בעידן הנוכחי, רוב האנשים מבלים את מרבית זמנם הפעיל בשעות היממה בעבודה. בעבודות שונות חשופים לסיכונים שונים, שפגיעה מהם יכולה להיחשב לתאונת עבודה. רבים תוהים מה קורה כאשר מתרחשת תאונה תוך סטיה מהדרך לעבודה. האם הדבר נחשב לתאונת עבודה? את מי ניתן לתבוע? אילו פיצויים מגיעים לי? תשובות במאמר שלפניכם.
האם היא נחשבת לתאונת עבודה?
אנשים מגיעים לעבודה שלהם במספר דרכים: באמצעות רכב פרטי, הסעות שיתופיות, תחבורה ציבורית או הליכה ברגל. תאונה יכולה להתרחש בכל אחת מדרכי ההגעה הזו. אדם שחווה תאונה בזמן דרכו לעבודה, זכאי להיות מוכר כמי שנפגע בתאונת עבודה. זכאות זו מאפשרת לו לתבוע פיצויים ודמי פגיעה בין היתר. במידה ובדרך לעבודתו עובד סטה מהדרך, שלא לצרכי העבודה, ולאחר מכן נקלע לתאונה, היא לא תחשב לתאונת עבודה.
דוגמא לתאונה תוך סטיה מהדרך לעבודה יכולה להיות עצירה לשתיית קפה. אם אתם נוסעים לעבודתכם בנתיב קבוע, אך החלטתם ביום מסוים לסטות ממנו ולעצור במקום כלשהו על מנת לשתות קפה לפני העבודה, סטיתם מאותו נתיב. במידה ותצאו מבית הקפה ותבצעו תאונה אחר כך, כאשר אתם לא בנתיב המדובר לעבודה, אלא עדיין במקום שנחשב לסטיה מהעבודה, הדבר לא יחשב לתאונת עבודה.
דוגמאות לסטיות מהעבודה
- סטיה לצורך לשתיית קפה
- עצירה לקניית מצרכים
- עצירה למפגש עם חבר
- סטיה לצורך לטיול
- סטיה לצורך סידורים שונים
מתי כן תאונה תוך סטיה מהדרך לעבודה תחשב כתאונת עבודה?
כאמור, במידה והתרחשה תאונה בזמן שסטיתם מהדרך לעבודתכם, התאונה לא תחשב לתאונת עבודה. למרות זאת, החוק מגדיר שני מקרים יוצאים מן הכלל, בהם תאונה בזמן סטיה מנתיבכם לעבודה תחשב לתאונת עבודה. הסטיה הראשונה שהחוק מתיר היא הסעת הילדים לגן.
במידה ועובד שהסיע את ילדיו לגן עבר תאונה מעט לאחר שהוריד אותם, הדבר ייחשב לתאונת עבודה. ההחרגה הזאת נכנסה לחוק מהבנה שהעובד לא יכול להימנע מחובה זאת. ההחרגה השנייה מתייחסת למי שנקלע לתאונה בדרך לתפילת בוקר בבית הכנסת.
למשל, מי שמתפלל בבית כנסת קבוע בבקרים ולאחר מכן יוצא לכיוון העבודה שלו, מעד בזמן הליכתו לבית הכנסת ושבר את רגלו, ייחשב כמי שנקלע לתאונת עבודה. ההחרגה הזאת מבטאת את החשיבות של המחוקק לקיום הזכות לדת ולפולחן, גם לאנשים שעובדים. עובדים שנפגעו כתוצאה מתאונות בשני מקרים אלו, יהיו זכאים לתבוע פיצויים שונים ודמי פגיעה מהביטוח הלאומי.
צעדים שניתן לעשות לאחר תאונה תוך סטיה מהדרך לעבודה שהוכרה כתאונת עבודה
- תביעת דמי פגיעה מהביטוח הלאומי
- תביעת גמלת נכות מהביטוח הלאומי
- תביעת פיצויים ממעסיק (במקרים ספציפיים)
- תביעת ביטוחים פרטיים
תביעת דמי פגיעה מביטוח לאומי
במידה ועובד הוכר כנפגע תאונת עבודה בזמן שעבר תאונה תוך סטיה מהדרך לעבודה, הוא יכול לתבוע דמי פגיעה מהביטוח הלאומי. מי שזכאי להגיש את התביעה הוא מי שמשלם מדי חודש דמי ביטוח לאומי, כעצמאי או כשכיר.
בנוסף, דמי הפגיעה משולמים לעובד שהנזק ממנו הוא סובל אינו מאפשר לו לחזור לעבודתו, כך שדמי הפגיעה אמורים לכסות על הנזק הכספי שהעובד חווה כתוצאה מאותה פגיעה. גם מי שמחזיק בתעודת אי כושר עבודה, אותה ניתן לקבל מהרופא שטיפל בכם או במרפאה לתאונות עבודה, יכול להיות זכאי לקבלת דמי פגיעה.
חישוב דמי פגיעה
דמי הפגיעה מחושבים לפי נוסחה של הביטוח הלאומי. לוקחים את ההכנסה בשלושת החודשים האחרונים לפני תחילת החודש בו נפגע העובד. משם גוזרים 75% ומחלקים ב-90. מטרת החישוב היא לספק לעובד כסף שמתקרב לסכום אותו היה אמור לעשות ביום עבודה רגיל, במידה ולא היה נפגע.
