התבקשתם לחוות דעת מרופא תעסוקתי? הנה מה שכדאי לעשות עכשיו

המעסיק שלח אתכם לקבל חוות דעת מרופא תעסוקתי? הבקשה הזו, שכיחה ככל שתהיה, מציבה אתכם בנקודה שהשלכותיה יכולות להשפיע על עתידכם המקצועי, הכלכלי והבריאותי. את המדריך הבא כתבתי במטרה  להסיר את אי-הוודאות סביב הנושא, להסביר מה הזכויות והחובות שלכם כרגע ולהעניק לכם כלים מעשיים להתנהלות נכונה וחכמה מול הרופא התעסוקתי, המעסיק והמערכת.

מהו רופא תעסוקתי ומדוע המעסיק שולח אותי אליו?

דבר ראשון חשוב להבין את תפקידו הייחודי של הרופא התעסוקתי. בניגוד לרופא המשפחה או לרופא מומחה המטפל בכם, שתפקידם הוא לאבחן ולרפא, הרופא התעסוקתי הוא מומחה בקשר שבין בריאות לעבודה.

תפקידו המרכזי הוא להעריך את כושר העבודה שלכם ולקבוע האם וכיצד מצבכם הבריאותי מאפשר לכם, או מגביל אתכם, בביצוע תפקידכם הספציפי.

המעסיק עשוי לשלוח אתכם לרופא תעסוקתי במגוון רחב של מצבים, שהנפוצים שבהם הם:

• לאחר היעדרות ממושכת עקב מחלה או פציעה: כאשר אתם מבקשים לחזור לעבודה אחרי תקופת מחלה ארוכה, המעסיק זכאי לוודא שאתם אכן כשירים לחזור ולא מסכנים את עצמכם או את סביבת העבודה.
• בעקבות תאונת עבודה: זוהי אחת הסיבות השכיחות ביותר. לאחר תאונת עבודה, חוות הדעת של הרופא התעסוקתי היא קריטית לקביעת המשך הטיפול והזכויות.
• כאשר עולה ספק לגבי התאמתכם לתפקיד: אם אתם מתקשים לבצע את מטלותיכם בשל בעיה רפואית, או אם המעסיק סבור שתפקידכם מחמיר את מצבכם, הוא רשאי לבקש הערכה אובייקטיבית.
• במסגרת בדיקות תקופתיות: בעבודות מסוימות הכרוכות בחשיפה לחומרים מסוכנים או במאמץ פיזי מיוחד, ישנה חובה חוקית לבצע בדיקות כשירות תקופתיות.
  

  לכמה זמן תקפה חוות הדעת של הרופא?

  תוקף חוות הדעת תלוי במה שצוין בה. היא יכולה להיות קביעה לצמיתות, או המלצה זמנית לתקופה מוגדרת (למשל, הגבלות לשלושה חודשים), שלאחריה תידרש הערכה מחודשת.

זכות המעסיק מול חובת העובד: האם אני יכול לסרב?

זו אחת השאלות הראשונות והחשובות ביותר. התשובה הקצרה היא לא. למעסיק יש זכות חוקית, ואף חובה, לדאוג לסביבת עבודה בטוחה ולוודא שעובדיו כשירים לבצע את עבודתם.

בקשה להערכה מרופא תעסוקתי נחשבת לדרישה לגיטימית במסגרת יחסי העבודה. סירוב מפורש ללכת לבדיקה עלול להיחשב כהפרת משמעת חמורה, ובמקרים מסוימים אף להוות עילה לפיטורים.

לכן, אל תתפסו את ההפניה כצעד עוין בהכרח, אלא כשלב הכרחי בתהליך.

עם זאת, חשוב לא פחות להבין שההתנהלות שלכם בשלב זה היא משמעותית ובעל השפעה על המשך דרככם התעסוקתית והכלכלית. אינכם "עוד פציינט", אלא צד פעיל בתהליך שהתוצאות שלו ישפיעו ישירות עליכם, ולכן הכנה מוקדמת היא המפתח.

התוצאות האפשריות של חוות דעת מרופא תעסוקתי והשלכותיהן

חוות הדעת של הרופא התעסוקתי תסתיים באחת מארבע המלצות עיקריות, ולכל אחת מהן השלכות שונות לחלוטין על עתידכם.

