יחסי עובד מעביד בעת התמחות

בעוד כל הכללים והחוקים המלווים את היחסים בין עובד למעסיקיו ברורים עד מאד ומעוגנים בחוק – הרי שבכל הקשור בכללים יחסי עובד-מעביד בזמן התמחות הרבה מן החוקים נמצאים בתחום אפור מתמחים רבים במקצועות שונים נתונים לחסדיהם של מעסיקיהם: בין אם זה בית החולים המופקד על כל התנאים הכלכליים שלהם ובין אם זה הממונה עליהם באופן ישיר, על לוח הזמנים שלהם ועל אופי העבודה שלהם. 

המצב הזה אינו אידיאלי למתמחים ולאחרונה החלו קריאות מן הקהל כי המציאות הזאת חסרת הגינות לחלוטין, ואף הגיעו לכותלי בית המשפט. מה מעוגן בחוק? מה נמצא בתחום האפור? כל זאת ועוד, במאמר הבא.

יחסי עובד מעביד בקווים כלליים

באופן כללי, היחסים בין העובד למעסיקו מאד ברורים – הם נחתמים בתחילת תקופת העסקה ואינם לבחירתם לא של העובד ולא של המעביד. היחסים מושתתים על קביעה משפטית בה המעביד צריך לדאוג לעובדיו לתנאים סוציאליים בסיסיים והוגנים על פי הפסיקה המעוגנת בחוק.

מה כוללים התנאים הסוציאליים? הפרשות לפנסיה, לפיצויי פיטורין, ימי מחלה וימי חופשה על פי חוק. אז בעצם מדובר כאן על חובת המעסיק לדאוג לעובדיו מצד אחד, ומהצד השני, חובת המועסק לדווח על תקופת העסקתו ללא היכולת להסתירה מהחוק, ועל כן יצטרך להפריש ממשכורתו גם לכספי הפנסיה, מס הכנסה ועוד.

לאחר ההבהרה הזו, ניתן להבין כי לעיתים ישנו ניסיון להסתיר מן החוק שקיימים יחסי עובד מעביד, והניסיון להסתרה עלול להגיע משני הצדדים.

יחסי עובד מעביד בעת התמחות

לא כך כאשר מדובר על יחסי עובד מעביד בעת התמחות. בזמן ההתמחות מדובר על תקופה בה העובד מגיע לעבודה בשעה הנקובה מראש, מחתים את הכרטיס ופועל על פי כל הממונים מעליו, בין אם ממונים ישירים ובין אם הנהלת החברה או בית החולים.

הבעיה מתחילה כאשר מבקש המתמחה את התנאים הסוציאליים המגיעים על פי חוק לכל אדם שנמצא ביחסי עובד מעביד. למה אין זה מובן מאליו כי עליו לקבל את התנאים הסוציאליים המדוברים? בניסיון לחסוך למעסיק, נטענת הטענה כי מדובר בתקופת הכשרה ולמידה ועל כן אין רלוונטיות למושג יחסי עובד מעביד בעת התמחות.

טענות נגד יחסי עובד מעביד בעת התמחות

עד כה הספיקו להגיע כמה מקרים לכותלי בית המשפט עם בקשות מבית החולים לשלם למתמחים את כל הנדרש עבור תקופת ההתמחות. בחלק מהמקרים מדובר על ההפרשים של תנאים סוציאליים כמו ימי חופשה, מחלה, הפרשה לפנסיה וכדומה, ובחלק מהמקרים מדובר על תשלום בסיסי על עבודת המתמחה. חלק מהתיקים עדיין בתהליכים משפטיים כי אכן מדובר בתחום אפור.

הטענות שהושמעו כנגד הסתכמו בכך שתקופת ההתמחות היא חלק מתקופת ההכשרה והלמידה ועל כן יש למנות אותה בשנות הלימוד ואין להחשיב אותה כשנות ותק במקום העבודה או לקיים יחסי עובד מעביד על פי החוק.

טענות בעד יחסי עובד מעביד בעת התמחות

הטענות שנטענו בעד החשבת תקופת ההתמחות כתקופת עבודה לכל דבר ועניין ובתוך כך לאפשר את כל הזכויות המגיעות במסגרת יחסי עובד-מעביד בהתמחות, הסתמכו בעיקר על מבחנים המסייעים בהגדרה הברורה על פי החוק – האם היחסים הם יחסי עובד מעביד.

המבחנים המרכזיים מפורטים כאן בקצרה:

1. מבחן ההשתלבות

המבחן בודק האם העובד הוא חלק בלתי נפרד ממערך העבודה – אם העובד לא יגיע מחר בבוקר, האם יצטרכו למצוא לו מחליף או שמא אין למערכת צורך בו ובפעילות שהוא עוסק בה. ומהצד השני, האם הוא עוסק באותה פעילות באופן עצמאי מחוץ לשעות העבודה, כך שהוא בעצם לא יישא בהשלכות של בעיות מסוימות בעסק.

