ניכור הורי

תסמונת הניכור ההורי היא תופעה ישנה-חדשה, ישנה מכיוון שהיא קיימת שנים רבות, חדשה מכיוון שרק בעשרות השנים האחרונות היא נקראה בשם, ויותר מכך – רק בשנים האחרונות החלה המערכת להתייחס אליה ברצינות הראויה. אז מהי תופעת הניכור ההורי? מהן השלכותיה? ומה ניתן לעשות כנגדה? על כל זאת ועוד במאמר שלפניכם.

ניכור הורי – מה זה בכלל?

כאמור, תסמונת הניכור ההורי איננה תופעה חדשה, אך היא נקראה בשם על ידי ריצ'רד גארדנר רק בשנת 1985. ההגדרה של תסמונת הניכור ההורי היא מצב שבו ילד מתנכר לאחד מהוריו ואינו רוצה בשום קשר איתו, ללא סיבה ניכרת לעין, וזאת על רקע גירושי הוריו.

למעשה, לרוב גם מי שמעולם לא שמע את צמד המילים "ניכור הורי" מכיר את התופעה. הליכי גירושין המערבים ילדים משותפים מזמנים לכל הצדדים המעורבים אתגרים לרוב. אחד מהאתגרים הללו הוא האיפוק שלא לערב את הילדים בסכסוך ובכעסים שנוצרו בין ההורים, ככל שנוצרו כאלה.

לצערנו רבים הם ההורים שאינם מסוגלים לעמוד באתגר זה, ובמקרים קיצוניים הם אף נהפכים להורים מנכרים. כלומר, הכעס כלפי בן הזוג לשעבר גורם להם להסית את הילד המשותף כנגד ההורה השני, עד כדי כך שהילד לא ירצה בשום סוג של קשר עם ההורה המנוכר.

ניכור הורי – כיצד מזהים?

לאחר שהבנו את ההגדרה הכללית של תסמונת הניכור ההורי יש לעבור לבחינת מאפייניה. המאפיינים מסייעים לנו ללמוד ולהבין האם המקרה שלפנינו אכן נכלל בתסמונת או שאינו נכלל. חלק מן המאפיינים מתייחסים לילד, וחלק מן המאפיינים מתייחסים להורה המנכר.

מאפיין ראשון: היחס כלפי ההורה המנוכר

ילד שחווה ניכור הורי יתייחס בדרך כלל אל ההורה המנוכר באופן שמקטין אותו. מעבר לכך – הוא יתאר את ההורה המנוכר כרע אבסולוטית, ואילו את ההורה המנכר כטוב מוחלט. בנוסף לכך הילד לא יראה כל חרטה על מעשיו כלפי ההורה המנוכר, ויתקשה להביע כלפיו כל סוג של אמפתיה.

מאפיין שני: צורת ההתבטאות

ילד שהוסט על ידי הורה אחד לנהוג בניכור כלפי ההורה השני יציג בדרך כלל סיבות קלושות לכך שהוא אינו רוצה להיות בקשר עם אותו הורה. בנוסף לכך הוא ישתמש בשפה שאינה אופיינית לו, כזאת שהושתלה לו על ידי ההורה המנכר.

על אף כל האמור לעיל, הילד יתעקש שבחירתו לנהוג בניכור כלפי ההורה היא על דעתו בלבד, ושהוא אינו הושפע מאף אחד בבחירתו לעשות זאת.

מאפיין שלישי: מעגלי הניתוק

במצב של ניכור הורי הילד לא יסתפק בדרך כלל בניתוק הקשר עם ההורה עצמו בלבד, אלא ינתק קשר גם עם כל משפחתו המורחבת של אותו הורה ועם חברי ההורה.

מאפיין רביעי: החדרת מסרים

המאפיין הרביעי עוסק כבר בהורה המנכר. ההורה המנכר בוחר בדרך כלל באחת מחמש דרכי פעולה, הראשונה שבהן היא טפטוף והחדרת מסרים לילד. המסרים ההלו לרוב יכילו דברי רוע על ההורה המנכר, ויציגו אותו כלא אוהב או מסוכן.

מאפיין חמישי: הגבלת מפגשים ותקשורת

דרך פעולה נוספת של הורה מנכר היא להגביל ככל האפשר את המפגשים בין הילד להורה השני, וכך גם את התקשורת ביניהם. בצורה זו קל יותר להורה המנכר לשלוט בדימוי שנוצר לילד כלפי ההורה המנוכר, וזאת ללא שתהיה הזדמנות לאותו הורה להפריך את התדמית הזו.

מאפיין שישי: מחיקת ההורה המנוכר

מאפיין נוסף של דרכי הפעולה של ההורה המנכר היא מחיקת ההורה המנוכר. זאת הוא עושה הן באמצעות מחיקה שלו מזיכרונותיו של הילד, והן על ידי חתירה תחת סמכותו, באופן ש"מוחק" אותו מתפקידו כהורה.

