ClickCease

תביעות מחלות מקצוע

רבים הם המכירים את המושג "תאונת עבודה", אך פחות אנשים מכירים את אחיו התאום – "מחלות המקצוע". חוסר המודעות הזה עשוי להוביל לקשיים בעמידה על הזכויות המגיעות לכם, ועל כן חשוב להכירו. בדיוק בשביל זה אנחנו כאן, עם המדריך המלא לתביעות מחלות מקצוע.

 

מהי מחלת מקצוע?

לפני שנפנה להליך הגשתה של תביעה בדין מחלת מקצוע יש להבין מהי בכלל מחלת מקצוע. מחלת מקצוע היא מחלה שנגרמה לעובד בשל חשיפתו לתנאים סביבתיים או בריאותיים בעייתיים בסביבת העבודה.

מחלת המקצוע יכולה להופיע במהלך שנות העבודה, אך יכולה להופיע גם שנים לאחר מכן.

עם זאת, חשוב לדעת כי לא כל מחלה יכולה להיחשב כמחלת מקצוע לצורך תביעה בביטוח הלאומי, אלא רק מחלה שהוכרה כמחלה כזו בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), ורק החל מהתאריך בה הוכרה בתקנות. 

לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מחלת מקצוע, בדומה לתאונת עבודה, נחשבת לפגיעה בעבודה, ועשויה לזכות את העובד בזכויות ובקצבאות שונות אם נפגע כושר העבודה שלו או שנותרה לו נכות בעקבותיה.  

 

מיקרוטראומה

גם כאשר מצבו הבריאותי של העובד אינו מוגדר כמחלת מקצוע על פי התקנות הוא יכול לקבל הכרה כנפגע עבודה, וזאת במסגרת פגיעה הנקראת "מיקרוטראומה".

פגיעה גופנית זו נגרמת כתוצאה מביצוע פעולות חוזרות ונשנות במסגרת העבודה. 

 

תביעות מחלות מקצוע – ההליך

כאמור, מי שמחלתו נחשבת למחלת מקצוע, כלומר היא מוכרת בתקנות ככזו ונגרמה בעקבות חשיפה לסביבת עבודה בעייתית, עשוי להיות זכאי לגמלאות שונות מאת הביטוח הלאומי.

על מנת לממש זכאות זו, בדומה לכל זכות אחרת שמעניק הביטוח הלאומי, יש להתחיל בהליך מסודר של תביעה. נעמוד להלן על שלביו העיקריים של ההליך:

 

שלב ראשון: פנייה לסיוע משפטי

בשלב הראשון מומלץ כבר בעת גילוי המצב הבריאותי לפנות לייעוץ משפטי. הייעוץ המשפטי חשוב במיוחד דווקא במחלות מקצוע וזאת בשל הקושי הראייתי הקיים לעיתים לקשור בין המצב הבריאותי למקום העבודה.  

עורך דין ביטוח לאומי המתמחה בהגשת תביעות מחלת מקצוע ידע כיצד להכווין את לקוחו להשיג את הראיות הדרושות, את המסמכים הרפואיים הרלוונטיים, ואיך להגיש את התביעה, כך שיגדלו סיכוייו לקבל הכרה.

 

שלב שני: הגשת תביעה לדמי פגיעה

השלב השני הוא שלב הגשת התביעה, וזאת יש לעשות בהתאם לייעוץ המשפטי שניתן כבר בשלב הראשון. התביעה הראשונה שיש להגיש במקרה של מחלת מקצוע היא תביעה לדמי פגיעה.

תביעה לדמי פגיעה מטרתה לפצות את מי שנעדר מעבודתו באופן זמני בשל פגיעה בעבודה, ובאופן טבעי היא אינה מוענקת מעבר ל-13 שבועות של היעדרות. 

הגשת התביעה לדמי פגיעה היא חשובה לא רק בגלל הפיצוי שהיא עצמה טומנת בחובה, אלא גם בשל העובדה שקבלת התביעה היא תנאי הכרחי להגשתה של תביעה לגמלת נכות מעבודה. 

תביעה לדמי פגיעה ניתן להגיש באופן מקוון באתר האינטרנט של הביטוח הלאומי, או באופן ידני על ידי הגשה לסניף הביטוח הלאומי הקרוב, או באמצעות שליחת התביעה בדואר או בפקס.

יש לשים לב אם מצורפים לתביעה כל המסמכים הדרושים, שכן תביעה שתחסר אחד מן המסמכים הללו עשויה להיות מוחזרת לתובע ללא טיפול. 

את התביעה יש להגיש בתוך 12 חודשים ממועד הפגיעה, או במקרה של מחלת מקצוע – ממועד היווצרותה של הפגיעה. הגשה מאוחרת עשויה לפגוע בגובה הזכאות. 

 

שלב שני: הגשת תביעה לגמלת נכות מעבודה

במקרים בהם מחלת המקצוע הותירה בעובד נכות, בין זמנית ובין קבועה, ניתן להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה מהביטוח הלאומי. 

