פיצויים בגין עוגמת נפש מתייחסים לנזק בלתי ממוני או קנייני שנגרם לאדם מסוים וזאת בעקבות התנהלות כלפיו שפגעה בו נפשית ורגשית, בין אם כתוצאה מאירוע מצער ובין אם בעקבות התנהלות פוגענית שכוונה לפגיעה שכזו. כיצד תובעים במקרים אלה, למי תוגש התביעה ובאילו סכומים מדובר?
על עוגמת נפש ומאפייניה
לפחות מספר פעמים ביום, נדרשים שופטים בבתי המשפט לתביעות קטנות להתייחס גם לפיצוי בעקבות עוגמת נפש, לרוב בשל פגיעה מצד נותן שירות: הלקוח קיבל שירות לקוי, המוצר לא התקבל באופן שסוכם, הוגש חיוב שגוי על המנוי ועוד ועוד.
כל אלה מסבים כמובן טרטור וטרדות רבות מאוד ללקוח, שמוצא עצמו לא פעם במצב של רדיפה ממש אחרי חברה או בעל עסק, "בילוי" של שעות בהמתנה למענה המוקד הטלפוני ותחושה של מפח נפש כאשר הבטחות כלפיו כלל לא מקוימות. עוגמת הנפש עשויה להתרחש גם בעקבות תקלה מצערת שגרמה לאכזבה קשה, למשל אובדן של כל התמונות מהחתונה.
לראיה, פיצויים בגין עוגמת נפש מתייחסים למכלול רחב של נסיבות שבהן אין נזק כספי מדיד, כך שפסיקתם נתונה בסופו של דבר לשיקול דעתו של השופט בלבד. ובהינתן הקווים הכלליים בנוגע למהותה של עוגמת הנפש ודרכי ההתייחסות המשפטיים לנסיבותיה, ניתן לשטוח כעת גם את התנאים לתביעת פיצויים בגין עוגמת נפש גם במערכות יחסים שאינן מסחריות בין חברה ללקוח.
התנהלות שתיחשב כגורמת לעוגמת נפש
עוגמת נפש היא תחושה סובייקטיבית וככזו, יש להצליב בינה לבין נסיבותיו של כל מקרה באופן אישי. מכלול הנסיבות האפשריות רחב במיוחד וכעת המקום לומר שלא בכולן ייווצר בהכרח פיצוי. מסיבה זו, פיצויים בגין עוגמת נפש אינם מוגשים לבדם במסגרת עילות התביעה, אלא כעילה משנית לפגיעה אחרת ומשמעותית יותר, בהתאם לתנאי החוק הרלוונטי.
להלן מספר התנהגויות שבהן ניתן להתחשב גם בגרימתן לעוגמת נפש, המבוססות על תביעות פיצויים שכבר התקבלו בעבר:
התנהלות בחוסר תום לב
כאשר מעסיק לדוגמה, מתנהל באופן משפיל ומזלזל כלפי עובדיו, מתייחס אליהם בצורה לא שוויונית ומפלה ואף משתמש בכוחו לרעה, הרי שניתן לתבוע אותו על התעמרות בעבודה לרבות עילת פיצויים בגין עוגמת נפש שנגרמה לעובד מכך. יחד עם זאת, מדובר במקרים קיצוניים למדי, שבהם העובד יצטרך להוכיח את נסיבות העניין – למשל שלא קיבל מעולם קידום בעבודתו בעקבות מאפיין אישי ספציפי, שהמעסיק "סימן" אותו באופן לא מוצדק ונטפל אליו בצורה שיטתית וכדומה.
עיקרון תום הלב איננו נוגע למקומות עבודה בלבד, אלא לכל הפרת חובה על פי חוק, שהייתה ממנה כוונת זדון או פעולה שלא בתום לב שתכליתה לפגוע באדם אחר שלא באופן פיזי. הפרת חובת תום הלב יכולה להיות לצורך העניין גם חברה שמגדילה בשיטת "מצליח" את חיובי הלקוחות בחשבונית, או אדם שמנצל זכויות והגנות חוקיות בדרך שאינה הוגנת כדי להרוויח מהן דבר מה.
במקרה לדוגמה, מעסיק שניצל את העדר חובתו לשלם פיצויי פיטורים לעובדת שנאלצה להתפטר, על ידי כך שהותיר אותה ללא אחריות או משימות לביצוע, התעקש שתמשיך להגיע כרגיל לעבודה מידי יום ובכך למעשה לעודד אותה להתפטר במקום שתפוטר.
עוגמת נפש בפיטורים בלתי חוקיים
בכל מקרה של פיטורים בניגוד לחוק, קיימת הכרה במתן פיצויים בגין עוגמת נפש. פיטורים כאלה יכולים להיות למשל כלפי עובדת שנמצאת בטיפולי פוריות, עובד בתקופת מחלה וכיוצ"ב. החוק מכיר בסיטואציות של פיטורים בניגוד לחוק כמצבים שגורמים לנזק נפשי מהותי, פוגעים בפרנסה ובוודאות הכלכלית ואף מזיקים מאוד לתפיסה העצמית של העובד.