מאפיין שביעי: תמרון הילד

דרך הפעולה האחרונה שבה נוקט הורה מנכר שנדון בה במסגרת מאמר זה היא תמרון הילד כך שיפגע באמון ההורה המנוכר. פגיעה זו באמון מערערת את היחסים בין הילד להורה ומגדילה את המרחק ביניהם, שזוהי כמובן מטרתו הראשונית של ההורה המנכר.

ניכור הורי – השלכות

לקיומו של ניכור הורי עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת, הן על הילד והן על ההורה המנוכר.

השלכות הניכור ההורי על הילד המשותף

מומחים מתחום הפסיכולוגיה מסבירים שתסמונת הניכור ההורי נחשבת להתעללות פסיכולוגית בילד, לא פחות מכך. התעללות זו עלולה לפגוע קשות ברווחתו של הילד, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

תסמונת הניכור ההורי עלולה לפגוע אנושות בחוויותיו הרגשיות של הילד, ולמנוע התפתחות תקינה שלו.

השלכות הניכור ההורי על ההורה המנוכר

ההשלכה המרכזית של תסמונת הניכור ההורי על ההורה המנוכר היא כמובן ניתוק הקשר בין ובין ילדו, לעיתים למשך שנים ארוכות. אין צורך להאריך בכך שניתוק כזה עלול להיות הרסני לכל הורה ולשבש קשות את חייו. או כמו שהגדירה זאת אם שחוותה ניכור הורי – "זה כמו להיות אם שכולה לילד חי".

דרכי ההתמודדות

ראשית יש לומר שכל גורמי המקצוע מצביעים על כך שחשוב להתמודד עם תסמונת הניכור ההורי במהירות וביעילות ככל האפשר. זאת כמובן מכיוון ככל שהתופעה נמשכת כך נזקה גדל, אך מעבר לכך – לאחר זמן מסוים הנזק עלול להיות בלתי הפיך.

על כן, אם אתם חושבים שאחד או כמה מהמאפיינים שפורטו לעיל נכונים לגבי הקשר שלכם עם ילדכם לאחר הגירושין, אל תהססו לרגע ופנו באופן מיידי לעזרה מקצועית.

העזרה המקצועית הנדרשת במקרה כזה מתחלקת לשתיים: עזרה טיפולית ועזרה משפטית. העזרה הטיפולית ניתנת על ידי אנשים מקצוע מתחום בריאות הנפש ומטרתה העיקרית היא לתקן את הנזק שכבר נעשה. העזרה המשפטית ניתנת על ידי עורך דין באמצעות פנייה לבית משפט, ומטרתה העיקרית היא למנוע את התמשכות התופעה. האפשרויות המשפטיות העומדות בפני הורה מנוכר:

אפשרות ראשונה: הגשת תביעה לאכיפת הקשר

בשנים האחרונות הולכים וגדלים מספרי התיקים בעניי ניכור הורי שמגיעים לבית המשפט לענייני משפחה, זאת בין השאר בשל הנכונות ההולכת וגוברת של המערכת להכיר בעוולה שנגרמת במקרים האלו ובצורך לטפל בה באופן מיידי.

הנכונות הזו מתבטאת למשל בהקמתו של פיילוט בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, במסגרתו הוקצה שופט מיוחד לטפל בתיקים אלו, תוך מתן העדפה ברורה לזירוז ההליך ככל האפשר. הפיילוט הוחל מתוך ההבנה שבמקרה של ניכור הורי לא ניתן לחכות מספר חודשים עד שיגיע הדבר לדיון, ויש להקנות לתיקים כאלו עדיפות מיוחדת.

במקרה בו מוכחת קיומה של תסמונת ניכור הורי בבית המשפט בית המשפט יכול לאכוף את הסדרי המשמורת או הראייה, וכך בעצם להכריח את הילד להיפגש עם ההורה המנוכר. זהו פעמים רבות הצעד הראשון בדרך לחידוש הקשר ביניהם.

אפשרות שנייה: בקשה לסנקציה כנגד ההורה המנכר

במקרים קיצוניים, כאשר מתקיימת הסתה חריפה של ההורה המנכר כלפי ההורה המנוכר, גם אכיפתם של פגישות בין ההורה לילד לא יפתרו את הבעיה. במקרים כאלו בית המשפט נכון לעיתים להטיל סנקציות על ההורה המנכר, בהתאם לבקשת ההורה המנוכר, על מנת שיחדל מהתנהגותו.

בין הסנקציות הללו ניתן למצוא הטלת קנס, צו עיכוב יציאה מהארץ, צו איסור להשתמש בכרטיסי חיוב, ובמקרים קיצוניים ביותר אף מאסר. חווים תסמונת ניכור הורי? אל תבזבזו זמן, פנו עוד היום לעו"ד ליאת פייגל, עו"ד מומחית לדיני משפחה.