תאונת עבודה – מה מגיע לי? דע את זכויותיך

באופן יחסי מצבם של נפגעי תאונות עבודה הוא טוב יותר מזה של נפגעי תאונות אחרות, וזאת בשל הזכויות השונות שמגיעות להם בשל עצם היותה של התאונה תוצאה של עבודה. אולם, ככל זכות, גם מימושן של זכויות אלה מחייב ראשית לכל מודעות אליהן, מודעות שאינה תמיד קיימת. במאמר זה אציג בפניכם אחת ולתמיד: תאונת עבודה – מה מגיע לכם?

כעורכת דין המתמקצעת בתחום דיני עבודה מזה שנים רבות, ידוע שמושג תאונת עבודה הינו ומוכר וידוע, אך הגדרתו המדויקת אינה חד משמעית. התנאים להכרה בתאונה כתאונת עבודה, והזכויות הנגזרות ממנה קצת פחות מוכרים לציבור הרחב. אך למעשה, לאורך השנים כעורכת דין בתחום דיני עבודה נתקלתי במקרים רבים בהם קיימות זכויות רבות שאדם שלא יודע את זכויותיו ולכן ללא ליווי מקצועי יהיה מאוד קשה לעמוד עליהן בעת הצורך. לכל המידע אשיב במאמר מורחב זה.

מהי פגיעה בעבודה?

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (להלן: החוק) מגדיר "פגיעה בעבודה" כתאונת עבודה או מחלת מקצוע. כאשר תאונת עבודה היא תאונה שאירעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה, ומחלת עבודה היא מחלה שנקבע בתקנות כמחלת מקצוע ונגרמה עקב העבודה.

החוק מוסיף עוד מספר מקרים שנחשבים לתאונת עבודה, על אף שאינם נכללים בהגדרה שלעיל, וביניהם:

1. תאונה שקרתה בדרך אל העבודה או בדרך ממנה.
2. תאונה שנגרמה בשל מעשה של העובד שנועד להציל או למנוע נזק לגוף או לרכוש, בתנאי שהייתה בשעת העבודה ובמקום העבודה או בסביבתו.
3. פגיעה הנגרמה בשעת העבודה שפגע בו אדם אחר בחפץ הנמצא במקום העבודה או בסביבתו, בתנאי שלנפגע לא היה חלק בגרימת הפגיעה.
4. תאונה שקרתה לשכיר במקום בו הוא נוהג לסעוד בשעת ההפסקה, שהינה על דעת המעסיק ושאינה עולה על שלוש שעות.
5. שכיר החבר בועד העובדים שנפגע במהלך מילוי תפקידו, ועקב כך.

זכויות בעבודה המגיעות לעובד בעקבות תאונת עבודה תלויות כמובן קודם כל בהתקיימותה של תאונה עבודה, או במונח המדויק יותר – פגיעה בעבודה.

המונח השגור של "תאונת עבודה", הוא מונח חלקי, שכן פגיעה בעבודה כוללת מצבים נוספים. ככלל, פגיעה בעבודה היא מצב בו עובד נפגע במקום עבודתו, או בדרך אל העבודה או ממנה, ועקב כך אבד לו כושר העבודה שלו, בין אם באופן זמני ובין אם באופן קבוע.

מצב כזה יכול שייגרם על ידי אירוע חד-פעמי כגון תאונה, אך יכול שייגרם גם באופן איטי והדרגתי בשל חשיפה לסביבת עבודה בעייתית שגורמת להופעתה של מחלה.

עורכת דין ליאת פייגל מחזיקה בניסיון עשיר בטיפול תיקים בנושאי תאונות עבודה וכל המשתמע מכך.

מי זכאי לביטוח תאונות עבודה?

פיצויים לנפגעי עבודה מתקבלים על ידי הביטוח הלאומי, או ביתר דיוק – על ידי ביטוח תאונות עבודה. למעשה כל עובד בישראל מבוטח בביטוח תאונות עבודה, באופן הבא:

דמי פגיעה

דמי פגיעה הם הפיצויים שביטוח לאומי שניתנים תמורת אובדן הכנסה במקרה של תאונת עבודה. את דמי הפגיעה משלמים כל עוד הנפגע אינו מסוגל, כתוצאה מהתאונה, לעבוד בעבודתו או בכל עבודה מתאימה אחרת.

