תביעת דמי אבטלה

הדרך להשגתן של רוב מוחלט של הזכויות מאת הביטוח הלאומי היא באמצעות תביעה. לא שונה בכך היא הזכות לדמי אבטלה. אז מהי תביעת דמי אבטלה? כיצד מגישים אותה? מי זכאי לה? על כל זאת ועוד במאמר שלפניכם. 

תביעת דמי אבטלה – מי זכאי?

עוד לפני שנצלול לעומקו של הליך הגשתה של תביעת דמי אבטלה יש להקדים מספר מילים בדבר הזכאות לדמי אבטלה, שכן למי שאינו זכאי לפיהם אין כלל סיבה להתחיל את ההליך.

נעמוד להלן על התנאים הבסיסיים לזכאות לדמי אבטלה:

תנאי ראשון – קיומו של ביטוח אבטלה

התנאי הראשון הוא כמובן קיומו של ביטוח אבטלה על שמו של התובע. בביטוח כזה מבוטח כל עובד שכיר, גם אם הוא עובד במקביל כעצמאי.

עובדים עצמאיים אינם מבוטחים בביטוח אבטלה ולכן הם אינם זכאים לדמי אבטלה.

תנאי שני – גיל המבוטח

הזכאות לדמי אבטלה היא רק לעובדים שגילם הוא בין 20 ל-67 שנים.

למרות האמור לעיל, גם מבוטחים בני 18-20 עשויים להיות זכאים לדמי אבטלה אם קיבלו פטור או דחיית שירות מצה"ל מסיבות מסוימות, או אם הם המפרנסים היחידים של משפחתם.

תנאי שלישי – השלמת תקופת אכשרה

על מנת שעובד המבוטח בביטוח אבטלה יהיה זכאי לקבל דמי אבטלה עליו להשלים תקופת אכשרה בעבודה.

דרישת תקופת האכשרה עומדת על 12 חודשי עבודה מתוך 18 החודשים שקדמו ליום התייצבותו של העובד בלשכת התעסוקה.

חשוב לדעת כי בעת התפרצותה של מגפת הקורונה התגמשה דרישת תקופת האכשרה, ויש להתעדכן בהחלטות הרלוונטיות לעניין.

תנאי רביעי – הפסקת עבודה

דמי אבטלה מגיעים כמובן רק למי שהוא אכן מובטל, כלומר הפסיק לעבוד.

אין זה משנה כיצד סיים את עבודתו, ודמי אבטלה מגיעים גם לעובד שהתפטר וגם לעובד שפוטר, אם הוא עומד בשאר תנאי הזכאות.

זכאות לדמי אבטלה יכולה להתקיים גם כאשר העובד לא פוטר ולא התפטר, למשל במקרה בו העובד הוצא לחופשה כפויה ללא תשלום העולה על 30 יום, או להשלמת דמי אבטלה במקרה בו שכרו של העובד בעבודה החדשה נמוך מדמי האבטלה שהיה מקבל לולא היה עובד.

תנאי חמישי – התייצבות בלשכת התעסוקה

דמי אבטלה נועדו לסייע לעובדים לעמוד על הרגליים בתקופות שבין עבודות, ולא לממן אבטלה כרונית.

מתוך מטרה זו עולה התנאי החמישי, שנועד על מנת לוודא שמקבל דמי האבטלה פועל כדי לחזור לשוק העבודה.

תנאי זה דורש מהעובד המובטל להירשם בלשכת התעסוקה של משרד העבודה כמחפש עבודה ולהתייצב שם מידי שבוע על מנת לשמוע הצעות עבודה מתאימות.

הליך הגשת תביעה לדמי אבטלה

לאחר שהצגנו מי זכאי לדמי אבטלה ניתן לעבור להצגת ההליך של תביעת דמי אבטלה:

שלב ראשון – רישום בלשכת התעסוקה

כאמור לעיל, אחד מהתנאים לזכאות לדמי אבטלה הוא התייצבותו של העובד המובטל בלשכת התעסוקה. התייצבות כזו מתחילה ראשית לכל ברישום בלשכת התעסוקה.

את הרישום ניתן לבצע באופן מקוון באתר האינטרנט של הלשכה או על ידי התייצבות פיזית בלשכה.

חשוב לדעת כי ההרשמה המקוונת הראשונית אינה מספיקה לבדה, ובכל מקרה יש להתייצב בלשכת התעסוקה עד 15 יום לאחריה.

בתקופת הקורונה בוטלה חובת התייצבות זאת, וכל שיש לעשות הוא להירשם באתר לשכת התעסוקה.

את הרישום בלשכת התעסוקה יש לבצע באופן מיידי, שכן יש לו השפעה על תאריך תחילת הזכאות לדמי אבטלה, וממילא – על גובה ההחזר הרטרואקטיבי שיוכל לקבל התובע.