תאונת עבודה והקשר לביטוח לאומי

כאשר ההפניה לרופא תעסוקתי מגיעה בעקבות פגיעה בעבודה, חוות הדעת שלו הופכת להיות מסמך מפתח לא רק מול המעסיק, אלא גם מול המוסד לביטוח לאומי.

למעשה, התשובה לשאלה מה על העובד לעשות לאחר תאונת עבודה? מתחילה כמעט תמיד בפנייה לקבלת טיפול רפואי ובהמשך, לרוב, להערכה תעסוקתית.

חוות הדעת של הרופא התעסוקתי היא לעיתים קרובות הראיה האובייקטיבית הראשונה שקושרת בין הפגיעה שלכם לבין היכולת (או אי-היכולת) שלכם לעבוד. היא מהווה בסיס להכרה של ביטוח לאומי זכויות עובדים בתאונת עבודה.

קביעת "אי-כושר זמני" על ידי הרופא התעסוקתי היא תנאי הכרחי לקבלת "דמי פגיעה" מהביטוח הלאומי עבור 91 הימים הראשונים לאחר התאונה. בהמשך, אם נותרה לכם נכות, חוות הדעת הזו תשמש את הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי במסגרת התביעה לקצבת נכות מעבודה.

כאשר הפגיעה אינה נראית: אי כושר לעבוד כתוצאה מחרדה ו-PTSD

חשוב להדגיש כי "פגיעה" אינה רק פיזית. בשנים האחרונות גוברת ההכרה בכך שפגיעות נפשיות, כמו חרדה, דיכאון או הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), יכולות להוביל לאי-כושר עבודה בדיוק כמו פציעה אורתופדית.

אם אתם חווים אי כושר לעבוד כתוצאה מחרדה וPTSD, בין אם כתוצאה מאירוע טראומטי בעבודה (כמו שוד, תאונה קשה או אירוע ביטחוני) ובין אם בשל התעמרות מתמשכת, ההליך מול הרופא התעסוקתי זהה וחיוני.

במקרים אלה, קריטי להגיע לפגישה עם תיעוד מפורט מפסיכיאטר או פסיכולוג, המפרט את האבחנה, את הסימפטומים (למשל: קשיי ריכוז, התקפי חרדה, הימנעות ממצבים חברתיים) ואת השפעתם הישירה על יכולתכם לתפקד בסביבת העבודה.

אל תהססו להסביר לרופא כיצד הרעש במשרד, הלחץ בעבודה עם קהל או הדרישה לעמידה ביעדים מחמירים את מצבכם ומונעים מכם לתפקד.

מה לעשות אם אתם לא מסכימים עם חוות הדעת מהרופא התעסוקתי?

חוות הדעת של הרופא התעסוקתי אינה השורה התחתונה. אם אתם סבורים שההחלטה שקיבל אינה משקפת את מצבכם האמיתי ופוגעת בכם, יש לכם זכות לערער עליה.

ניתן להגיש ערר על ההחלטה בפני "ועדת ערר", היושבת בקופת החולים וכוללת הרכב רחב יותר של רופאים תעסוקתיים.

זהו הליך מורכב הדורש הכנה מדוקדקת, וברוב המקרים מומלץ להיעזר בייצוג משפטי של עו"ד דיני עבודה מוסמך כדי להציג את טיעוניכם בצורה הטובה ביותר.

בדרך לרופא תעסוקתי? רוצים להגיש ערעור? אני כאן כדי ללוות אתכם

ההפניה לרופא תעסוקתי היא צומת דרכים משפטי ובריאותי. טעות בהתנהלות, חוסר הכנה או אי-הבנה של ההשלכות עלולות לעלות לכם בפגיעה בזכויות, באובדן מקום העבודה או במיצוי לא מלא של זכויותיכם מול הביטוח הלאומי.

במשרד עו"ד ליאת פייגל, צברתי ניסיון רב בליווי עובדים בתהליכים אלו. אני מזמינה אתכם לפנות אליי לייעוץ עוד לפני הפגישה עם הרופא התעסוקתי לקבלת חוות דעת. צרו איתי קשר עכשיו ויחד, ננתח את המקרה שלכם, נארגן את התיק הרפואי, נגבש את האסטרטגיה הנכונה, ונוודא שתגיעו לתהליך מוכנים, מוגנים ועם הידע הדרוש כדי להבטיח שהתוצאה תהיה לטובתכם.