כל עובד תושב ישראל מבוטח בביטוח לאומי, זאת לעיתים בנוסף לביטוחים נוספים שמעניק מקום העבודה. אחד מהמצבים כנגדם מבטח הביטוח הלאומי הוא מצב של פגיעה בעבודה. אז מהי תביעה לדמי פגיעה בעבודה? כיצד מגישים אותה? על כל זאת ועוד במאמר שלפניכם.
פגיעה בעבודה
על מנת להבין מהי תביעה לדמי פגיעה בעבודה יש להקדים מספר מילים קודם לכן לשאלה מהי בכלל פגיעה בעבודה. פגיעה בעבודה היא מושג הכולל בתוכו שני מצבים עיקריים: תאונת עבודה ומחלת מקצוע.
כל אחת מסוגי הפגיעה בעבודה היא פגיעה שאירעה דווקא בעקבות העבודה ובמהלכה, כאשר גם הדרך אל העבודה וממנה נחשבת לצורך כך כחלק ממקום העבודה.
ההבדל בין תאונת עבודה למחלת מקצוע אם כן נעוץ בנסיבות הפגיעה, האם מדובר באירוע חד-פעמי, או במצב מתמשך שבסופו של דבר גרם לפגיעה בבריאותו של העובד.
כך למשל תאונת דרכים בדרך אל העבודה תיחשב לתאונת עבודה, ואילו מחלת סרטן שנגרמה לעובד כתוצאה מחשיפה לחומרים מסוכנים באופן יום-יומי תיחשב למחלת מקצוע.
נזק כתוצאה מהפגיעה בעבודה
על מנת שתתקיים עילת תביעה לדמי פגיעה כנגד הביטוח הלאומי אין זה די שיתקיימו נסיבותיה של הפגיעה, אלא צריך גם שייגרם נזק ממשי. הנזק במקרים הללו לרוב כולל אובדן כושר עבודה, זמני או קבוע, היעדרות מהעבודה והוצאות שונות על טיפול רפואי.
בשל העובדה שדמי הפגיעה מטרתם לשפות את העובד על הנזקים שנגרמו לו בעקבות הפגיעה יש להקפיד לתעד באופן מסודר את כלל הנזקים הללו, כך יקטן הסיכוי שהעובד יתקל בקשיים ראייתיים לכשיצטרך להוכיח את נזקיו.
דמי פגיעה
כאמור, כל עובד שנפגע במהלך עבודתו וכתוצאה מכך איבד, באופן זמני או קבוע, את יכולתו לעבוד, זכאי לקבלתם של דמי פגיעה מאת הביטוח הלאומי. חשוב לדעת כי זכאות זו כוללת בתוכה גם מתנדבים שנפגעו בעת התנדבותם.
דמי הפגיעה מטרתם לכסות על אובדן כושר ההכנסה הזמני בלבד, וכאשר הפגיעה בעבודה גרמה לעובד לנכות הוא יהיה זכאי בנוסף לדמי הפגיעה לגמלת נכות, זמנית או קבועה, שדורשת הליך הגשת תביעה נוסף לאחר ההכרה בתביעה לדמי פגיעה.
תביעה לדמי פגיעה בעבודה: ההליך
כאמור, הזכות לקבלתם של דמי פגיעה היא זכות קנויה לכל עובד שנפגע במהלך עבודתו ונגרם לו נזק עקב כך. הדרך למימושה של הזכות, בדומה לזכויות נוספות שמעניק הביטוח הלאומי, היא באמצעות הגשתה של תביעה.
לתביעה כזו מספר שלבים עיקריים, עליהם נעמוד להלן:
שלב ראשון: פנייה לטיפול רפואי
בשלב הראשון יש לפנות לטיפול רפואי, וזאת לצורך תיעודה של הפגיעה וקבלת הכרה ראשונית בתאונת העבודה. בשלב זה עומדות בפני העובד שתי אפשרויות חלופיות. האפשרות הראשונה היא פנייה למיון וקבלתו של דו"ח המיון.
כאשר הפגיעה אינה דורשת פנייה למיון, ניתן להסתפק בקבלת טופס הפניה מהמעסיק, לגשת עם טופס זה למחלקת תאונות עבודה בקופת החולים ולקבל תעודה ראשונית המעידה על הפגיעה בעבודה מאת הרופא המטפל.
התעודה הראשונית או דו"ח המיון הם קריטיים להמשכה של התביעה, שכן לא ניתן להגיש תביעה לקבלת דמי פגיעה ללא אחד מהמסמכים הללו.
שלב שני: פנייה לייעוץ משפטי
על אף שתביעה לדמי פגיעה נחשבת לתביעה פשוטה יחסית, גם בה יש יתרון משמעותי לעובד מיוצג לעומת עובד שאינו מיוצג. היתרון מתבטא קודם כל בכך שעורך דין שרגיל בעבודה מול המוסד לביטוח לאומי מכיר את הרגלי העבודה שלו ואת הדרך להשיג ממנו את הרצוי.