את דמי הפגיעה ניתן לקבל בעד כל יום שהנפגע נעדר מעבודתו, כאשר אם מדובר בהיעדרות של פחות מ-12 יום לא יינתנו דמי פגיעה עבור שלושת ימי ההיעדרות הראשונים, למשך 13 שבועות לכל היותר.

כאשר מדובר בעובד עצמאי, ינוכו מדמי הפגיעה כל 12 הימים הראשונים להיעדרותו. אם ההיעדרות מהעבודה נמשכת גם לאחר 13 שבועות, ניתן להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה.

חישוב דמי הפגיעה

סכום יומי של דמי פגיעה מחושב כך: 75% מהכנסתו החייבת בדמי ביטוח לאומי של הנפגע בשלושת החודשים המלאים האחרונים שעבד בהם, לחלק ב-90, שהם מספר ימי העבודה באותם חודשים. לעובד עצמי דמי הפגיעה מחושבים לפי הכנסותיו בשנת המס השוטפת.

תאונת עבודה – מה מגיע לי?

אם כן, לאחר שהבנו מהי תאונת עבודה, או במונח המדויק יותר – פגיעה בעבודה, ניתן לעבור לשאלת הזכויות של נפגע בעבודה.

ככלל ניתן לומר שמי שנפגע בעבודתו זכאי לפיצויים עבור הנזק שנגרם לו בגין אובדן כושר העבודה וההוצאות הרפואיות. אך את הפיצוי הזה ניתן להשיג במספר אופנים, כאשר לעיתים חלקם אינם סותרים אחד את השני ואף משלימים זה את זה.

נעמוד להלן על אפשרויות התביעה העומדות בפניו של נפגע בתאונת עבודה:

אפשרות ראשונה: תביעה לדמי פגיעה

תביעה לדמי פגיעה היא תביעה המוגשת למוסד לביטוח לאומי, ועל כן כתנאי סף לאפשרות תביעה זו צריך העובד להיות מבוטח בביטוח לאומי. באופן כללי, כל תושב ישראל חייב להיות מבוטח בביטוח זה, אך לעיתים דמי הביטוח אינם משולמים בזמן והזכאות לביטוח הלאומי נשללת.

את התביעה לדמי פגיעה יש להגיש בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה, כאשר הגשה מאוחרת יותר עלולה לשלול את הזכאות לקצבה או לפגוע בה.

תביעה לדמי פגיעה בעבודה נחשבת לתביעה פשוטה יחסית, שכן היא איננה כוללת הליכים שיפוטיים או מעין-שיפוטיים כמו הופעת התובע בפני וועדה רפואית של הביטוח הלאומי.

מטרתם של דמי הפגיעה היא לספק מעין "עזרה ראשונה" לנפגעי תאונות עבודה, ולפצותם בגין הימים שהחסירו מעבודתם בעקבותיה. אין מטרתם של דמי הפגיעה לפצות בעבור נכות שנגרמה לעובד בעקבות התאונה, ובהתאם לכך הפיצוי שניתן לקבל מוגבל ל-13 שבועות בלבד של היעדרות מעבודה.

אפשרות שנייה: תביעה לגמלת נכות מעבודה

האפשרות השנייה שעומדת בפני נפגע בתאונת עבודה היא בעצם אפשרות משלימה לזו הראשונה, והיא הגשת תביעה לגמלת נכות מעבודה. גם תביעה זו מוגשת למוסד לביטוח לאומי, וממילא מי שאינו מבוטח בו אינו זכאי לה.

תביעה לגמלת נכות מעבודה ניתן להגיש עד 12 חודשים לאחר ההכרה בתביעה לדמי פגיעה, אך רצוי להגישה סמוך לתום התקופה בגינה משולמים דמי פגיעה. בכל מקרה לא ניתן להגיש תביעה לגמלת נכות לעבודה אם לא התקבלה תביעתו של העובד לדמי פגיעה.

