובריאות תקפה רק למשך החודשים הראשונים של חופשה ללא תשלום. לאחר תקופה זו צריך העובד לדאוג לתשלום זה באופן עצמאי.
לפרטים נוספים: עו"ד ליאת פייגל, עורכת דין תביעות ביטוח לאומי מומחית.