שלב שני – הגשת תביעה לדמי אבטלה לביטוח לאומי

רק לאחר השלמתו של הרישום בלשכת התעסוקה ניתן לעבור לשלב הבא – הגשתה של התביעה לדמי אבטלה לביטוח הלאומי.

את טופס התביעה ניתן למלא באופן מקוון באתר האינטרנט של הביטוח הלאומי.

מי שמסיבות שונות אינו רוצה להשתמש באופציה המקוונת יכול להדפיס את הטופס ולהגישו באופן עצמאי לסניף הביטוח הלאומי הקרוב, או לשלחו באמצעות הדואר או הפקס.

את התביעה ניתן להגיש עד 12 חודשים לאחר ההתייצבות בלשכת התעסוקה מבלי לפגוע בגובה דמי האבטלה.

לתביעה יש לצרף את המסמכים הבאים, אותם יש להכין מראש: אישור מהמעסיק על תקופת העבודה ועל השכר או תלושי שכר של 12 חודשים לפחות, מכתב סיום העסקה מהמעסיק, במקרה של התפטרות מסיבות מוצדקות – הוכחות על קיומן של הנסיבות, ומסמכים נוספים התלויים במקרה הספציפי.

אין צורך להגיש דווקא מסמכים מקוריים, אך המוסד לביטוח הלאומי שומר לעצמו את הזכות לדרוש אותם בעת הצורך. בכל מקרה, כדאי לשמור העתק מכל המסמכים וכן מטופס התביעה עצמה.

שלב שלישי – הכרעה

תביעה לדמי אבטלה היא תביעה פשוטה יחסית, שאינה דורשת את התייצבותו של התובע בפני אף גורם מטעם הביטוח הלאומי.

כך למעשה קובע המוסד לביטוח הלאומי את זכאותו של העובד המובטל אך ורק על בסיס טופס התביעה והמסמכים שצורפו לו.

לאחר קבלת ההחלטה יקבל התובע הודעה על גורלה. אם התקבלה התביעה יקבל התובע בכל חודש את סכום דמי האבטלה המגיעים לו, והכול על פי דיווחה של לשכת התעסוקה. אין צורך להגיש תביעה חדשה בכל חודש.

שלב רביעי – ערעור

במקרים בהם התובע אינו מרוצה מהחלטתו של פקיד התביעות, בין אם מדובר בהחלטה לדחות על הסף את התביעה ובין אם מדובר בהחלטה לגבי גובה דמי האבטלה, ניתן להגיש ערעור באחד משני האופנים הבאים:

האופן הראשון הוא ערעור לוועדת התביעות של הביטוח הלאומי, ואת זאת ניתן לעשות בתוך 6 חודשים מיום קבלת ההחלטה בתביעה.

האופן השני הוא ערעור לבית הדין האזורי לעבודה, ואת זאת ניתן לעשות בתוך 12 חודשים מיום קבלת ההחלטה בתביעה.

שני האופנים הללו אינם סותרים זה את זה, ובהחלט ניתן, במידת הצורך, לנקוט בשניהם.

עורך דין ביטוח לאומי המטפל בתביעות דמי אבטלה

תביעה לדמי אבטלה היא תביעה פשוטה לכאורה, הכוללת מילוי טפסים, שליחת מסמכים, וקבלת הכרעה.

אך לעיתים תביעה כזו יכולה להסתבך, ואז שירותיו של עורך דין ביטוח לאומי עשויים להיות חשובים במיוחד.

הסתבכות אפשרית ראשונה היא כמובן דחייתה של התביעה, או הפחתה בגובה דמי האבטלה.

במקרה כזה נדרש התובע להגיש ערעור המחייב אותו להתייצב בפני ערכאה שיפוטית או מעין שיפוטית, ובהופעה כזו יש כמובן יתרון לא מבוטל לתובע מיוצג. הסתבכויות נוספות עשויות להיות קשורות בכל תתי הכללים שלא הצגנו במאמר זה.

בעוד במסגרת המאמר פרטנו את דרך המלך של הזכאות לדמי האבטלה ושל הליך התביעה שלהם, החוק לעולם מלא ביוצאי דופן למיניהם.

מכיוון שכך, גם אם נראה במבט ראשון שעובד אינו זכאי לדמי אבטלה מסיבה כלשהי, בהחלט ייתכן מצב בו ניתן למצוא את החריג דרכו יהיה זכאי להם בכל זאת.

את החריג הזה יכיר בדרך כלל רק מי שמומחה בכל הדינים והפסיקות הקשורים לביטוח לאומי בכלל, ולתביעות דמי אבטלה בנפרד, ובכך מתבטאים יתרונותיו של עורך הדין כבר בשלב הייעוץ הראשוני.

זקוקים לייעוץ משפטי בנושא תביעת דמי אבטלה? פנו לעו"ד ליאת פייגל, עורכת דין ביטוח לאומי, ונשמח לעמוד לשירותכם.