תביעת נזיקין בגירושין: המדריך המלא

מערכת יחסים זוגית היא אחת ממערכות היחסים המורכבות ביותר בעולם, שכן יש בה את הפוטנציאל לאושר גדול, אך בד בבד גם את הפוטנציאל לאומללות עמוקה. אומללות זו מתבטאת פעמים רבות בצורות שונות של נזק ממשי שגורם אחד מבני הזוג לשני, ופה נכנסת לעניין תביעת נזיקין בגירושין. מה זאת תביעת נזיקין בגירושין? באילו מקרים היא אפשרית? על כל זאת ועוד במאמר שלפניכם.

מהי תביעת נזיקין?

ראשית לכל יש להקדים הסבר בדבר מהותה של תביעה נזיקית באופן כללי. תביעה נזיקית היא תביעה אזרחית שמגיש אדם מסוים כלפי אדם אחר, בעקבות נזק שאותו אדם גרם לו, במטרה לקבל פיצויים.

על מנת שתתקיים עילה משפטית להגשת תביעה נזיקית צריכים להתקיים שלושת היסודות הבאים:

יסוד ראשון: עוולה

יש צורך שהמעשה במסגרתו נגרם הנזק יהיה מוכר כעוולה לפי חוק הנזיקין הישראלי, כאשר בחוק מופיעות גם שתי עילות סל, הכוללות בתוכן מקרים רבים ושונים: רשלנות והפרת חובה חקוקה.

יסוד שני: נזק

לרוב לא ניתן להגיש תביעה בגין עוולה נזיקית אם לצד כלפיו הופעלה העוולה לא נגרם נזק. הנזק אינו חייב להיות נזק ממוני, וגם נזק נפשי הוכר בפסיקה כנזק שיש לפצות את הניזוק עליו.

יסוד שלישי: קשר סיבתי

קיומם של עוולה ושל נזק אינם מספיקים לבדם, וישנו צורך להוכיח קשר סיבתי בן מעשה העוולה לבין הנזק.

תביעת נזיקין בגירושין – באילו מקרים?

לפי היסודות ששרטטנו לעיל, עילה לתביעה נזיקית יכולה להיווצר במסגרת מערכת יחסים זוגית בקלות יחסית. ואכן ישנם מספר סיטואציות שהוכרו בפסיקה כעילה לתביעה שכזאת, נעמוד על העיקריות שבהן:

סיטואציה ראשונה: סרבנות גט

הסיטואציה הראשונה היא גם הסיטואציה השכיחה ביותר, וזו שבית המשפט נוטה לקבל באופן הפשוט ביותר. סרבנות גט היא מצב שבו, בעקבות הדין הדתי המוחל על ענייני הגירושין והנישואין בישראל, אחד מבני הזוג כבול לנישואין שהוא לא מעוניין בהם בשל אי הסכמת בן הזוג השני לגירושין.

כאשר סרבן הגט הוא הגבר

כאשר סרבן הגט הוא הגבר במערכת היחסים הדבר עלול ליצור בעיות קשות עבור האישה, החל ממגבלות משמעותיות על יכולתה ליצור מערכת יחסים חדשה עם גבר אחר, וכלה בשלילת זכותה למזונות.

סרבנות גט כעילה לגיטימית

להכרה בסרבנות גט כעילה לגיטימית לתביעה נזיקית שתי מטרות עיקריות. המטרה הראשונה היא המטרה הפשוטה, זו שקיימת בכל תביעות הנזיקין, והיא לפצות את מסורב/ת הגט בגין הנזק שנגרם לו/ה.

אך לתביעות מסוג כזה מטרה נוספת, והיא לשכנע את הגורם המסרב להפסיק את סרבנותו ולשחרר את בן/בת זוגו מן הנישואין. על מנת להגשים מטרה זו נוטה בתי המשפט לפסוק פיצויים גבוהים במיוחד בתביעות כאלו, הכוללים בתוכם פיצויים נוספים עבור כל זמן שהסרבנות נמשכת.

סיטואציה שנייה: אלימות

לעיתים מערכת יחסים שמגיעה אל קיצה כוללת בתוכה בעיות רבות, אחת מהן עשויה להיות אלימות שהופנתה אל אחד מבני הזוג. כאשר מדובר באלימות, בין פיזית, בין כלכלית ובין מילולית, הנמשכה לאורך זמן מדובר בעילה נזיקית לכל דבר ועניין.

הפיצוי בתביעות כאלו תלוי כמובן באופיים של הנזקים שנגרמו לבן/בת הזוג שסבלו מאלימות, ויכולים לכלול הן פיצוי ממוני, בגין אבדן ימי עבודה, צורך בטיפולים רפואיים וכו', והן פיצוי נפשי בגין הכאב והסבל שנגרמו על ידי בן הזוג האלים.

סיטואציה שלישית: לשון הרע

הליך גירושים הוא עניין לא נעים לכל המעורבים בו, אך לעיתים הוא עשוי להיהפך ליותר לא נעים ממה שהיה על פי טבעו. הדבר הזה עשוי לקרות על ידי התנהגות לא נאותה של אחד מבני הזוג, התנהגות שעשויה לכלול הפצת שקרים ושמועות על בן הזוג השני, לעיתים אף בקרב בני משפחתו וילדיו.

