מאמר זה מבוסס על מסמך של התנועה לאיכות השלטון ומאפשר לעובדים שנתקלו בשחיתות להבין כיצד לפעול כאשר הם מתוודעים להפרת חוק או מינהל תקין במקום עבודתם, כלפי מי ואיך תוגש התלונה ומהן ההגנות הקיימות לעובד במסגרת הדיווח מצידו. להלן כל מה שצריך לדעת על הגנה על עובד החושף שחיתות במקום עבודתו:
שחיתות מהי?
מדובר במונח שפרשנותו החברתית ואף החוקית רחבה במיוחד ואף משתנה ממקרה למקרה. המונח השגור ביותר ביחס למקומות עבודה הוא "שחיתות ציבורית", כך שאם נחשפה כזו מצד עובד כלשהו, הוא זכאי להגנה מצד מבקר המדינה וגם לסעדים מבית הדין לעבודה. במקומות אחרים, תוגדר השחיתות כשימוש לרעה בכוח פוליטי או כלכלי שלא כדין ולמטרות רווח. הגדרה אחרת מציגה את השחיתות כאי שימוש בסמכות מטעמי רווח אישי.
תלונות המזכות את העובד בהגנה
כל עובד החושף שחיתות, זכאי להגנה מפני התנכלות. כמובן שלא כל תלונה שתוגש בנוגע לליקויים מסוימים במקום העבודה תצדיק הקמה של הגנה כזו ולכן על התלונה לעמוד בשני תנאים מרכזיים:
- הודעה בתום לב על פגיעה חמורה במינהל תקין או הפרת חוק שבוצעה במקום עבודתו של העובד – יש להגיש את התלונה בתום לב, כלומר באמונה שאכן כך התרחש במקום העבודה ובהתאם לתשתית עובדתית שתיבדק לאחר מכן מצד נציבות תלונות הציבור.
- התנהלות לפי הנוהל – העובד החושף שחיתות נדרש לפנות תחילה לממונים עליו ולהתריע על המעשה. אם פנייה אליהם עשויה לפגוע בו, העובד רשאי להעביר את תלונתו לרשות מוסמכת אחרת.
מה עושים כאשר נחשפת שחיתות במקום העבודה?
השאלה המטרידה ביותר בקרב העובדים סביב נושא השחיתות במקומות עבודה, היא כיצד לנהוג בזמן אמת. ובכן, מבחינה חוקית יש מספר דברים שיידרשו לצורך הגשת התלונה ובראשם איסוף התיעוד והראיות שמגבים את המעשים הפסולים. מסמכים, שרשורי מיילים, הודות, הקלטות, צילומי מצלמות אבטחה ועוד, יכולים להיחשב כתיעוד מהימן – כל עוד הם אינם נאספים באופן שעובר על החוק.
את כל הראיות יש לצרף לתלונה שתוגש לגורם מוסמך. גורם זה יכול להיות בראש ובראשונה המנהל. כאמור, אם הדבר איננו אפשרי במסגרת נסיבות השחיתות, ניתן לפנות גם למבקר פנימי או לחשב בארגון ככל שמדובר בעניין כספי.
אם גם הפעם הדבר איננו אפשרי, התלונה תופנה למערכת חיצונית לארגון, כמו משרד העבודה והרווחה או עמותות המטפלות בנושא. כמובן שבמקרים אלה מומלץ בחום לפנות כבר מבראשית לעורך דין דיני עבודה, שיספק הגנה על עובד החושף שחיתות בכל צעד בדרך.
כאשר מדובר בחשיפת שחיתות במגזר הציבורי, על העובד לפנות אל משרד מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. בקרב עובדי מדינה ניתן לפנות לנציב שירותי המדינה או אם נחשפה שחיתות ברמת הרשות המקומית, גם לגורמים המתאימים במשרד הפנים.
האם אפשר לפנות למשטרה?
אם חשיפת השחיתות מעלה חשד לקיומם של מעשים פליליים, העובד יוכל להגיש על כך תלונה במשטרה. יחד עם זאת, כאשר אין חשד (שנחשב בהקשר זה בעיקר לתיעוד הראייתי) לעבירה פלילית או כאשר מדובר במעשה נטול עניין לציבור, התלונה במשטרה לא תואיל כלל.
במקום, מומלץ לפנות לנציבות תלונות הציבור (משרד מבקר המדינה) שמקבל פניות מאזרחים גם במקרים של חשיפת שחיתות ופגיעה במינהל התקין. המבקר נחשב לחלק ממכלול ההגנה על העובד החושף שחיתות ובאפשרותו לעקוב לאחר הטיפול בפנייה שנעשתה אליו.
האם כדאי לפנות בנושא לתקשורת?
חשוב להבהיר: פנייה לאמצעי התקשורת לצורך חשיפת שחיתות איננה נחשבת בשום אופן להליך תקין, כך שהיא לא תספק הגנה לעובד החושף שחיתות! הפנייה לתקשורת כמובן עשויה לקדם את הטיפול בנושא ואף לחשוף פרשיה שלמה מאחוריו, אך היא עשויה במידה רבה להסב לעובד נזק במיוחד במישור המשמעתי. לכן הפנייה לתקשורת תבוצע רק בליווי של עורך דין ורק בנסיבות שאין בהן פגיעה וסיכון לעובד.
