ClickCease

סדרי דין בבית הדין לעבודה

בית הדין לעבודה הוא מכשיר מרכזי ביותר להבטחת זכויותיהם של העובדים במסגרת דיני העבודה. העניין הזה מחייב כמובן היכרות עמוקה איתו ועם סדריו לפני תחילתו של כל הליך המתקיים בו. אז מהם סדרי הדין בבית הדין לעבודה? על כל זאת במאמר שלפניכם.

 

מהם סדרי דין?

ראשית יש לפתוח כמובן בהסבר קצר בדבר מהותם של סדרי דין. סדרי דין הם כללים שמטרתם להסדיר את כל הקשור לתחום מסוים של הליכים משפטיים, כאשר יש סדרים ייחודים למשפט אזרחי, סדרים ייחודים למשפט פלילי, ובהקשר של מאמר זה – סדרים ייחודים לדיונים בבית הדין לעבודה.

סדרי הדין נקבעים בתקנות על ידי שר המשפטים, והם בעצם מהווים את כללי הפרוצדורה של כל דיון משפטי. ההיכרות עם הפרוצדורה היא חשובה ביותר, שכן כל הגשמה של זכות מהותית תלויה בעמידה בפרוצדורה, בדרך אחרת לא תוכל מערכת המשפט להתנהל.

 

סדרי הדין בבית הדין לעבודה – שלב אחרי שלב

עתה נעבור לפירוט סדרי הדין בבית הדין לעבודה, שלב אחרי שלב.

 

הגשת תביעה

השלב הראשון בכל הליך שיפוטי, ודיני העבודה אינם שונים בזה, הוא כמובן הגשתה של תביעה. לבית הדין לעבודה מוגשות כמובן בדרך כלל תביעות שעניינן בדיני עבודה, כאשר בין התובע לנתבע מתקיימים, או התקיימו, יחסי עבודה.

כך למשל ניתן לתבוע את המעסיק בבית הדין בדרישה לתשלום שכר עבודה, פיצויי פיטורים או זכויות סוציאליות.

את התביעה יש להגיש לבית הדין האזורי במחוז השיפוט בו נמצא מקום העבודה, או במחוז השיפוט בה הייתה צריכה העבודה להתבצע, בשלושה עותקים. אחד מן העותקים יוחזר אל התובע וישמש אסמכתא להגשתה של התביעה.

את התביעה ניתן להגיש באמצעות עורך דין אך ניתן גם להגיש עצמאית, למרות שזה כמובן פחות מומלץ. אם התובע מיוצג עורך דינו ישלח העתק של כתב התביעה לנתבע, אם הוא אינו מיוצג הוא יעשה זאת בעצמו או שבית הדין יעשה זאת בשבילו.

 

תשלום אגרה

בד בבד עם הגשת התביעה יידרש התובע גם לשלם אגרה לבית המשפט, מעין "דמי רצינות". גובה האגרה בתביעות בבית הדין לעבודה עומד על שיעור של 1% מגובה הסכום הנתבע, ובכל מקרה לא פחות מ-143 ₪.

 

שליחת כתב הגנה

לאחר המצאתו של כתב התביעה לנתבע יהיו לו 30 יום לשלוח כתב הגנה כתגובה. כתב ההגנה יישלח הן לבית הדין והן לתובע.

 

הליכי פשרה

לעיתים בשלב זה יכול בית הדין להחליט לשלוח את הצדדים להליכי פישור המתבצעים על ידי נציגי הציבור מבין הדיינים בבית הדין לעבודה. מטרתם של הליכים אלו הוא להביא לסיומה של המחלוקת בדרכי שלום ומחוץ לכותלי בית הדין.

קיומם של הליכי הפישור תלויים בהסכמתם של שני הצדדים, התובע והנתבע, ואם אחד מהם אינו מעוניין בהם יעברו היישר לשלב קדם המשפט.

במקרה בו הליכי הפישור מצליחים, והצדדים מגיעים ביניהם להסכמות, יקבלו ההסכמות תוקף של פסק דין לכל דבר ועניין.

