התנכלות והתעמרות בעבודה (נקראת גם: התנכלות תעסוקתית) נחשבת לתופעה נפוצה ופוגענית, ממנה סובלים לפי ההערכות אחד או אחת מכל ארבעה עובדים בישראל. מדובר בהתנהלות חוזרת ונשנית שיוצרת סביבה עוינת במקום העבודה ועשויה להיות גלויה או סמויה, ישירה או עקיפה, לרבות השפלות, איומים, התעללות נפשית, ביקורת מתמדת, חדירה לפרטיות, דרישות לא הגיוניות, פיקוח יתר על מעשי העובד ועוד.
התנכלות והתעמרות בעבודה אף עשויה לגרום לנזקים נפשיים קשים וביניהם דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, אינסומניה, תחושת אשמה ובושה קשה, אובדן הערך העצמי ותחושת המסוגלות, עלייה בלחץ הדם, כאבי ראש, פגיעה במערכת החיסונית ועוד. לתופעה זו קיים גם מעגל שני של סובלים, הכולל את העדים להתעמרות הסובלים מפגיעה במורל ובמוטיבציה, שיעורי נטישה וריבוי ימי מחלה.
חשוב להדגיש שמצבי התנכלות והתעמרות בעבודה אינם נגרמים בהכרח מצד עובדים או מעסיקים והם עשויים להתבטא גם מצד ספקים שעובדים עם הארגון, לקוחות או עמיתים וזאת ככל שמדובר על.
האם מה שאני חווה כעת מוגדר התנכלות והתעמרות בעבודה?
לא אחת תוהים עובדים שאינם שבעי רצון מתנאי עבודתם והאופן שבו מנוהל יום העבודה, האם הם נפלו קורבן להתנהלות מהסוג הזה ושעליהם כעת "לפקוח את עיניהם". ובכן, על פי הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה, קיימים מספר מצבים שמהם ניתן ללמוד האם זהו מצבכם:
- אם אתם סובלים מהתייחסות משפילה או מבזה, המתבטאת בין היתר בקללות, האשמות שווא, הפצת שמועות מזיקות או צעקות.
- אם אתם מרגישים שהיכולת שלכם לבצע את התפקיד כראוי נפגעת, בעקבות הצבת דרישות לא סבירות, בתנאים לא סבירים או שנטפלים למעשיכם, מציגים דרישות ומשנים אותן באופן שלא מאפשר התמודדות, או שישנה שליטה הדוקה באופן לא סביר על עבודתכם או תחושה שמצרים את צעדיכם.
- אם הוטלו עליכם משימות שתכליתן היא למלא את צרכיו האישיים של גורם אחר וללא כל קשר לתפקידכם.
- אם אתם חווים תחושה של בידוד וניכור מיתר העובדים
- אם מייחסים את ההצלחות שלכם לאדם אחר ובמקביל את הכישלונות של אדם אחר ללא הצדקה.
- אם אתם סובלים מאווירה של פחד ואיומים במקום העבודה.
יצוין כי התעמרות והתנכלות במקום העבודה עשויות להתבטא גם בפנייה אליו בשפה לא מכבדת, התעלמות ממנו, הטלת סנקציות או חרמות כלפיו, ביטוי חוסר שביעות רצון החוזר על עצמו כלפי העובד ומבלי שהסיבה לכך מוצדקת, הפצת רכילות, חדירה לפרטיות, הלבנת פני העובד ברבים ועוד מקרים של יחסי עובד מעביד אחרים
דרכי הטיפול במקרה של התנכלות והתעמרות בעבודה
אחת מחובותיו של המעסיק כלפי העובדים שלו היא לאפשר סביבת עבודה נעימה ובטוחה לעובדיו, תוך טיפול נקודתי בכל דיווח על התעמרות. בנוסף, כל מקום עבודה המונה יותר מ-25 עובדים נדרש לפרסם תקנון ובו יפורטו הליכי הגשת התלונה במקרה של התנכלות והתעמרות בעבודה.
המעסיק נדרש לטפל בנושא ללא דיחוי, לרדת לעומק המקרה ולעשות כל שביכולתו כדי למנוע הישנות של אותה ההתנכלות או ההתעמרות ובתוך זאת גם לתקן את הפגיעה והעוול שנגרמו למתלונן.
כמו כן, כל פגיעה שנגרמה מהתעמרות והתנכלות לעובד תאפשר לו לנקוט בהליכים משפטיים, בייחוד בהגשת תביעת פיצויים כלפי המעסיק. אם העובד התובע מעוניין לעזוב את עבודתו, הוא רשאי להתפטר בעילת "הרעה בתנאי העסקה", כך שהוא ייחשב כמתפטר בדין מפוטר על כל הזכויות הנובעות מכך, לרבות פיצויי פיטורים (אם ההעסקה הייתה במשך שנה ומעלה).
