בכל מקום עבודה, עובד חשוף לסכנות שונות, שאל חלקן הוא מודע ואל חלקן לא. במידה ועובד עבר תאונה במקום עבודתו, הוא יהיה זכאי לזכויות מסוימות. אחת מהזכויות הללו היא תביעת פיצויים נגד המעסיק אחרי תאונת עבודה. מתי ניתן לתבוע פיצויים מהמעסיק אחרי תאונה כזו? מה השלבים השונים? בכתבה הבאה נפרט על כל אלו ועוד.
שוני בין תאונות עבודות
אף אחד לא מוגן מתאונות עבודה. בכל מקום עבודה ישנן סכנות בטיחותיות שונות. חלק מהסכנות הללו כרוכות באופי של מקום העבודה בו אנו נמצאים. בנגריות למשל, העובד עלול לסבול מתאונות עבודה הקשורות לפגיעה מחפצים פיזיים או כתוצאה מחתכים, נוכח אופי העבודה הייחודי.
ישנם מקומות עבודה בהם העובד מחויב לקבל הדרכה ואזהרה על הסכנות, כמו עבודות בתחום העבודה בגובה, אך גם במקומות אלו עדיין ניתן לחוות תאונת עבודה. גם במקומות שאינם נחשבים למסוכנים, כמו משרדים למיניהם, אפשר להיקלע לתאונות עבודה.
מה ניתן לעשות לאחר תאונות עבודה?
לעובד שעבר תאונת עבודה יש כמה אפשרויות. ראשית, פנייה לביטוח הלאומי, לו עובדים שכירים ועצמאים משלמים מדי כל חודש, יכולה להוביל לקבלת פיצוי כספי. בנוסף, ניתן במצבים מסוימים לקבל גם סיוע שונה מהמדינה, שלא רק בדמות החזר כספי.
זכות נוספת וחשובה במיוחד למי שנקלע לתאונה עבודה, היא תביעת פיצויים נגד המעסיק אחרי תאונת עבודה. תביעה זו היא תביעה ישירה נגד המעסיק שבמקום עבודתו נקלעתם לתאונה, על מנת לקבל ממנו פיצויים כספיים שיוכלו לסייע לכם לאחר התאונה.
מהי תאונת עבודה?
תאונת עבודה מוגדרת בחוק כתאונה שהתרחשה במקום העבודה, תוך כדי העבודה ועקב העבודה. בנוסף, גם תאונות שהתרחשו בדרך לעבודה, או בדרך חזרה הביתה מהעבודה, נחשבות לתאונות עבודה.
אירועים רפואיים חמורים, כמו דום לב או שבץ מוחי, יכולים להיחשב במקרים מסוימים לתאונות עבודה, במידה והם קרו עקב אירוע ספציפי בעבודה, שהתרחש בסמוך למועד האירוע הרפואי והיה אינטנסיבי ועוצמתי במידה גבוהה מאוד מאשר השגרה הרגילה.
ניתן להחשיב תאונה במקום העבודה לתאונת עבודה, גם אם לעובד נגרם נזק כתוצאה מניסיון הצלה של ציוד או אדם מסוים המצוי בסכנה. אדם הנפגע מאדם אחר במהלך העבודה, ייחשב כמי שעבר תאונת עבודה, כל עוד לא היה לו חלק בגרימת הנזק.
במקרים מסוימים, גם עובד שאכל מחוץ למקום העבודה, אך במהלך שעות העבודה ובהסכמת המעסיק ונקלע לתאונה, יכול להיחשב כמי שעבר תאונת עבודה. עובדים שנקלעו למצבים אלו עשויים להיות זכאים לתביעת פיצויים נגד המעסיק אחרי תאונת עבודה.
דוגמאות מעשיות לתאונות עבודה
- החלקה במשרד לאחר שטיפת הרצפה ושבירת עצם מסוימת
- עובד שניסה למנוע מקפה רותח להישפך על עובד אחר, אך ספג בעצמו כוויות חמורות
- עובד שניסה לשחרר חפץ תקוע, ובעת שחרור החפץ פגע עימו בעובד אחר שחלף במקום
- תאונת דרכים בדרך אל מקום העובדה
- עובד שנקלע לתאונה בעת שסעד יחד עם עובדים אחרים במסעדה הסמוכה למקום העובדה, בהסכמת המעסיק
מתי תתאפשר תביעת פיצויים נגד המעסיק אחרי תאונת עבודה?
שלא כמו תביעה כנגד הביטוח הלאומי, תביעת פיצויים נגד המעסיק אחרי תאונת עבודה יכולה להתאפשר רק במספר מסוים של מקרים. המקרה הראשון שניתן לתבוע בו פיצויים מהמעסיק במקרה של תאונת עבודה, הוא תאונת עבודה שהתרחשה בעקבות מעבר של המעסיק על החוק, שכתוצאה ממנו נפגע העובד.