הגשת תביעה לגמלת נכות מעבודה במועד מאוחר יותר עשויה להיחשב כשיהוי שבגינו רשאי הביטוח הלאומי להפחית את גובה הקצבה או המענק.

גמלת נכות מעבודה מטרתה לפצות את העובד שנפגע בתאונת עבודה ושנגרמה לו עקב כך נכות, זמנית או קבועה, גם אם חזר לאחר מכן למקום עבודתו.

תביעה לגמלת נכות מעבודה היא תביעה סבוכה יותר, והיא כוללת גם את הופעתו של התובע בפני וועדה רפואית של הביטוח הלאומי. הוועדה הרפואית היא שקובעת האם לדחות את התביעה או לקבלה, ואם לקבלה – מהם אחוזי הנכות שייקבעו לתובע, ובהתאם לכך – מה יהיה גובהה של הגמלה.

על החלטותיה של הוועדה הרפואית ניתן להגיש ערר לוועדת העררים המתאימה בביטוח הלאומי בתוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה, כאשר גם על החלטותיה של וועדת העררים ניתן לערער לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 60 יום.

אפשרות שלישית: תביעת הביטוח הפרטי

הרבה מן העובדים במשק מבוטחים בביטוחים פרטיים, נוסף לביטוח הלאומי, למשל בביטוח תאונות אישיות. ביטוחים אלו פעמים רבות מעניקים פיצוי בעקבות תאונות עבודה, והכל בהתאם לתנאי הפוליסה.

תביעות כנגד ביטוח פרטי ניתן להגיש בתוך 3 שנים מיום הפגיעה. במקרה בו הנפגע הגיש בנוסף לתביעה כנגד הביטוח גם תביעה לדמי פגיעה מהביטוח הלאומי עליו לעדכן את הביטוח הלאומי בכך.

אפשרות רביעית: תביעה כנגד המעסיק

האפשרות הרביעית למיצוי הפיצויים של עובד שנפגע בתאונת עבודה היא הגשתה של תביעת נזיקין כנגד המעסיק. בניגוד לאפשרויות הקודמות שדנו בהם, אפשרות זו פתוחה רק בפני מי שנפגע בתאונת עבודה שנגרמה בעקבות רשלנות מסוימת של המעסיק.

אפשרויות התביעה כוללות בתוכן שתי עוולות עיקריות: עוולת הרשלנות ועוולת הפרת חובה חקוקה, כאשר לעיתים ניתן לתבוע בגין שתי העוולות גם יחד.

חשוב להבין כי לרוב המעסיק עצמו יהיה מבוטח מפני רשלנותו בביטוח פרטי, ולכן למעשה גם אפשרות תביעה זו עשויה להסתיים בתביעה מול הביטוח של המעסיק, תוך תשלום השתתפות עצמית מועטה שלו.

בתביעה נזיקית שכזו אפשר לקבל פיצוי נכבד, במיוחד כאשר רשלנותו של המעסיק הייתה גדולה במיוחד, אך חשוב לדעת כי במקרה בו העובד הגיש גם תביעה לדמי פגיעה לביטוח הלאומי סכום דמי הפגיעה יקוזז לו מסכום הפיצויים הסופי.

עוד חשוב לדעת כי גם במצב בו המעסיק אמנם התרשל, אך גם רשלנותו של העובד הוסיפה לפגיעה, עשוי בית המשפט להפחית בהתאם את הפיצוי לעובד.

זכויות נוספות לנפגעי עבודה

בנוסף לכל אפשרויות התביעה העומדות בפני נפגע עבודה על מנת להבטיח את השבת מצבו לקדמותו ככל האפשר, מעמיד החוק לרשותו של העובד הפגוע מספר זכויות חשובות נוספות. אפרט על העיקריות שבהן:

זכות ראשונה: טיפול רפואי

הטבה נוספת שניתנת כתוצאה תאונת עבודה היא זכאות לטיפול רפואי חינם, זאת למשך כל זמן הטיפול בתוצאות תאונת העבודה. הטבה זאת אינה ניתנת באופן ישיר על ידי ביטוח לאומי, אלא באמצעות קופת החולים בה היה חבר הנפגע לפני התאונה.

