הליך חדלות פירעון לא נועד רק בעבור יחידים אלא גם בעבור חברות בע"מ, אך באופן טבעי, ישנם הבדלים מסוימים בין הליכי חדלות הפירעון השונים. במאמר זה נתרכז בחדלות פירעון של חברות, מהם התנאים לפתיחתו, מי יכול להגיש בקשה לפתיחה בהליכים וכיצד מתנהל ההליך.
חדלות פירעון של חברות – מה זה בכלל?
ראשית יש להקדים מספר מילים בדבר מהו בכלל הליך חדלות פירעון של חברה. ככלל, הליך חדלות פירעון של חברה במסגרת החוק החדש הוא הליך דומה מאוד להליך חדלות פירעון של יחיד, אך בכל זאת ישנם כמה הבדלים מהותיים.
ההבדל המרכזי נעוץ בכך שבעוד מטרתו המרכזית של הליך חדלות פירעון של יחיד היא להביא לשיקומו הכלכלי של החייב, מטרתו של הליך חדלות פירעון שכזה כלפי חברה מעט שונה.
חדלות פירעון של חברה פירוקה של החברה היא ברירת המחדל, בהליכי שיקום יינקטו רק בהתקיימם של תנאים מסוימים, עליהם נעמוד בהמשך.
התנאים לפתיחת הליך חדלות פירעון של חברה
על מנת לפתוח בהליך חדלות פירעון של חברה צריך שיתקיימו מספר תנאים, חלקם חופפים לאלו הנדרשים בהליך חדלות פירעון של יחידים, וחלקם ייחודיים:
תנאי ראשון: תחולת החוק על התאגיד
על מנת שיהיה ניתן לפתוח בהליכי חדלות פירעון בישראל כנגד כל תאגיד, צריך שחוק חדלות פירעון יחול עליו. תחולה זו קיימת כאשר התאגיד ממלא אחרי אחד מהתנאים הבאים: התאגיד רשום בישראל, התאגיד מנהל עסקים בישראל, או שיש לתאגיד נכסים בישראל.
תנאי שני: החברה חדלת פירעון
כמובן שלא ניתן לפתוח בהליכי חדלות פירעון כאשר החברה אינה נמצאת במצב של חדלות פירעון, או אינה קרובה לכך, כהגדרתו של מצב זה בחוק. על פי החוק מצב של חדלות פירעון נקבע על פי אחד משני המבחנים הבאים: המבחן התזרימי והמבחן המאזני.
חדלות פירעון על פי המבחן התזרימי משמעותה שאין בכוחו של התאגיד לפרוע את חובותיו, בין אם מדובר על חובות עתידיים ובין אם מדובר על חובות שהגיע מועד פריעתם. חדלות פירעון על פי המבחן המאזני משמעותה שסך התחייבויותיו של התאגיד עולה על סך נכסיו.
כאשר מגיש הוא נושה
כאשר מגיש הבקשה לצו פתיחה בהליכים הוא נושה ולא החברה בעצמה עומדות לרשותו מספר חזקות עובדתיות בחוק. חזקות אלו נועדו על מנת להוכיח שהחברה אכן נמצאת במצב של חדלות פירעון, דבר שלולא הן יהיה קשה עבור הנושה, אינו מעורה בעניינים הכלכליים של החברה, להוכיח.
תנאי שלישי: סכום החוב
חברה שסכום חובה הכולל אינו עולה על 25,000 ₪ אינה יכולה לפתוח בהליכי חדלות פירעון.
הליך חדלות פירעון של חברה
לאחר שהבנו מהו הליך חדלות פירעון של חברה ומהם התנאים לפתיחה בו ניתן לעבור לפירוט שלבי ההליך:
שלב ראשון: הגשת בקשה לצו פתיחה בהליכים
בשלב הראשון יש להגיש בקשה לצו פתיחה בהליכים. בקשה זו יכולה להגיש החברה עצמה, אך גם נושה או היועץ המשפטי לממשלה. בכל מקרה בקשה זו מוגשת לבית המשפט המחוזי, בין אם החברה היא המבקשת ובין אם לאו.