תביעה זו ניתן להגיש אך ורק אם התביעה לדמי פגיעה התקבלה, וזאת בתוך 12 חודשים מיום קבלתה.

גם כאן הגשת תביעה במועד מאוחר יותר עשויה לפגוע בהחזר הרטרואקטיבי שיוכל לזכות בו התובע. 

 

שלב שלישי: דיון בוועדה הרפואית

בניגוד לתביעה לדמי פגיעה, תביעה לגמלת נכות מעבודה דורשת הופעה בפני וועדה רפואית. לאחר הגשתה של התביעה יקבל התובע זימון לוועדה כזו.

אם התובע אינו יכול להגיע במועד שנקבע יש להודיע זאת בהקדם ולקבוע תאריך חדש. 

הוועדה תדון במצבו הרפואי של התובע על פי המסמכים שהוגשו לה ועל פי הופעתו בה, ובמידת הצורך אף תשלח אותו לבדיקות רפואיות נוספות או תבקשו להמציא מסמכים רפואיים נוספים. 

לאחר הדיון יקבע רופא הוועדה את דרגת הנכות של התובע כמו גם את תאריך ההתחלה שלה והאם מדובר בנכות זמנית או קבועה.

שקלול של כל הגורמים הללו הם שיקבעו את גובה הגמלה ואת סכום ההחזר הרטרואקטיבי שיקבל התובע. 

 

שלב רביעי: הודעה לתובע ותחילת התשלום

לאחר קבלת ההחלטה של הוועדה הרפואית תשלח הודעה לתובע בנוגע לגורלה של תביעתו.

כאשר התביעה מתקבלת יחל גם התשלום החודשי ישירות לחשבון הבנק של התובע ב-28 לכל חודש בעבור אותו חודש. 

 

שלב חמישי: הגשת ערר

אם התובע אינו מרוצה מהחלטתה של הוועדה הרפואית ניתן להגיש ערר על החלטתה, זאת בתוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה.

בפועל הביטוח הלאומי מקבל גם תביעות שהוגשו בתוך 90 יום, אך לא מומלץ לסמוך על כך מראש.

הערר מוגש לוועדת העררים המתאימה. אם הוועדה שוקלת להפחית את שיעור הנכות מזה שנקבע בוועדה הרפואית הראשונית ניתן למשוך את הערר, כך שיוותרו שיעורי הנכות שנקבעו בהתחלה.

כך ממוזער הסיכון שבהגשת הערר מבחינתו של התובע לאפס. 

 

שלב שישי: הגשת ערעור לבית הדין לעבודה

גם על החלטתה של וועדת העררים ניתן להגיש ערעור, והפעם לבית הדין האזורי לעבודה. ערעור זה ניתן להגיש בתוך 60 יום מיום קבלת ההחלטה בוועדת העררים.

עם זאת, חשוב לדעת כי הערעור לבית הדין לעבודה יכול לכלול ערעור אך ורק על הכרעות משפטיות, ולא על הכרעות עובדתיות שנקבעו בוועדה.

 

שלב שביעי: דיון חדש בתביעה

גם אם כל הערעורים שמגיש התובע נדחים אין זה סוף פסוק, ולעיתים יהיה ניתן להגיש בקשה לדיון מחדש בתביעה.

דיון כזה אפשרי כאשר חלה החמרה במצבו הבריאותי או במצבו הכלכלי של העובד, וניתן להגישה רק 6 חודשים לאחר יום החלטת הוועדה המקורית.

כאשר הנכה אושפז במהלך תקופה זו ניתן להגיש בקשה לדיון חדש גם ללא השלמתה של תקופת ההמתנה. 

 

לסיכום

מחלת מקצוע נחשבת לפגיעה מעבודה לכל דבר ועניין, כולל הזכויות הנלוות אליה. על מנת לממש את הזכויות הללו חשובה קודם כל המודעות אליהם, ואת זה כבר יש לקוראיו של מדריך זה.

אולם המודעות אינה מספיקה, ודרוש גם ידע משפטי וניסיון בעבודה מול הביטוח הלאומי על מנת למצות את האפשרויות העומדות בפניו של עובד שנפגע במהלך עבודתו. 

את זאת יכול לספק עורך דין ביטוח לאומי מומחה, שכן מעצם הגדרת מקצועו יש לו את כל הדרוש לניהול מוצלח של תביעות מחלת מקצוע.

בנוסף ליתרונות שמביא עורך הדין בהדרכתו של התובע כיצד לפעול, היתרון שבסיוע בו מתבטא גם באפשרות לזכות בייצוגו בדיון בוועדות השונות, ובמקרה הצורך – גם בבית הדין לדיני עבודה.

 

לפרטים נוספים פנו לעו"ד ליאת פייגל, עורכת דין ביטוח לאומי. 

עורך דין ליאת פייגל
עורכת דין ליאת פייגל

השאירו פרטים ונחזור אליכם

מידע נוסף
מצאתם את מה שחיפשתם? שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
icon-big2

מחפשים משרד עורכי דין בנושא ?
לקבלת ייעוץ חינם השאירו פרטים