יחד עם זאת, ההכרה בעוגמת הנפש סביב מקרים שכאלה תהיה רק אם וכאשר העדר החוקיות של הפיטורים מובהקת ואיננה משתמעת לשתי פנים, כמו למשל במקרה שבו מורה מזה 15 שנים פוטרה ממקום עבודתה, לאחר שסירבה להתנצל בפני המנהל שלה לאחר וויכוח ביניהם. בית המשפט פסק לטובתה פיצויים בגין עוגמת נפש בסך 50,000 ₪ כאשר הסכום מבטא בעיקר את הפגיעה לאור שנות העבודה הרבות שלה, אותן ביצעה ללא אף רבב.
סכומי הפיצויים בגין עוגמת נפש
כפי שצוין, כל מקרה ייבחן לגופו בהתאם לנסיבותיו, כך שסכומי הפיצויים ישתנו בהתאמה. הסכומים יגדלו ככל שרמת הפגיעה הייתה קשה יותר ושנסיבותיה חמורות יותר. באזורים הנמוכים של הפיצוי מדובר בכמה עשרות אלפי שקלים, אם כי במקרים מורכבים וקשים יותר כמו זה שהובא כאן בפסקה הקודמת, ייתכנו פיצויים בהיקף יחסית משמעותי.
חשוב להזכיר שמתן פיצויים בגין עוגמת נפש לא ניתנים כלפי כל תביעה שהתקבלה והם נתונים תמיד לשיקול דעתו הבלעדי של השופט במשפט. בחלק מהתביעות הפיצויים אף יהיו תלויים מאוד בעורך הדין המייצג ורמת מיומנותו, כך שמומלץ להיעזר מלכתחילה בגורם מקצועי ומנוסה שיעמיד את סכום הפיצויים הנדרש בפרופורציות המתאימות לאותו מקרה.
תביעת פיצויים בגין עוגמת נפש כעילה יחידה
הזכרנו כאן כי בדרך כלל פיצויים בשל עוגמת נפש יוגשו בכפוף לתביעה ראשית אחרת, אך חשוב לציין שאין מניעה חוקית או פרוצדורלית להגיש אותה גם לבד. החריג היחידי יהיה כאן בית הדין לעבודה, כלפיו לא ניתן לתבוע בשום מקרה פיצויים בגין עוגמת נפש כשלעצמם וסביר להניח שאף יהיה קושי רב למצוא מייצג שיסכים לנהל מול בית הדין לעבודה תביעת פיצויים שכזו בפני עצמה.
אז איך מגישים את התביעה נכון?
תחילה יש לפרט ולספק תיעוד לעוגמת הנפש, רצוי בעיקר כזה שמבטא נזקים מוחשיים ככל שהדבר אפשרי בפועל. יש לספק הוכחות וראיות שמציגות נזקים כלכליים עקיפים כמו אובדן רכוש או ערך (לרבות קניין רוחני), טרחה, מאמץ מופרז, בזבוז קיצוני של הזמן וכן הלאה. ככל שהוכחות אלה יהיו חותכות ומובהקות יותר, כך צפוי הסיכוי לפיצוי לגדול משמעותית.
בנוסף, יש להעמיד את סכום הפיצויים הנדרש על סכום הגיוני וריאלי, כזה שאיננו משתמש בתביעה כניסיון להפריז בסכומים אלא ככזה שהולם את עוגמת הנפש שנגרמה באופן סביר. יש לציין כי השופטים בבתי המשפט מייחסים משמעות רבה לפרופורציות שקיימות בין נסיבות המקרה לדרישת סכום הפיצויים. ככל שהיא טובה יותר, כך צפויים הפיצויים להתקבל בפועל.
ומעל לכל – כאשר כתב התביעה מנוסח באופן מדויק, קפדני ומקצועי על ידי עורך דין דיני עבודה מתאים, יגדל משמעותית הסיכוי לזכייה בתביעה ולמתן פיצויים בגין עוגמת הנפש.
לסיכום:
כאשר אנו חושבים על נזקים שנובעים מהם פיצויים, אנו ממהרים להתייחס בראש ובראשונה לנזקים פיזיים וכלכליים. במקרים של פיצויים בגין עוגמת נפש, מדובר בנסיבות של פגיעה רגשית ונפשית שאין דרך לכמת ולחשב, כך שעליהן להיות מנומקות, מגובות בהוכחות ובניסוחים מצוינים ככל האפשר כדי לשכנע את השופט היושב בדין לפסוק להן סכום הולם.
תביעות אלה מקובלות בקרב בתי המשפט לתביעות קטנות, בתי משפט השלום (למשל בתביעות לשון הרע) וכמובן בבתי הדין לעבודה, שאליהם מגיעים מקרים מצערים ביותר לגבי אפליה, התעמרות והתנכלות שגרמו בין היתר לעוגמת נפש קשה. כדי להתמודד בהצלחה עם כל מקרה ולמקסם את אפשרות הפיצויים הנובעת ממנו, צרו קשר לתיאום פגישת התייעצות עם עורכת הדין ליאת פייגל המתמחה בדין האזרחי ומומחית לדיני עבודה.