לדוגמא, עובד שנפגע ב-04/08, דמי הפגיעה שלו יחושבו לפי המשכורות שלו בחודשים מאי, יוני ויולי. במידה וסכום שלושת המשכורות הללו הוא 24,000 שקלים, 75% מסכום זה הם 18,000 שקלים. חלוקת הסכום האחרון ב-90, תזכה את העובד שנפגע בדמי פגיעה על סך 200 שקלים ביום.
קבלת גמלת נכות
דמי הפגיעה משולמים לתקופה של עד 13 שבועות, המהווים כשלושה חודשים. לאחר זמן זה, לא ישולמו די פגיעה. במידה ונשארתם עם נזק קבוע, המגביל אתכם בעבודתכם גם לאחר תקופה זו, ניתן להגיש תביעה לביטוח הלאומי על מנת לקבל גמלת נכות מעבודה. לאחר הגשת התביעה, אותה ניתן להגיש באמצעות האתר המקוון, בטלפון או בסניפים, העובד יזומן לוועדה רפואית.
הוועדה הרפואית מטעם הביטוח הלאומי תבחן את מצבו של העובד. בנוסף לבחינה של מצבו הפיזי, הוועדה תתחשב גם בפרטים שונים, כמו האבחנות הרפואיות והממסכים הרפואיים של הנפגע. במידה והוועדה הרפואית מוצאת לנכון לקבוע אחוזי נכות לעובד, הוא יקבל גמלה בהתאם לגובה אחוזי הנכות. במידה והוועדה תדחה את התביעה, ניתן יהיה לפנות לערעור.
האם ניתן לתבוע את המעסיק?
ישנן תאונות עבודה שבגינן ניתן לתבוע את המעסיק. מטרת התביעה היא קבלת פיצויים ממנו. החוק מותיר לנפגע תאונת עבודה לתבוע פיצויים מהמעסיק, רק במידה והמעסיק התרשל או עבר על חוק כלשהו. למשל, החוק במדינת ישראל מתיר לעובד לעבוד עד 12 שעות עבודה ביום. במידה ומעסיק השאיר את העובד שלו לעבוד שעות נוספות, מעבר ל-12 השעות הללו, שבמהלכן העובד נפגע כתוצאה מתאונת עבודה, המעסיק יהיה חשוף בפני תביעה.
מקרה נוסף בו המעסיק יכול להיות חשוף לתביעת פיצויים של העובד הפגוע, היא אם המעסיק התרשל. למשל, מעסיק שלא יספק לעובד שלו ציוד מיגון מותאם לפי התקנות המחייבות, שכתוצאה מכך העובד לא מוגן בצורה המקסימלית ונפגע, יהיה חשוב לתביעה גם כן.
במקרה של תאונה תוך סטיה מהדרך לעבודה, אין רשלנות או מעבר על החוק של המעסיק, שכן הסטיה מתבצעת מיוזמתו של העובד. לכן, לא ניתן יהיה לתבוע פיצויים מהמעסיק. הדבר מקבל התייחסות אחרת אם העובד סטה לצורכי עבודה, כתוצאה מהוראה ישירה של מעסיקו. במקרים כאלו תיבחן רשלנות או מעבר על החוק מצידו של המעסיק.
סוגיות משפטיות
נדמה שהחוק מגדיר בצורה ברורה מאוד אלו תאונות שמתרחשות בזמן סטיה מהדרך לעבודה נחשבות לתאונות עבודה ואילו לא, שכן תאונה תוך סטיה מהדרך לעבודה לא תחשב לתאונת עבודה, אלא אם בוצעה בסמוך להורדת הילדים בגן או בסמוך לתפילת בוקר בבית הכנסת.
למרות שנדמה שהעניין ברור, עולות כל מיני סוגיות ושאלות משפטיות. למשל, מהי אותה סמיכות עליה מדובר? האם יש הבדל אם התאונה בוצעה כחמש דקות מבית הכנסת, או כחצי שעה? האם זה משנה אם התאונה התרחשה כמאה מטרים מגן הילדים, או כשלושה קילומטרים?
החלטות בית המשפט
הסוגיות השונות הגיעו לבית המשפט. אם נצטרך לסכם זאת בקצרה, בית המשפט בוחן כל סוגיה לגופה. בית המשפט יבחן גם את כמות הזמן וגם את כמות המרחק של הנפגע. במידה והנפגע כבר סיים את עיסוקיו והיה בדרכו לעבודה, סביר להניח שבית המשפט יקבל את טיעוניו שמדובר בתאונת עבודה.
כמו כן, במידה ועובד סוטה בדרך מעבודתו על מנת לעצור לתדלוק רכבו בתחנת דלק, בית המשפט יחשיב תאונה שהתרחשה שלא בנתיב העבודה לתאונת עבודה, שכן העובד לא מסוגל להגיע לעבודתו ללא דלק ברכבו. סוגיות משפטיות רבות קיימות בעניין זה, כך שמוטב להתייעץ בעורך דין על מנת לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר לפני הגשת תביעות כאלו ואחרות.