עוגמת נפש שנגרמה לעובד ופיצויים בגין גרימתה במקום העבודה
המונח "עוגמת נפש" מתאר את הנזק שנגרם לעובד כתוצאה מהפגיעה שכוונה אליו במהלך ההתנכלות וההתעמרות במקום עבודתו ושאיננה ממונית או קניינית. מדובר בפגיעה נפשית גרידא ועל כן היא מצמיחה עילה לתביעת פיצויים שתוגש נגד המעסיק בבית הדין לעבודה.
במסגרת התביעה, העובד יידרש להוכיח שהוא חווה התעמרות במקום עבודתו וזאת באמצעות תיעוד, מסמכים וראיות המגבים את טענותיו. בית הדין לעבודה יוכל לפסוק פיצויים שיוטלו על המעסיק ככל שהתברר כי אכן נגרמה לעובד עוגמת נפש במסגרת עבודתו, לעתים גם בשל הפרת חוזה העסקה, ככל שהוא מעניק למעסיק עמדת כוח מול העובד שלא בתום לב.
חשוב להבהיר שבית הדין לעבודה בוחן באופן ספציפי ולגופו כל מקרה באופן נפרד וזאת בהתייחסות לנסיבות העניין וההוכחות הקיימות להן. רק על סמך הנתונים שלפניו יוכל בית הדין לקבוע האם מדובר במקרה של התנכלות והתעמרות בעבודה שגרם לעוגמת נפש, או להתנהלות פוגענית שכשלעצמה פסולה, אך איננה חמורה עד כדי חיוב המעסיק בפיצויים כלפי אותו עובד.
קביעת גובה הפיצויים על עוגמת הנפש ובדין מפוטר
כאשר בית הדין לעבודה פוסק כי אכן המדובר במקרה של התעמרות בעבודה, יחולו תשלומי פיצויים וזאת בהתאם לרמת הפגיעה ובכפוף לשיקול דעתם של השופטים בדין, שכן אין חקיקה מוסדרת לעניין גובה הפיצויים בנושאים אלה. יחד עם זאת, התביעה עשויה להגיע גם לפיצוי בעשרות אלפי שקלים.
יצוין כי סכומים גבוהים ומשמעותיים ביותר יינתנו לעתים רחוקות מאוד ובמקרים חמורים ביותר, כמו למשל במקרה של עובדת שנענשה בישיבה במשרד שקוף ללא מעש, כאשר עליה לבקש אישור יציאה מיוחד ממנו בכל הזדמנות. בנוסף, ככל שהמעסיק יודע לגבי התנכלות והתעמרות שהעובד חווה והוא מצידו לא פעל לתיקון המצב, הדבר עשוי להביא לכדי חובתו לשלם לעובד פיצויי פיטורים.
לעומת זאת, ברגע שהמעסיק פעל לתיקון המצב אך העובד העדיף בכל זאת להתפטר, הוא לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורין ממעסיקו והוא עדיין מחויב להתריע על סיום עבודתו מראש על פי חוק. רק במקרים שבהם תנאי העבודה אינם מאפשרים את המשך העבודה גם לתקופה הנדרשת בחוק, תותר התפטרות לאלתר.
התנכלות או התעמרות?
החוק מכיר בשני אלו כתופעות שיש ביניהן קשר אך גם סממנים שונים. התעמרות והתנכלות גורמות לפגיעה בכבודו של העובד באמצעות השפלה, הטרדה או התייחסות לא ראויה בעלת מוטיב חזרתי, אך ללא פגיעה פיזית.
אך להבדיל מהתעמרות, התנכלות מתרחשת לא פעם גם על רקע פעולות או מעשים בתום לב מצד העובד, למשל אם דיווח על התנהלות בלתי חוקית או תקינה מצד מעסיקו, על שחיתות בעבודה, התלונן על הטרדה מינית או על מעשה מסוים מצד עובד אחר. העונש בחוק על התנכלות בעבודה הוא של עד 3 שנות מאסר בתוספת קנס כבד.
אל תישארו חשופים להמשך התנכלות והתעמרות כלפיכם
במצבים אלה הפגיעה הנפשית עשויה להיות קשה ומשתקת, עד כדי חשש מפני מיצוי הליכים וזכויות נגד מקום העבודה. עליכם לדעת שאין כל טעם לטמון את הראש בחול, להאשים את עצמכם ולהדחיק את הסיטואציה.
אם אתם סובלים מהתעמרות או התנכלות במקום העבודה, פנו לעורכת הדין ליאת פייגל המתמחה בדיני עבודה. עורכת הדין תעניק לכם ייעוץ משפטי וליווי צמוד לאורך הדרך, במסירות ובמקצועיות ללא פשרות, עד למיצוי מלא של זכויותיכם.