בחינת יחסי עובד מעביד בעת התמחות על פי מבחן ההשתלבות – ניתן להגיד שהמערכת זקוקה למתמחה והמתמחה זקוק לה ועל כן ההשתלבות מתרחשת והיא הדדית.

     2. מבחן הקשר האישי

מבחן זה הוא מעט מורכב מאחר והוא בודק מי אחראי על ביצוע העבודה בזמן היעדרות העובד. כאשר מדובר במפעל, הרי ברור שעובד מן המניין לא ישלח עובד נוסף להחליף אותו, אין הדבר בתחום אחריותו. מה קורה שמתמחה נעדר מן העבודה מכל סיבה שהיא, מחלה, יום בחינה, או סתם חופשה משפחתית? התחום הוא אפור ועל כן מעט מורכב להחליט על פי בחינה זו על יחסי עובד מעביד בעת התמחות.

     3. מבחן הפיקוח

יתכן ובמבחן הפיקוח קל יותר להכריע, הבדיקה היא האם יש על האדם העובד פיקוח. במצב אידיאלי על כל המתמחים בבתי החולים ובכלל, ישנו פיקוח הדוק, אך במצב הנוכחי, לא תמיד הפיקוח מורגש. יחסי עובד מעביד בעת התמחות לא מוכרעים רק על פי מבחן זה, אך במבחן הזה ברור של מתמחים קיים פיקוח מסוים מאחר ורוב הפעמים מדובר בחיי אדם ויש לבצע בקרה על עבודתם השוטפת.

     4. מסגרת שעות העבודה

כאן נשאלת השאלה האם המעסיק הגדיר לעובד שלו שעות עבודה מוחלטות ומוגדרות או שמדובר בשעות גמישות ונזילות. מאחר והמבחנים נועדו במקור להבדיל בין עובד מן המניין הזכאי לתנאים ממעסיקו לבין עובד עצמאי (המכונה 'פרילנסר') לא תמיד השאלות רלוונטיות לבחינת המצב של יחסי עובד מעביד בזמן ההתמחות.

אך כאן דווקא ברור כי השעות מוגדרות, ואין אף מתמחה הקובע לעצמו את שעות העבודה בעת תקופת ההתמחות. עם זאת, התירוץ הזה נכון גם כנגד, מאחר וגם בתקופת הלימודים, אין אף מתמחה שיכול לקבוע לעצמו את הגדרת השעות בהם הוא מגיע לביצוע ההתמחות.

     5. כלי עבודה

שאלה פשוטה – האם המתמחים מגיעים עם הציוד שלהם מהבית? כמובן שהתשובה כאן היא לא מוחלט. בבתי החולים הציוד חייב להיות נקי וממקור ידוע ועל כן אין להגיע עם ציוד מהבית, וכך אין אפשרות לטעון על המתמחים כי הם עובדים חיצוניים אשר לא חלה עליהם החוקיות של יחסי עובד מעביד.

שורה תחתונה – האם ישנה פסיקה?

יחסי עובד מעביד בעת התמחות טרם הוכרעו באופן גורף. בין קירות בתי המשפט נמצאים כמה תיקים פתוחים ונסגרו בעבר כמה תיקים, בהם כל מקרה נבחן לגופו. הטענות בעד וכנגד מתבססות גם על המבחנים אשר הוצגו כאן, הבוחנים האם מתמחים הם חלק אינטגרלי מהמערך ולכן מגיעות להם כל הזכויות הרשומות בחוק.

מנגד, יתכן ואין טענה מספיק חזקה אשר בכוחה להבהיר מדוע לא ניתן להחשיב את תקופת ההתמחות כחלק מתוכנית הלימודים של הסטודנטים. חלק מהטענות המנסות להוכיח זאת מתבססות על כך כי בתקופת ההתמחות, אכן ישנה תלות של המערך במתמחים ואם מדובר על עובדים שנמצאים ברמה לימודית של תחילת תקופת ההכשרה, אין לאפשר להם להשתלב במערך העבודה באופן כה אינטגרלי, במיוחד כאשר מדובר בחיי אדם.

איך אפשר לפתור את השאלה?

אם נתקלתם בבעיות הקשורות בסוגיה של יחסי עובד מעביד בעת ההתמחות, מומלץ לפנות לאדם שמבין בכך ובקיא בחומר באופן כזה שיוכל לייצג אתכם במידה ותגיעו עד לדלתות בית המשפט. לא כל יועץ משפטי יכול לעזור בתחום הספציפי הזה, לכן מומלץ לחפש עורכי דין שמתמחים בדיני עבודה והם יוכלו לתת לכם סיוע מקצועי.