למשל, החוק קובע תקנות בטיחות מסוימות שעל המעסיק לעמוד בהן. אחת התקנות הנוגעת לעבודה בגובה, היא הדרכת עבודה בגובה לפני תחילת ההעסקה. מעסיק שהחליט להעסיק עובד שלא עבר הדרכה זאת, ולא דאג שהעובד יעבור אותה ובכל זאת אפשר לו לעבוד בגובה, עבר על החוק. עובד כזה שיקלע לתאונה כתוצאה מהעבודה בגובה, יוכל לתבוע פיצויים מהמעסיק.
המקרה השני בגינו ניתן לתבוע פיצויים מהמעסיק לאחר תאונת עבודה הוא תאונת עבודה שמתרחשת בעקבות רשלנות של המעסיק. לפי החוק מעסיק שנהג ברשלנות הוא מי שגרם נזק מבלי להיות מודע לנזק שההתנהגות שלו יכלה לגרום, כאשר על האדם הסביר היה להיות מודע לנזק שהיה יכול להיווצר בנסיבות דומות.
למשל, ישנם עובדים שהחוק מחייב לספק להם ציוד מיגון. במידה והמעסיק סיפק ציוד מיגון, אך הוא לא טרח לברר את התקן של ציוד המיגון ובכך סיפק לעובדיו ציוד מיגון שאינו אפקטיבי מספיק למניעת תאונות, התרשל.
שלבים בהגשת תביעת פיצויים נגד המעסיק אחרי תאונת עבודה
- טיפול רפואי לאחר התאונה
- תיעוד ורישום של הפרטים השונים בעת התאונה
- הודעה למעסיק
- פנייה לעו"ד
- הגשת תביעה לבית המשפט
שלבים ראשונים לאחר התאונה
לפני שמדברים על ההיבטים המשפטיים בתביעת פיצויים נגד המעסיק אחרי תאונת עבודה, הדבר הראשון שעל עובד שנפגע לעשות הוא להתפנות לקבלת טיפול רפואי הולם. אם העובד מפונה לבית חולים, הוא צריך לציין כי מדובר בתאונת עבודה, על מנת שהדבר יצוין במסמכים הרפואיים שלו.
כמו כן, עליו לספר את התרחשות האירועים באופן מדויק. חשוב מאוד מצידו של העובד לוודא שמה שכתוב במסמכים הרפואיים מדויק ומהימן, שכן אסור שתימצא סתירה בין גרסאות עתידיות. בנוסף, על העובד לתעד ולרשום פרטים מהתאונה. עליו לתאר בכתב מה קרה וכיצד הוא נפגע.
בנוסף, הוא צריך לציין את העדים השונים שצפו בתאונה, על מנת שבמקרה והוא יתבע את המעסיק בבית המשפט, הוא יוכל לזמן את העדים ולחזק את מהימנותם. כמו כן, על העובד לצלם את מקום התאונה ובמידה והיו גורמים פיזיים אחרים שגרמו לתאונה, כמו ציוד או חומרים אחרים, לצלם גם אותם.
הודעה למעסיק והיוועצות בעו"ד
העובד מחויב לדאוג ליידוע המעסיק בדבר התאונה. בנוסף, עליו לשלוח למעסיק טופס מתן טיפול רפואי לנפגע בעבודה (טופס 250). בכל השלבים האלו, ובשלבים שהוזכרו מקודם, ניתן ואף מומלץ להיוועץ בעורך דין. עורכי הדין שמתמחים בתביעת פיצויים נגד המעסיק אחרי תאונת עבודה, אלו עורכי דין המתמחים בדיני עבודה.
עורכי דין אלו יכולים לייעץ לעובד על הפעולות השונות שהוא יכול לנקוט במסגרת החוק. כמו כן, הם יכולים לייעץ לו כיצד להתנהל במהלך תכנון התביעה, כמו במהלך תיעוד או רישום התאונה למשל. ניתן להגיש גם את התביעה יחד עם עורך דין לבית המשפט, שכן זהו בעל המקצוע המוסמך לכך, בעל הידע והניסיון הדרושים שיכולים לסייע לכם בהצלחת התביעה.
הגשת תביעת פיצויים
לפי החוק בישראל, תביעות פיצויים הן תביעות אזרחיות. המטרה בתביעת פיצויים היא לקבל פיצוי כספי כלשהו, שיכול לסייע לנפגע לחזור למצב הקודם בו היה. תביעת פיצויים על סך 2,500,000 שקלים ומטה, היא תביעה שיש להגיש לבית משפט השלום. כאשר מגישים תביעת פיצויים על סכום הגבוה מהסכום שצוין, יש להגיש אותה לבית המשפט המחוזי.
התביעה עצמה צריכה לכלול את המסמכים הרפואיים של העובד שנפגע בתאונת העבודה, את התיעוד הרלוונטי ממקום התאונה ואת הרישום של תאונת העבודה. כמו כן, על העובד להראות כיצד המעסיק נהג ברשלנות שגרמה לתאונת העבודה, או כיצד מעבר של המעסיק על החוק גרם לתאונת העבודה.
על העובד להוכיח בנוסף לכל אלו שנגרם לו נזק כתוצאה מהתאונה. כל הפרטים האלו יבחנו על ידי השופט, שלאחר שישמע את העדויות השונות ויבחן את הראיות השונות, יקבל החלטה.