מעשים כגון אלו הם עוולה נזיקית לכל דבר ועניין, וזאת במסגרת תביעת לשון הרע. הייחודיות של תביעה כזו טמונה בכך שניתן לקבל במסגרתה פיצוי גם ללא הוכחת נזק. כלומר, גם ללא קיומו של אחד משלושת היסודות של עילת תביעה בנזיקין שהזכרנו לעיל.

סיטואציה רביעית: בגידה

באופן פשוט בגידה בבן הזוג עשויה לענות על התנאים לקיומה של עילת תביעה נזיקית. עם זאת, בתי המשפט אינם נוטים לקבל תביעות נזיקיות מסוג זה, גם אם נגרם נזק, וזאת בשל חשש מהצפתם של בתי המשפט בתביעות דומות.

תהליך הגשת תביעת נזיקין בגירושין

כאשר אכן מתמלאים כל התנאים הנדרשים לצורך הגשתה של תביעה נזיקית, ומתקיימים גם יסודותיה של העוולה הספציפית בגינה מעוניינים לתבוע, ניתן להתחיל בהליך. הליך זה כולל מספר שלבים, עליהם נעמוד להלן:

שלב ראשון: פגישת ייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה

בשלב הראשון יש לקבוע פגישת ייעוץ מיידית עם עורך דין. על אף שמדובר בעניין נזיקי, בעל המקצוע הנכון במקרה הזה הוא לא עורך דין לדיני נזיקין אלא עורך דין מומחה לדיני משפחה, זאת מכיוון שהרכיב המשפחתי פה הוא חשוב ומרכזי.

במסגרת פגישת ייעוץ כזו ישמע עורך הדין את נסיבות המקרה ויבחן האם אכן ישנה פה עילת תביעה ממשית. אם אכן ישנה כזאת הוא ימליץ ויכווין את הלקוח לגבי הצעדים הבאים ואופן נקיטתם.

שלב שני: הגשת תלונה במשטרה

לעיתים בסיסה של העוולה הנזיקית העומדת על הפרק היא מעשה שהוא גם עבירה פלילית, כך למשל במקרה של תביעת נזיקין עקב אלימות.

במקרים כאלו חשוב כבר בשלב ראשוני להגיש תלונה במשטרה כנגד בן/בת הזוג, שכן הצלחה נגדו בהליך הפלילי עשויה בהחלט לשרת גם את ההליך הנזיקי ולהגביר את סיכויי הצלחתו.

שלב שלישי: הגשת תביעה לבית משפט לענייני משפחה

בשלב השלישי יש להגיש את התביעה לבית משפט לענייני משפחה. הייחודיות של תביעות נזיקין בגירושין מתבטאת גם בערכאה השיפוטית אליה מגישים את התביעה – בית משפט לענייני משפחה, ולא בית משפט אזרחי רגיל. מכאן גם מובנת יותר הבחירה בעורך דין שמתמחה דווקא בדיני משפחה.

שלב רביעי: דיון בתביעה והכרעה

פעמים רבות כבר עם הגשת התביעה עשוי הנתבע לנסות ולהגיע להסכם פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. כאשר הדבר מסתדר עם האינטרסים של בן הזוג התובע כדאי בהחלט לנצל את הפתח הזה, ובכך לחסוך הליך שיפוטי ארוך ולא נעים.

שלב הדיון וההכרעה

כאשר לא נעשו ניסיונות להגיע לפשרה, או שהפשרה אינה כדאית לפי המלצתו של עורך הדין, יעבור בית המשפט לשלב הדיון וההכרעה.

במהלך הדיון יבדוק בית המשפט האם אכן התקיימה עוולה נזיקית, והאם נגרם לבן/בת הזוג נזק בגינה. אם יחליט שכן, הוא יפסוק פיצויים בהתאם למידת הערכתו את הנזק.

שיקולים בקבלתה של תביעת נזיקין בגירושין

תביעות נזיקין במסגרת הליך גירושין הן תביעות ייחודיות דווקא בגלל מערכת היחסים במסגרתן הן נולדות. ככלל, בית המשפט אינו נוטה להתערב בחייהם האישיים של הבאים בפניו ובמערכות היחסים שלהם. על כן, בבוא בית המשפט לדון בתביעה הקשורה במערכת יחסים זוגית הוא יפעל בדרך כלל בריסון עצמי, וישקול שיקולים נוספים שאינם קשורים באופן ישיר לדיני הנזיקין.

דחיית תביעה על ידי בית המשפט

כך למשל עשוי בית המשפט לדחות תביעה כזו על בסיס החשש של הצפת בתי המשפט, כפי שהזכרנו לעיל בנוגע לבגידה במהלך חיי הנישואין.

שיקול נוסף אותו שוקל בית המשפט בדרך כלל קשור גם בהשפעתה של התביעה על צדדים שלישיים, ובמקרה הזה – על הילדים המשותפים של בני הזוג לשעבר, כלל שישנם.

למידע נוסף בדבר תביעות נזיקין בגירושין פנו לעו"ד ליאת פייגל, עו"ד מומחית לדיני משפחה.