לז.ש. היו את כל הנתונים כדי להשיג שכר גבוה במהלך עבודתה כיועצת לימודים במכללה מוכרת: שילוב של כישרון טבעי מולד, אמביציה ומוסר עבודה גבוה רכשו לה שם של מקצוענית והיא החלה לעבוד במתכונת של שכר בסיס לצד בונוסים נאים כשההצלחה כבר מהרגעים הראשונים – מאירה לה פנים. אלא שהיו מי שהצלחתה לא מצאה חן בעיניהם, כיוון שאלו נדרשו להוציא עמוק מכיסם כדי לשלם לה את משכורתה. מעסיקתה של ז.ש. שהבינה כי היא מתוגמלת בסכומים גבוהים בהתאם להיקף מכירות גבוה, ראתה ועיניה כלות ומכאן הדרך לניצול, עושק ונישול של זכויות בסיסיות הדרך הייתה קצרה.
ביחס הפוך: ככל שהצלחתה גברה השכר הלך והתקצץ
נוהג שבעולם הוא שכשאדם מצליח במקום עבודתו הוא מקודם ומשכורתו עולה בהתאם. אצל ז.ש. משום מה מתווה השכר פעל בכיוון ההפוך: בהסכם השכר התחלתי נקבע כי פוטנציאל שיעור העמלות אותן תוכל להשיג יעמוד על 18% מסך המכירות.
משראתה המעסיקה כי העובדת שלה תורמת להגדלת היקף המכירות בצורה משמעותית ותוך כך מרוויחה עמלות גבוהות מאוד היא החלה להציע מתווי שכר שונים שמטרתם כביכול להיטיב עם העובדת אולם גלוי וידוע היה שאלו רק פוגעים בשכרה בצורה חמורה.
המעסיקה לא הציבה ברירות נוספות, וז.ש. שלא ההינה לעזוב את מקום העבודה נדרשה פעם אחר פעם להרכין ראש מול גזירות חדשות כאשר שיעור העמלות נחתך בצורה בוטה ובמקום שתחווה הערכה בגין עבודתה האיכותית היא קיבלה רק קיצוצים במודל השכר – תשובת משקל "נאה" להיותה עובדת מצטיינת.
8.5 שנות עבודה בסגנון הזה נקטעו יום אחד בשיחת הבהרה ללא הודעה מוקדמת מטעם המעסיקה בה היא מציעה מסלול עבודה חדש שכפי המובן לא נועד להעלות את שכרה של העובדת כי אם להפך.
לדברי המעסיקה, ז.ש. הינה "עובדת יקרה מדי" (?!) ואף אם העמלות תקוצצנה פעם נוספת, עדיין תמשיך זו לקבל שכר מכובד. מתווה השכר החדש הוצע בסגנון של כפייה תוך שהמעסיקה משמיעה דברי איום בהם היא מאלצת את העובדת להסכים למתווה ובמידה ולא – תדאג לנתב שיחות עבודה לגורמים אחרים. מודל השכר החדש אותו לא הסכימה העובדת לקבל הפך לכלי בידי המעבידה באמצעותו אלצה את העובדת לוותר על זכויות שונות המגיעות לה ביושר לצד ויתור על מקום עבודתה.
הפרת הסכם בוטה: העמלות לא נלקחות בחשבון לחישוב זכויות סוציאליות
בסיום יחסי העבודה הוברר לז.ש. כי במהלך שנות העבודה הרבות לא הפרישה החברה לטובתה זכויות סוציאליות שונות אלא ביחס לשכר הבסיס שניתן לה ולא על חשבון העמלות, זאת אף כי לא היה קיים ספק בכך שהעמלות היוו חלק אינטגרלי ועיקרי במשכורתה של העובדת. כך יוצא כי לא רק שהעובדת ויתרה במהלך השנים על הסכם שכר הוגן התואם את יכולות עבודתה, הרי שבסופו של יום היא מצאה את עצמה עומדת מול שוקת שבורה ועושק שאינו משתמע לשתי פנים לגבי הזכויות המגיעות לה מכוח החוק.
הובטח לה שעון רולקס בשווי 40 אלף ש"ח
עוד אחת מן ההבטחות שלא קוימו במסגרת יחסי עבודה לקויים בין ז.ש. לממונים עליה הייתה שעון בשווי עשרות אלפי שקלים. הבטחה זו יסודה בפניה של העובדת למעסיקה לאחר שצפתה בתוכנית טלוויזיה בה מובטח לכל עובד לאחר 10 שנות עבודה – שעון יוקרתי של רולקס. לעובדת הובטח שעון בשווי 40,000 שקלים תוך הבנה כי עובדת בתחומה בעלת וותק של 10 שנים היא נכס יקר מאוד וקלף חזק בחברה. מובן שהבטחה זו כמו רבות קודמות לה התגלתה כעורבא פרח.
דאגה לאינטרסים?! כשאיש ה"צדק" עושה יד אחת עם הגורם הפוגע
אין דבר נורא יותר מלגלות שהאדם עליו סמכנו משמש כסוכן כפול. זה מה שלמעשה חוותה ז.ש. כאשר עורך הדין אותו שכרה והבטיח לעמוד לימינה בכל הנוגע להסכם פשרה התגלה כאיש סודה של המעסיקה וכמי שתמך בעבר בקידום האינטרסים שלה. כך בתמימות חתמה העובדת על "הסכם פשרה כתב ויתור והודאת סילוק" כשהיא מוותרת בכך על סכומים גבוהים שלא ביודעין.
על שולחן הדיונים: סיום יחסי עבודה תוך תשלום פיצויים נרחבים והחזר כל הכספים המגיעים לתובעת מכוח החוק
לאחר שש.ז. הבינה כי הייתה חשופה למעשה הונאה מתמשך ומלבד קבלת יחס בלתי הוגן, נוצלה בצורה מחפירה ואיבדה רבות מזכויותיה, היא פנתה לעו"ד ליאת פייגל המתמחה בדיני עבודה. משרד עו"ד ליאת פייגל העוסק בתיקים מסוג זה ומכיר היטב את נהלי החוק ראה בסיפור ניצול ציני של עובדת שגם לאחר שהציעה למעסיקה לשלם אתה מגיע לה, זו התעלמה בצורה בוטה. כך החליטה עו"ד ליאת פייגל לייצג את התובעת בתיק התביעה ולאפשר לה להביע את זעקתה בפומבי כשהיא משמשת פה לעוד עובדים ועובדות רבים המנוצלים במקום העבודה חלף זכאות לתנאים הוגנים, יחס מכבד ושכר הולם.