נפגע עבודה זכאי לטיפול רפואי ראשוני על ידי כל גורם רפואי הנמצא בסמוך. את המשך הטיפול הרפואי בנפגע תממן קופת החולים אליה הוא משתייך, כמו גם את הפינוי באמבולנס ביום הפגיעה במקרה בו העובד נצרך לכך.

במצבים מסוימים העובד אף עשוי להיות זכאי למימון טיפולי רפואה משלימה על ידי הביטוח הלאומי. גם טיפולים אלו יסופקו על ידי קופת החולים.

זכות שנייה: זכויות סוציאליות בתקופת דמי הפגיעה

בתקופה בה נעדר העובד ממקום העבודה ובה הוא זכאי לדמי פגיעה, יהיה זכאי העובד גם לחלק מן הזכויות הסוציאליות המגיעות לו. כך למשל ההיעדרות כזאת אינה קוטעת את הרצף הנדרש בעבודה לצורך קבלת פיצויי פיטורים, ואף לצורך חישוב הפיצויים יש לכלול עד 30 יום מתקופה זו.

בנוגע להפרשות לפנסיה הדין אינו ברור, שכן פסיקותיו של בית הדין לעבודה סותרות זו את זו בעניין זה, אך בכל מקרה ניתן לקבוע בהסכם העבודה כי ההפרשות לפנסיה על ידי המעסיק יימשכו גם בתקופת היעדרות כזו.

זכות שלישית: שיקום וסיוע כלכלי

במקרים מסוימים נפגעי עבודה עשויים להיות זכאים להטבות נוספות מהמדינה, וזאת במטרה לשקמם או לסייע להם מבחינה כלכלית. בין ההטבות הללו ניתן למצוא סיוע בלימודים והכשרה מקצועית, מענק לצורך התאמת דירת המגורים או קניית רכב, פטור מתשלום ביטוח לאומי ועוד.

זכות רביעית: קצבת נכות וקביעת דרגת נכות

עובד שנותר בעל נכות עקב הפגיעה בעבודה יכול להיות זכאי לפיצוי עבורה, לעיתים בדרך של מענק ולעיתים בדרך של קצבת נכות חודשית.

דרגת הנכות נקבעת על ידי ועדה רפואית המורכבת מרופא אחד או שניים, המומחים בתחום הפגיעה ואינם קשורים לביטוח לאומי.

ועדה זו תקבע מהו היקף הפגיעה כתוצאה מהתאונה וכך תקבע לנפגע אחוזי נכות. דרגת הנכות יכולה להיות זמנית, במקרה בו הועדה חושבת שמצבו של הנפגע עשוי להשתנות, ויכולה להיות קבועה, במקרה בו לא צפוי שינוי ברמת הפגיעה.

סיכום

במאמר זה הצגתי בפניכם חלק מן הנושאים המשפטיים הסבוכים והרבים המלווים פגיעה בעבודה. למדנו שלעובד הנפגע בעבודתו ונותרה לו כתוצאה מכך נכות יש זכויות ופריבילגיות שונות שכדאי מאוד למצות. למרות זאת, אנשים מפספסים את ההטבות המגיעות להם פעמים רבות, הן בשל חוסר מודעות, והן בשל התנהלות לא נכונה מול הביטוח הלאומי.

את שתי הבעיות הללו ניתן לפתור על ידי שימוש בשרותיו של עורך דין מומחה לדיני עבודה, המכיר את רזי המערכת והחוק לפני ולפנים ויוכל לעזור לכם באופן אישי במשימה הלא פשוטה של מיצוי זכיותיכם.

עורכת דין ליאת פייגל בעלת רצון ויכולת לחבר תחומי משפט שונים לצורך מיצוי כל הזכויות עבור הלקוח וליווי אישי לכל אורך התהליך.

נפגעתם בתאונת עבודה? רוצים לדעת בדיוק מה מגיע לכם? פנו לעו"ד ליאת פייגל.