 

קדם משפט

במקרה בו הליכי הפישור אינם מצליחים, או שאחד הצדדים לא מעוניין בהם מלכתחילה, עוברים לשלב קדם המשפט. מטרתו של שלב זה הוא לברר את טענות הצדדים ולמקד את הנושאים שבמחלוקת, וזאת כדי להקל על הליכי המשפט לאחר מכן.

לאחר קיומו של קדם המשפט יכול כל אחד מן הצדדים להגיש בקשה לזימון עדים, שיופיעו בשלב ההוכחות. את הבקשה יש להגיש בכתב באופן מסודר, ולציין בה את כל פרטיהם של העדים.

 

דיון הוכחות

שלב ההוכחות הוא בעצם מה שאנשים מדמיינים כאשר אומרים להם משפט, אפילו שכפי שראינו לעיל, הליכי משפטי כולל בתוכו שלבים רבים אחרים. בשלב זה יוכלו הצדדים לטעון את טענותיהם, להעיד את עדיהם, ולהגיש את ראיותיהם לבית הדין.

שלב ההוכחות ייפתח בדרך כלל על ידי התובע, ורק לאחר מכן יישמע הנתבע, אך לבית הדין הסמכות להפוך את הסדר לפי שיקול דעתו.

 

סיכומים ופסק דין

לאחר שלב ההוכחות ייתנו הצדדים את סיכום טענותיהם. סיכום זה ייתכן שיוגש בעל פה או בכתב, והכל בהתאם להחלטת בית הדין.

לאחר הגשתם של הסיכומים ייתן בית הדין פסק דין. על פסק הדין יכול לערער כל אחד מהצדדים בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.

 

דיון מהיר בבית הדין לעבודה

עד כה פירטנו את שלביה של תביעה רגילה בבית הדין לעבודה, אך האמת היא שבבית הדין יש גם סוג אחר של הליך, והוא הליך של דיון מהיר.

 

מהו דיון מהיר?

הליך בדיון מהיר הוא הליך שיפוטי שנערך תוך יום אחד בלבד, תוך ויתור על קדם המשפט ואיחוד שלבי ההוכחות והסיכומים. יתרונותיו של הליך כזה בחיסכון זמן לצדדים, זמן שיפוטי וכסף הם ברורים.

 

למי זה מתאים?

לא כל תביעה יכולה להיות מנוהלת בהליך מהיר, ועל מנת שהאופציה הזאת תהיה אפשרית צריך שיתקיימו שני תנאים:

  1. הסכום הנתבע אינו עולה על 31,300 ₪.
  2. מדובר בתביעה שעניינה יחסי עבודה, תביעה כנגד קופת גמל או תביעה לקצבה הנובעת מיחסי עבודה.

 

שלבי ההליך

הליך הגשת התביעה של תביעה בדיון מהיר זהה לזו של תביעה רגילה. לאחר הגשתה של התביעה תבחן אותה מזכירות בית הדין ותחליט האם היא מתאימה לדיון מהיר.

אם אכן התביעה תימצא מתאימה ייקבע תאריך לדיון בו יובאו הראיות, יועדו העדים ויישמעו טענות הצדדים. בדיון כזה בית הדין אינו כבול לפרוצדורה הרגילה והוא רשאי לנהוג בכל דרך הנראית לו נחוצה לצורך פתירתו המהירה של הסכסוך.

 

ערעור על פסק דין בדיון מהיר

חשוב לדעת כי על פסק דין שניתן בדיון מהיר אין זכות ערעור מובנית, ובמקרה הצורך יש להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. רק אם הבקשה תתקבל יוכל הצד המבקש לערער להגיש את ערעורו.

 

זקוקים לסיוע משפטי בדיני עבודה? פנו לעו"ד ליאת פייגל. 

מה היה לנו עד עכשיו?

מחפשים משרד עורכי דין בנושא ?
לקבלת ייעוץ חינם השאירו פרטים