במסגרת הבקשה יכול מגיש הבקשה לפרט את העדפותיו בנוגע לגורל החברה, האם לפירוק או לשיקום, אך אם הוא בוחר להציע שיקום עליו לצרף לבקשה מתווה ראשוני לאופן הפעלת השיקום המתכונן.
חשוב להדגיש
חשוב להדגיש כי בעוד החברה עצמה יכולה להגיש בקשה לצו פתיחה בהליכים גם אם היא עוד לא ממש במצב של חדלות פירעון, כאשר הצו עשוי לעזור לה להימנע מלהגיע לשם, נושה יכול להגיש בקשה כזו רק כאשר החברה כבר חדלת פירעון, ולשם כך הוא יכול להיעזר באחת מהחזקות הכתובות בחוק.
עם זאת, גם לכלל זה יש חריגים, ובמקרים מסוימים, כמו למשל במצב של חשש שהחברה פועלת על מנת למנוע מנושיה את כספם, יהיה ניתן להגיש בקשה לצו פתיחה בהליכים גם אם החברה אינה חדלת פירעון.
שלב שני: דיון בבקשה
חוק חדלות פירעון קובע כי דיון בבקשה לצו פתיחה בהליכים כנגד חברה יתקיים בהקדם האפשרי, וכך גם ההחלטה של בית המשפט בבקשה תינתן בהקדם האפשרי.
במסגרת הדיון יבחן בית המשפט האם מתקיימים התנאים לפתיחתו של הליך חדלות פירעון של חברה על פי החוק. אם ייקבע שאכן מתקיימים יינתן צו פתיחה בהליכים.
כאשר מתקיימים התנאים להליך חדלות פירעון
עם זאת, גם כאשר מתקיימים התנאים לפתיחתו של הליך חדלות פירעון, רשאי בית המשפט שלא לתת צו לפתיחת הליכים, וזאת במקרים בהם הוא סובר שעצם מתן הצו יפגע באפשרות השיקום הכלכלי של התאגיד. החלטה כזו תינתן בשקלול הפגיעה האפשרית בנושים ויכולתו הכלכלית הכוללת של התאגיד.
שלב שלישי: מתן צו פתיחה בהליכים
במסגרת צו פתיחת הליכים ייקבע בית המשפט את גורלה של החברה – האם לפירוק או האם לשיקום כלכלי. ככלל, ברירת המחדל היא פירוק, אך בית המשפט רשאי להורות גם על שיקום בהתקיים שלושת התנאים הבאים:
- יש סיכוי סביר לשיקומה של החברה.
- אין חשש סביר שהמשך הפעלתה של החברה תפגע בנושים.
- ישנו מימון הוצאות הכרוכות בהמשך הפעלתה של החברה.
שלב רביעי: שיקום או פירוק
במסגרת ההחלטה על גורלה של החברה בצו הפתיחה בהליכים ימנה בית המשפט נאמן לחברה. תפקידו של הנאמן משתנה בהתאם להחלטה האם החברה עוברת לשיקום או לפירוק, אך ניתן לומר באופן כללי כי הוא משמש כמלווה, מפקח ומבצע בשני ההליכים.
בסופו של תהליך שהחברה תשוקם ותחזור לבעליה המקוריים, או שתחוסל באופן רשמי על פי הוראות חוק החברות. כאשר מדובר בחברה אין בנמצא צו הפטר, שכן חברה שמחוסלת ממילא אינה זקוקה לכך, וחברה משקומת ממשיכה לשלם את חובותיה.
לפרטים נוספים על חדלות פירעון של חברה פנו לעו"ד ליאת פייגל, עו"ד חדלות פירעון מומחית.