עורך דין כזה יידע להדריך את לקוחו באופן מדויק כיצד לפעול כך שלא ייפול בין הכיסאות, דבר שקורה פעמים רבות בתביעות מול ביטוח לאומי.
בנוסף לכך לייצוגו של עורך הדין ישנו יתרון משמעותי גם במקרה של הסתבכות ההליך, עד למצב שבו נדרש העובד להופיע בפני גורם שיפוטי כלשהו. במצב כזה למיומנויות הייצוג של עורך הדין עשויה להיות השפעה מכרעת על התוצאה.
שלב שלישי: הגשת התביעה
לאחר הייעוץ המשפטי, ובהתאם אליו, מגיע שלב הגשתה של התביעה. שלב זה צריך שייעשה עד 12 חודשים מיום הפגיעה, אך כמובן שרצוי לעשותו עוד קודם לכן, קרוב ככל האפשר ליום האירוע. הגשתה של התביעה לאחר תקופה של 12 חודשים תפגע בגובה דמי הפגיעה שיתקבלו.
את התביעה לדמי פגיעה ניתן להגיש בשני אופנים: או באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט של הביטוח הלאומי, כאשר גם שם אפשר למלא את הטופס ידנית ולהעלותו לאתר אחר מכן, או באופן ידני על ידי הגשת הטופס לסניף הביטוח הלאומי הקרוב או על ידי שליחתו בדואר או בפקס.
לתביעה יש לצרף את כל הטפסים הדרושים, וביניהם: דו"ח המיום או תעודת הפגיעה הראשונית בה מצוינת הפגיעה והתקופה בה נפגע כושר העבודה של העובד. כאשר מדובר בפגיעה שנגרמה עקב תאונת דרכים יש לצרף גם את דו"ח המשטרה, טפסי הביטוח, והעתק של התביעה שהוגשה לביטוח.
כאשר מדובר בתביעה של עובד שכיר שמסיבות שונות נעדר מהעבודה ב-3 החודשים שקדמו לפגיעה יש לצרף אישורי היעדרות, וכאשר מדובר בעובד שכיר העובד במספר עבודות שונות עליו לצרף תלושי שכר ממקומות העבודה הנוספים.
חשוב למלא את טפסי התביעה כראוי ולצרף אליהם את המסמכים הדרושים, שכן תביעה שלא תענה על תנאי המוסד עשויה להיות מוחזרת לתובע ללא טיפול.
שלב רביעי: הכרעה
בשלב הרביעי יודיע הביטוח הלאומי למגיש התביעה את הכרעתו בענייננו. במקרה של דמי פגיעה לא יידרש התובע להתייצב בוועדה רפואית כזו או אחרת, והגשת התביעה היא הדבר המרכזי שעליו לעשות, זאת כמובן בתנאי שהכול עובד כשורה.
כאשר התובע אינו מרוצה מהחלטתו של הביטוח הלאומי ניתן להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה בתוך שנה מיום קבלת ההחלטה.
בנוסף לכך ניתן גם לפנות בששת החודשים שלאחר קבלת ההחלטה לוועדת התביעות. הוועדה אינה ראשית לשנות את החלטתו של פקיד הביטוח הלאומי, אך היא יכולה להמליץ לו לשקול שנית את החלטתו.
פנייה לוועדה אינה סותרת את אפשרות הערעור לבית הדין וניתן בהחלט לפעול בשני המישורים בו זמנית.
שלב חמישי: קבלת דמי הפגיעה
כאשר התביעה לדמי פגיעה מתקבלת יקבל העובד את דמי הפגיעה המגיעים לו, כאשר ניתן לקבל פיצוי רטרואקטיבי לכל היותר בעבור 12 חודשים קודם להגשת התביעה.
דמי הפגיעה ייכנסו ישירות לחשבון הבנק של העובד, או במקרה בו קיבל מקום העבודה הרשאה לשלם בעצמו דמי פגיעה לעובדיו – דמי הפגיעה ישולמו ישירות על ידי המעסיק.
סיכום
דמי פגיעה הינם "העזרה הראשונה" שמעניק החוק לנפגעי תאונות עבודה. ככל עזרה ראשונה, מדובר בעניין חשוב במיוחד, כזה שעשוי להשפיע רבות על אפשרות ההתמודדות העתידית עם הפגיעה ועם השלכותיה.
מכיוון שכך, יש להעניק לתביעה לדמי פגיעה את החשיבות הראויה לה. חשיבות זו מתבטאת בין השאר בפנייה לייעוץ משפטי, על מנת לוודא שהכול נעשה כשורה.
הייעוץ המשפטי המתאים במקרה כזה הוא של עורך דין לדיני עבודה המתמחה בתביעות אל מול הביטוח הלאומי, כך ייהנה הלקוח משני עולמות הידע החשובים הללו באחת.
רוצים לדעת עוד על תביעה לדמי פגיעה? פנו לעו"ד ליאת פייגל, עו"ד מומחית לדיני עבודה ולתביעות ביטוח לאומי.