אופן הגשת התלונה
העובד צריך לפנות לרשות מוסמכת במסמך כתוב המלווה בכל האסמכתאות למקרה ושמכיל את חתימתו. כעת אותה הרשות תברר את התלונה או שתקבע כי אין בה ממש כדי להמשיך בחקירתה. החוק מחייב את אותה הרשות להודיע על תוצאות הבירור שערכה בנושא, אלא אם ישנם טעמים מיוחדים להימנע מכך.
ככל שהתלונה אכן מוצדקת, היא תועבר לגורם שמוסמך לטפל בה על פי הדין. יש להגיש את התלונה בתוך 12 חודשים מיום העילה, אחרת היא לא תיחקר. גורם הזמן כאן הוא קריטי ולכן אין להמתין זמן ממושך מעבר לכך כדי להתלונן.
באשר לתלונות אנונימיות, חשוב להדגיש כי מדובר בעניין אפשרי אך מורכב יותר מבחינה מעשית. כאן יידרשו ראיות חותכות למקרה, על מנת שהאנונימיות תוכל לספק דיסקרטיות והגנה ששומרים בינתיים על היחסים עם מושא התלונה. יחד עם זאת, תלונות שנשלחות באופן אנונימי לא מעניקות הגנה על עובד החושף שחיתות, אלא אם יוכח שזהותו נחשפה.
הגנה על עובד החושף שחיתות מפני התנכלות
החשש הגדול ביותר מפני חשיפת שחיתות הוא מהתנכלות במקום עבודה מצד עובדים נוספים שייתכן שאינם מאמינים שאלו פני הדברים ומצד מושאי התלונה שמעוניינים לפגוע באמינות המתלונן ו"לשתק" אותו. חשיפת השחיתות עשויה לגרום לפגיעה בתנאי העבודה, שלילת סמכויות, הורדה בדרגה, פיטורין וכמובן יחס משפיל ופוגעני.
בדיוק לשם כך נוצרו מנגנוני הגנה על עובד החושף שחיתות, אותם ניתן להפעיל על ידי פנייה לנציבות תלונות הציבור גם כאשר התלונה לגבי השחיתות לא הועברה אליו כשלעצמה, אלא רק תלונה בנוגע להתנכלות שבאה לאחר מכן. כמובן שיידרשו ראיות הן בנוגע לחשיפת השחיתות והן בנוגע למעשי ההתנכלות, אך בנוסף יהיה צורך להראות קשר סיבתי בין חשיפת השחיתות לביצוע ההתנכלות בפועל, כך שפעולת החשיפה היא זו שגרמה לה בפועל.
בהתאם לבירור המקרה, יוכל מבקר המדינה לספק צו זמני להגנה על זכויות העובד המכיל פיקוח על תקינות התפקוד כלפי העובד בארגון שלו, הוראה על ביטול פיטורים או על מתן פיצויים מיוחדים (בזכויות או בכסף), העברת העובד למשרה אחרת בתוך הארגון ועוד. כל הוראה בצו מצד מבקר המדינה שהופרה על ידי מקום העבודה נחשבת לעבירת משמעת ועבירה פלילית.
כמובן שניתן לתבוע את מקום העבודה גם בבית הדין לעבודה. גם הפעם מדובר באפשרות הגנה על עובד החושף שחיתות, שכן בית הדין רשאי להורות על החזרתו של העובד למקום העבודה וגם על פיצוי עקב עוגמת הנפש והנזקים שנגרמו לו בשל ההתנכלות, בסכומים שבין 50,000-500,000 ₪.
חשוב לציין שגם הפעם יש להצטייד בכל ההוכחות והראיות, לרבות הצבעה על הקשר הסיבתי בין שחיתות והתנכלות. בית הדין לא ידון בתביעות של שחיתות, אם חלפו 12 חודשים מיום עילת התביעה. כמו כן, אם התרחשה החלטת מבקר בנושא שקדמה לתביעה בבית הדין, לא ניתן יהיה להיעזר בה במעמד התביעה, אם כי נטיית השופטים תהיה שלא להתעלם ממנה לחלוטין. עוד יצוין כי תביעה שהוגשה לבית הדין מונעת ממבקר המדינה להמשיך לדון בנושא.
חשיפת שחיתות במקום העבודה היא מצב מורכב
עורכת הדין ליאת פייגל מעניקה שירות משפטי הכולל ייעוץ וייצוג בתחומים אזרחיים, בדגש על מומחיות בולטת וארוכה בשנים בדיני עבודה. משרדנו יסייע לכם בנאמנות ובנחישות עד למיצוי התלונה, תוך הפעלת כל ההגנות המצויות בחוק וסגירת מעגל עם הגורמים המתנכלים במקום העבודה, ככל שהיו כאלו לאחר חשיפת השחיתות. צרו עמנו קשר ונסייע לכם תוך שמירה על סודיות מלאה.
