בתקופות אפלות בהיסטוריית העם היהודי הופלו יהודים על רקע שמירת דתם. גילויי אנטישמיות מובהקים כללו הפרות שוויון בוטות בין השאר בגין שמירת שבת. מקומות העבודה בשנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 בארה"ב הציבו בפני המהגרים היהודיים מציאות בלתי אפשרית: עובדים בשבת? לכו הביתה.
חשבנו שבמדינה מתקדמת, שוויונית ויהודית כישראל, מציאות כזו לא תחזור על עצמה. אבל באופן סוריאליסטי ובלתי מתקבל על הדעת גם בשנת 2023 מופלית עובדת שומרת שבת בעוון נאמנות לדתה מטעם מקום עבודה. לא מאמינים? א.ל, מועמדת למשרה בכירה שעמדה כפסע מקבלה לתפקיד – תעיד אחרת.
הרקע לתביעה
א.ג., מועמדת צעירה, כשרונית ובעלת ידע רב בתחום המחשבים בקשה להתקבל לעבודה כהנדסאית תוכנה בחברת הייטק גדולה במרכז. היא שלחה קורות חיים בהם פירטה על הכשרתה המקצועית ועל ניסיונה התעסוקתי. היא לא ראתה לנכון לציין בקו"ח כי היא שומרת שבת משום שלכל הדעות אין בזאת כל רלוונטיות להתאמתה לתפקיד, כך לפחות חשבה עד שנבעטה אל מחוץ לשערי החברה תחת אותו מגף ידוע לשמצה בו השתמשו אנטישמיים משחר ההיסטוריה נגד שומרי דת.
הפעם לבשו פניהם של שונאי היהדות מסכה מקצועית וידידותית ביותר, רק באקראי גילתה א.ג. שפשעה בכך שהיא שומרת על מצוות הדת וקרעה את האצטלה השוויונית מעם תדמיתה של חברת ההייטק המפורסמת.
שמור את יום השבת לקדשו? לא בבית ספרה
במסמך מטעם החברה המציג את מדיניות תהליך הגיוס שלה נמסר למועמדים כי רק במידה וקורות החיים יימצאו רלוונטיים הם יקבלו שיחה לתיאום ראיון מנציג מחלקת משאבי אנוש.
למרבה שמחתה קיבלה א.ג את השיחה המיוחלת לאחר שליחת קורות חיים ממחלקת כוח האדם בארגון מה שהוכיח כי היא נמצאה כמתאימה לתפקיד ורבים הסיכויים שתתקבל למשרה לאחר הראיוןהריאיון.
השמחה הייתה מוקדמת. כבר במהלך השיחה עם הנציגה גילתה א.ג. שאפליה על רקע דתי אינה נחלת ההיסטוריה והיא עדה לה מתרחשת מולה במאה ה-21 במלוא כיעורה.
"האם את שומרת שבת? אם כן זה פחות רלוונטי" (ציטוט)
נשמע כמו הלצה מהסוג הזול? את א.ג. זה ממש לא הצחיק כשבמהלך השיחה שאלה אותה נציגת השירות האם היא שומרת שבת, מתוך שקיפות מלאה השיבה המועמדת בחיוב כשהיא סופגת במקום תשובה שלילית: "אם את שומרת שבת זה פחות רלוונטי" (ציטוט מדויק). הנציגה הואילה להסביר את השערוריה כשהיא מתרצת את האפליה בצורך של החברה להעניק תמיכה ללקוחות גם בשבתות.
כלומר, כאן בישראל, בשנת 2023 מודרת מועמדת ממעמדה כבעלת שיוויוןשוויון זכויות ואינה מתקבלת לעבודה לא בגלל חוסר כישרון או ידע מתאים, לא בגלל חוסר השכלה או ניסיון – אך ורק בגלל שהיא נאמנת דתה.
שמרה על פרטיותה וכך גילתה את פניה הכעורות של האנטישמיות נוסח שנות האלפיים
א.ג כאישה השומרת על פרטיותה, העדיפה שלא לתחזק דף פייסבוק או אינסטגרם, לפיכך נמנעה מהחברה היכולת לקבל אינדיקציה על אורחות חייה מבדיקה ברשתות החברתיות. כך למעשה חשפה המועמדת את האפליה הבוטה של החברה. אילו הייתה חשופה ברשתות החברתיות לעולם לא הייתה זוכה לקבל שיחת טלפון וכמו רבים אחרים שומרי מצוות, היו נגרסים קורות חייה עד דק עוד טרם עלו על שולחן הדיונים.
עו"ד ליאת פייגל מייצגת את א.ג. בתביעה נגד חברת ההייטק
כאן פנתה המועמדת למשרד עו"ד ליאת פייגל המתמחה בדיני עבודה כשהיא מעוניינת להשיג פיצויים בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה ולא פחות מכך מעוניינת לחשוף את פרשיית האפליה הבוטלתהבולטת כך שתרתיע את החברה וחברות נוספות מלנהוג בצורה שיש בה עבירה חמורה על חוק שוויון הזכויות בעבודה ונישול זכויות עובדים שחטאם היחיד הוא שהם מנהלים אורח חיים דתי ופועלים על פי אמונתם.
